ככה נראית מפולת הפוכה: השורט סווקיז היה כואב במיוחד הפעם
שנים לא מעטות אני בשוק ומס' הפעמים שהשוק מבצע מהלך חד וחזק היה מנת חלקי לא פעם. העליות החדות שחווה השוק כנגד כל ציפיות הסוחרים הוא זה שהזין למעשה את העליות. ככה זה עובד, כשכולם פסימים אז השוק דוהר וההמונים עומדים ומשתאים.
לורך ההמחשה, אופציות קול מעל מדד 900 היו במחירים של 100 שקל ומטה, תוך שבועיים פשוט עלו אותן אופציות במאות אחוזים. השורט סקוויז שתפס את הסוחרים היה כה חזק, שבכל עלייה של המדד פשוט נעלמו המוכרים מאופציות הקול ואלו זינקו מעלה.
כשרבים מהגופים לא נימצאים בשוק אז בסופו של דבר החשש הוא שהרכבת תיברח להם והמניות ימשיכו לעלות בלעדיהם. בד בבד כתבני אופ' קול נאלצו לרוץ אחרי אופ' שניכתבו והכפילו ויותר את עצמן.
כל רמה שהשוק הגיע אליה, הסוחרים ציפו למימוש אך השוק דהר 125 נק' בשבועיים ללא מימוש, וככה ניראת מפולת הפוכה. כמו שבירידות כולם רצו לצאת מבעד לדלת הצרה ולהציל את כספם, ככה בעליות כולם מוכנים להמיר כסף למניות ובלבד שהבטן לא תיכאב בלילה כי השכן הרויח ואתם לא.
הסיבות שהבורסות נימצאות במגמה חיובית הן התובנה שמוטמעת במשקיעים שהכלכלה יוצאת מהמשבר. לדוגמא בישראל המדד המשולב עלה בחודש שעבר לראשונה זה שנה, וזה איתות חיובי לכלכלה. הריבית הנמוכה בעולם גוררת את המשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה ורמות סיכון גבוהות יותר בחיפוש תשואה.
רק לפני שנה משקיעים חיפשו רק לשמור על ערך כספם אפילו ללא ריבית וכעת בחודשים האחרונים התאבון גדל. מחזורי המסחר שעברו את רף ה-2 מיליארד שקל מעידים יותר מכל על התעניינות גוברת של משקיעים.
בארהב גם יש נתונים חיוביים שיוצאים לאיטם כגון עלית מחירי בתים, לראשונה זה זמן רב מה שמעיד על יציאה לפחות זמנית מקיפאון כלכלי.
לעניין אופציות המעו"ף, פקיעת אופ' המעוף ליולי הסתיימה ב939.61 ובמחזור ער של 960 מיליון שקלים. במעמד הסקירה שעברה רשמתי שכל עוד מדד המעוף נימצא מעל מדד 900 הוא שוק של קונים ויעדיו גבוהים יותר
הכוונה היא שהקונים מקבלים ביטחון מעל רמה זאת, הם שולטים בזירה, וכל מימוש סופו לגרור עליות, גם אם יהיה בן יומיים או שלושה.
החודש, ממעמד היציאה מהדישדוש 830-875 ניגרם נזק לא קטן למי שלא סגר פוזיציות כתיבה. השוק ברח לסוחרים שכתבו אופציות במיוחד כאשר פרץ את רמת ה-900 נק'.
לחודש הנוכחי סביר להניח שמוכרי הפרמיות -כתבנים-יהיו זהירים הרבה יותר מבחודש שעבר, עקב הפסדים שצברו אם לא שיפצו. אדווח בהמשך הסקירות על ההתפתחויות בגיזרת כותבי האופציות שבינתיים חלקם כותבים אוכף 940 שמרוויח בין 895 למדד 1005 בתקבול כתיבה של 5,500 שקל.
כרגע הטווח לאוגוסט ניראה ב-900 עד 1000 למסחר חודשי ויציאה מהתחום תיבחן אם תיקרה, כאשר יש בתווך תחנות ב-930 ,953 ו-980. למה 900? כיוון שזו נק' קניה של מי שפיספסו את הרכבת מעלה בשבוע וחצי האחרונים. למה 1000? כיוון שרמה פסיכולוגית קשה למעבר .
רמה חשובה במיוחד כלפי מעלה היא 965-980 שנתנה אות לתחילתה של המפולת לפני כשנה רמה חשובה כלפי מטה היא 900-904 שאמורה להזמין קוני מניות באם נרד לשם.
אפשר להביט על מדד המעוף כחיובי מעל רמת ה-930-35,ומתחת כפוטנציאלי למימוש. מדד הדאו ג'ונס סגר לראשונה זה 7 חודשים מעל רמת ה9000 וכל עוד ישאר מעליה יעדיו יהיו ל-9700 ירידה מתחת ל-8900 תיתן אות למימוש.
הsp פרץ את רמת ה-950 נק' השבוע וגם הוא בטריטוריה חיובית כל עוד ישאר מעליה. מבחינת הסוחרים זה אומר שכל מימוש כרגע עד שלא יוכח אחרת יסתיים בעליות מעבר למדד שבו החל המימוש.
מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
