גל העליות יימשך? הסטטיסטיקה מסוכנת ונביא הזעם מתעקש
שוקי המניות מסביב לעולם רשמו בשנה האחרונה מהלך מדהים. בערך לפני שנה התרסקו המדדים אל תוך הריצפה והחל מחודש מארס האחרון הם רשמו מהלך אדיר אל עשרות אחוזים. הרבה מאוד דעות ותחזיות נשמעו במהלך השנה האחרונה אבל צריך להגיד שמרבית התחזיות פשוט הולכות עם השוק, כלומר כשהבורסה עולה אז כולם יודעים להגיד שצריך להגדיל חשיפה למניות וכשהיא יורדת אז אומרים לצמצם. חוכמה גדולה זו לא.
אלו שמספקים את התחזיות המנוגדות לכיוון השוק, הם אלו שלמעשה לוקחים על עצמם סיכון אבל כמו בבורסה, איפה שמסוכן שם נמצא הרווח הגדול. וכך צצו להם בשנתיים האחרונות מספר גורואים עם תעודות, כאלו שידעו לתת את התחזית הנכונה ובעיקר - ידעו לתת אותן בזמן נכון.
אני אומר "בזמן הנכון" כי לעניין הזה יש חשיבות מכרעת בשוק ההון, זו לא חוכמה גדולה להגיד שיהיו ירידות ולצאת צודק אבל בדרך לפספס שנתיים של עליות. הרעיון, מה לעשות, הוא להצליח לתזמן את השוק.
ההיפוכונדר תמיד צודק
הבדיחה אומרת שעל המצבה של ההיפוכונדר כתוב "אמרתי לכם". הכוונה היא לכך שכל חייו של ההיפוכונדר הוא טען כי הוא חולה או עלול לחלות במחלה שתסכן את חייו. לא משנה אם חיים שלמים העביר ההיפוכונדר כאדם בריא לגמרי, הרי בסוף הוא מת ולכן גם צודק. אבל כמו שאת ההיפוכונדר הציבור לא לוקח ברצינות יתרה, כך גם העניין לגבי נביאי הזעם שלא מצליחים לתזמן.
מרדית וויטני הצליחה לתזמן כשערב קריסת הבנקים הגדולים בארה"ב היא הזהירה מעל כל במה וספגה על כך ביקורת קשה ואף איומים על חייה. נוריאל רוביני הצליח גם הוא והפך לנביא הזעם של הכלכלה העולמית. בוב ג'ינג'ואה, אסטרטג האשראי של קבוצת הבנקאות הגדולה בבריטניה RBS (רויאל בנק אוף סקוטלנד שכרגע מולאמת ע"י הממשל הבריטי) נהנה גם הוא מקרדיט רב לאחר שחזה את תחילתו של המשבר עוד באמצע 2007 וידע לחזור ולהזהיר בדיוק בזמן, ביוני 2008.
העניין הוא שהגורואים של המשבר האחרון יודעים טוב מאוד שהם היחידים שלא יכולים לנוח על זרי הדפנה. בניגוד לכלכלנים השוריים באופיים, אלו הדוביים חיים על תקופות קצרות. אם הם ידבקו בתפיסתם הדובית בזמן שהשוק במהלך עליות ארוך, הקרדיט שלהם יילך לאיבוד.
בשבוע האחרון
גם וויטני שפחות נותנת תחזיות כלליות ובעיקר מתייחסת למערכת הבנקאית, שדרגה באמצע יולי את המלצתה לגולמן זאקס ל"קניה" וזאת לראשונה מאז ינואר 2008, בהחלט שינוי בהתייחסות.
מי שלא שינה את ההתייחסות שלו זה ג'ינגאוה שבמכתב ללקוחות RBS השבוע אמר כי
אז מי צודק? לצערי, הדבר העיקרי שמשחק לטובת התחזיות השוריות היא הסטטיסטיקה לפיה גלי ירידות נמשכים בערך שנתיים ולאחריהם אמורות להגיע 4-5 שנים של עליות. מיולי 2007 ועד מארס 2009 היו לנו כמעט שנתיים של ירידות אבל האם די בכך כדי להגדיל את הרכיב המנייתי? ומה אם הפעם השוק הדובי יימשך שנתיים וחצי ולא שנה ו-9 חודשים? כרגע נראה כי ג'ונג'ואה הולך לאבד את הקרדיט אבל אולי אולי הוא באמת יודע על מה הוא מדבר בעניין האינפלציה והרווחים הנמוכים שצפויות החברות להציג?
עניין נוסף שצריך לקחת בחשבון ועומד בכנד ג'ינגואה הוא ה"התאהבות בפוזיצה". כל סוחר מכיר את המושג לפיו אתה נדבק לפוזיצה מסוימת ומסכים ללכת איתה עד הסוף, כלומר עד למטה. האם זה המצב אצל ג'יג'ואה?
נביא זעם מקומי
יצא לי השבוע לשוחח עם אחד מנביאי הזעם המקומיים (ואני יודע היטב כי אלו נדירים במחוזותינו), אדם אשר במהלך 2007-2008 כתב טורים והשמיע מעל כל במה את דעתו בעניין ההתרסקות הצפויה של הבורסה. כיוון שאני מקפיד לשמור עימו על קשר וכיוון שידעתי כי דעתו נותרה כשהייתה והיא איננה רווחת כיום, פניתי אליו לשמוע את ההערכותיו.
נביא הזעם המקומי מייד הכביר במילותיו השליליות על שוק המניות אבל אז החלטתי דווקא לקחת את השיחה לנימה אישית, בכל זאת הרי מי שהחזיק בחודשים האחרונים בדעות שכאלו הפסיד את הראלי הגדול מזה עשרות שנים. תשובתו הייתה קצרה יבשה ועם קורטוב של צער, "את זה תשאיר לי ולאשתי שגם ככה לא מפסיקה להזכיר ל את העניין הזה עכשיו". לא פשוטים הם חייו של הכלכלן הדובי, רגעים קצרים של תהילה ואז דעיכה של שנים. העיקר שבסוף הוא יוכל להגיד "אמרתי לכם".
השאלה הגדולה היא מתי יהיה רגע התהילה הבא שלו. אם אתם מגדילים עכשיו את הפוזיציה המנייתית, כנראה שאתם חושבים שה"אמרתי לכם" הזה יבוא רק סביב 2014-2015. אני באופן אישי מעריך שהאמרתי לכם הזה, גם אם לא יגיע בחודשים הקרובים, הוא לא ידחה עד 2015. לאינפלציה יש מחיר ופשוט לא יוכל להיות שהדרך לצאת ממשבר כ"כ גדול היא ע"י הדפסת כספים מטורפת - אחרת למה לא לעשות את זה תמיד ואפילו בכמויות גדולות יותר.
אם להמשיך באופן אישי, אז אותי מאוד מטרידה העובדה שהסיבה להמשך העליות היא בראש ובראשונה מכיוון שהריבית ה-0%. במילים אחרות זה אומר ששווי החברות יעלה באופן דרמטי בלי קשר לפעילות שלהן, הוא יעלה כי יש הרבה כסף בחוץ שמחפש תשואה. תיקון מסוים הוא סביר (זה שראינו בחודשים האחרונים) וגם להעביר כסף למניות כשהריבית היא 0% זה בסדר אבל זה מה שקרה בחודשים האחרונים, למה זה צריך להימשך? לדעתי ראלי עליות נוסף בגלל שהציבור מחפש תשואה ואגב כך מנפח פה בועת מחירים הוא הרבה יותר מסוכן ממהלך ירידות מסוים, אז אל תשמחו כ"כ על כל יום חיובי בבורסה.
בקיצור ולסיום, אומנם ההתאוששות הנוכחית בבורסה הראתה לכולם שהבורסה יודעת לצאת גם מהמשבר הכי גדול מאז שנות ה-30 ואומנם עם מגמה לא מתווכחים אבל מי אמר שהיא תצא בלי שריטה? אם כבר סטטיסטיקה והסתברות, אז סביר שהשריטה הזו עוד תתגלה, במוקדם או במאוחר. בקיצור ניפגש, סביב 2011-2012, לא מאוחר מכך.
שיהיה שבוע טוב
מאת: יוסי פינק, עורך אתר Bizportal
