אלרוב רכשה חלק מההלוואות ששימשו למימון רכישת 5 נכסים בשוויץ
חברת אלרוב, שבשליטת אלפרד אקירוב, רכשה חלק מההלוואות ששימשו למימון רכישת 5 נכסים בשוויץ. כתוצאה, רשמה החברה רווח של 12 מיליון שקלים.
מדובר ברווחים ממימוש של נכס הנמצא בשלבי בנייה, וכן מרכישה של חלק מהלוואות ששימשו לרכישת 5 נכסים, כאמור. נכון ל- 30.6.2009 עמדה יתרת ההלוואות מהתאגידים הזרים למימון חמשת הנכסים על כ- 272.7 מיליון פרנק שווייצרי. מתוך ההלוואות הנ"ל רכשה הקבוצה כ- 18.4 מיליון פרנק שווייצי תמורת סך של כ- 13.8 פרנק שווייצרי, אשר שולם מתוך מקורותיה העצמיים של הקבוצה.
הרווח שעתיד לנבוע לחברה מביצוע פעולה זו, לאחר הפרשה למס, צפוי להסתכם בכ- 3.4 מיליון פרנק שווייצרי (כ- 12 מיליון שקלים), אשר יירשם ברבעון השלישי של 2009 .
עוד הודיעה היום (יום ג') אלרוב על מכירת נכס (EPIC 13) בשוויץ ברווח של כ- 4.4 מיליון שקלים. בנייתו של הנכס צפויה להסתיים בימים הקרובים. העלות הכוללת של הנכס , בסיום הבניה, צפויה הייתה להסתכם בכ- 17.4 מיליון פרנקים שווייצריים ושכר הדירה צפוי היה לעמוד על כ- 1.05 מיליון פרנק שווייצרי.
נכון ל- 30.6.2009 עמד היקף ההשקעה בנכס על כ- 3.5 מיליון פרנק שווייצרי. עם השלמת העסקה, התמורה הצפויה להתקבל בעבור הנכס במצבו AS IS צפויה להסכם בכ- 5.75 מליון פרנק שווייצרי. הרווח שעתיד לנבוע לחברה ממכירת הנכס, לאחר מס, צפוי להסתכם בכ- 1.25 מיליון פרנק שווייצרי (כ- 4.4 מיליון שקלים). השלמת העסקה צפויה ל- 30.9.2009.
מהחברה נמסר, כי היא ממשיכה לבחון אפשרויות השקעה בנכסים בשוויץ ובצרפת. בעל השליטה בחברה, אלפרד אקירוב, מסר כי "שתי העסקאות עליהן דיווחנו היום הינן ניצול הזדמנויות אשר מאפשרות לנו הצפת ערך. להערכתנו מחיר המכירה של EPIC 13, במיוחד לאור היקף ההשקעה הנמוך, משקף תשואה מצוינת ומגלם בתוכו את הפוטנציאל אשר עתיד לנבוע מהנכס. רכישת חלק מההלוואה שלנו במחיר חלקי התאפשרה הודות ליכולת הפיננסית ולנזילות החברה. החברה ממשיכה לבחון הצעות השקעה בשווקים בהם היא פועלת בעיקר בשוויץ וצרפת."
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
אתמול זו חדוה, הים זה דני חחיאשווילי, מחר זה איציק, השמות לא משנים. 99% מהאנשים שיהיו בתפקיד יחשבו על ההמשך התעסוקתי שלהם. הם יבינו שהם צריכים כלפי התקשורת להציג כאילו הם דואגים לציבור והם עושים את זה מצוין - דוברים, דוברות, הודעות על כלום עם כותרות על תחרות ועל תמיכה בציבור, ומענקים לציבור ועוד ועוד. אבל בפנים ומול הבנקים - לדאוג לא להגזים, להיות עדיין חברים של מנהלי הבנקים. בסוף זה שוק קטן כולם מכירים את כולם, אם תהיה טרבל מייקר אתה אאוט. עדיף להיות חלק מהעדר, זה משתלם. קוראים לזה שחיתות מובנית, ניגוד עניינים מובנה. האנשים לא יכולים לשנות את זה, זה ה-DNA. רובם באים, עושים קדנציה ובהמשך מתקדמים.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
