בערוץ 10 ממשיכים להפגין: "ההתעסקות עם השכר של הטאלנטים היא מיותרת"

BizportalTV הגיע להפגנת ערוץ 10 אל מול משרדו של ראש הממשלה. חיים אתגר: "עצוב שערוץ 2 בדרך להפוך לאלטרנטיבה היחידה". כנסו וצפו בהפגנה ובדברים שאמרו דני רופ, צביקה יחזקאלי ואחרים
מאיה זיסר |

עובדי ערוץ 10 הפגינו היום (א') מול משרד ראש הממשלה בקריאה להציל את הערוץ. המפגינים קראו לראש הממשלה לא להפקיר את הערוץ באמצעות קריאות ושלטים עם כיתובים כמו, "כחלון אל תפקיר אותנו- ערוץ 10 חייב לחיות", "לא זורקים 300 משפחות לרחוב" ו-"3,000 כתמים על המצפון שלכם".

לדברי ראודור בנזימן, מנכ"ל חדשות 10, "חלק מהבעיה עם האוצר כרגע היא שיש דרישה לתשלום של חלק מהמחויבויות וחלק מהחובות, אגב - אף שקל שם הוא לא שקל ציבורי, בניגוד לדעה הרווחת" עוד ציין כי, "האוצר דורש להחזיר חלק מהכסף במזומן ואת השאר, שאותו הוא מוכן לפרוס, הוא דורש לדאוג לערבויות, שגם זה כידוע לנו כסף שהבעלים לא מוכנים יותר לשים. הם מוכנים להזרים כסף אל תוך הערוץ כדי שיוכל להתניע מחדש ולקיים תחרות אמיתית מול ערוץ 2". לדבריו, ערוץ 10 הוא מפעל של 100 מיליון דולר המכניס הרבה כסף למדינה ומעסיק עובדים רבים.

לדברי החזאי ומגיש הטלוויזיה דני רופ "אי אפשר להאשים רק את המדינה בהפסד של ערוץ 10. "צריך לעשות מחשבה כללית בערוץ לגבי מה עושים מפה והלאה. אבל כמובן שאם שוק התקשורת, כולל ערוץ 2, רוצה להמשיך לחיות, חייבים לעשות סוף למצב הנוכחי ולשנות את החוקים".

רופ מתייחס בדבריו לפריסת התשלומים ואומר, "גם אם נצא מהמשבר וגם אם יהיו הקלות ולא נצטרך לשלם כל-כך הרבה והחובות יפרסו ויהיה חוק אחר, עדיין צריך לייצר תוכניות וצריך לייצר תוכניות טובות, ואני חושב שאם יתנו לערוץ 10 את אורח הרוח ואת הנשימה הוא יוכל לעשות את זה כמו שצריך"

בשאלת נושא השכר לטאלנטים בהם עוסקים רבות לאחרונה, אומר רופ, כי "השכר של העובדים פה הוא שולי, של הבכירים והטאלנטים, יחסית להוצאות שיש לערוץ. כולנו קוצצנו, כולנו ירדנו בשכר, למרות שאני לא חושב שיש לזה מקום אפילו, כולם עשו את זה בתור הזדהות מתוך ערוץ 10".

צביקה יחזקאלי, ראש הדסק לענייני ערבים של 'חדשות 10', אמר כי "אף אחד לא מבקש פה להתחמק מתשלום". עוד ציין כי "גם הרשות השנייה יודעת והיא כתבה מכרז חדש לערוץ 10 שהוא יותר קל מהמכרז הקודם. האי ערוץ טלויזיה לא יכול להישאר רווחי בתנאי הרגולציה הקודמים וצריך לתקן את זה. אז למה לא לתקן את זה עם אותו ילד שגדל אל תוך הבעיות האלו ולעזור לו לקום, למה להרוג אותו ואז להקים מחדש מישהו, ששוב ידרוש עוד הקלות בעוד 10 שנים. המערכת עובדת, זה קיים. יש משקיע כמו יוסי ממן שדורש ואומר 'תנו לי להמשיך להפסיד', אז למה לא לתת לו?".

נזכיר כי בשבוע שעבר אמר יוסי מימן, מבעלי השליטה בערוץ 10, כי בעלי השליטה בערוץ, הוא ארנון מילצ'ן, רון לאודר ורופרט מרדוק, יפסיקו להזרים כספים בסוף החודש, לאחר שנים של הפסדים כבדים. במידה ולא יימצא פיתרון, הערוץ יפסיק לפעול בסוף החודש. לדבריו, "הכתפיים שלי לא רחבות מספיק והחשק לא קיים להמשיך עם ההזרמות. יש להפסיק עם הזיכיונות ולעבור לרישיונות - יש 400 עובדים בערוץ 10 שמתישהו בקיץ עלולים למצוא עצמם ללא עבודה וזה לא שונה מפרי גליל או עוף העמק. זה לא איום, אך אנו פשוט לא יכולים יותר ואני אישית לא יכול ולא רוצה לשאת בנטל הזה לבד. המשחק נגמר", כך אמר מימן.

בעקבות הדברים הללו, מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, פנה לעובדי הערוץ באסיפת עובדים שנערכה זה עתה ועדכן את העובדים על הודעת יוסי מימן הבוקר. לדבריו, "הגענו למצב של להיות או לחדול: לצערנו, גם אחרי 8 שנים באוויר והשקעה של 1.3 מיליארד שקל, עדיין איננו מסוגלים להחזיק את ערוץ 10 ללא הזרמת כספים שוטפת בכל חודש".

יש לציין כי בשנת 2008 הפסיד הערוץ 80 מיליון שקל וברבעון הראשון של 2009 הוא הפסיד 9 מיליון שקל נוספים. וכעת מה שמבקשים אנשי הערוץ היא שלא יוותרו להם על החובות אלא רק שיפרסו אותם בכדי שיוכלו להמשיך הלאה. השאלה האמיתית עולה היא מה יקרה במידה ובאמת יקבלו אישור לכך, מה אז?

בשלב זה, אין לדעת מה יהיה גורלו של ערוץ 10. הבטחת שר האוצר, יובל שטייניץ ושר התקשורת, משה כחלון לגבש תוכנית הצלה, אין בה די, אלא אם תגובש תוכנית הצלה שתאפשר שינוי מהותי. הסיכויים להתממשות תוכנית כזו הינם נמוכים, בשל התנגדותהזכיינים בערוצים האחרים.

עידכון 20.7.09

עם כל זאת, מועצת הרשות השנייה קבעה כי זכיינית ערוץ 10 לא תוכל להתמודד במכרז הקרוב על הערוץ, בגלל אי-עמידה בהתחיבויות. נזכיר כי בתחילת החודש הוחלט כי זכייני ערוץ 10 יוכלו בעיקרון להתמודד במכרז על הערוץ וזאת למרות שהם לא עמדו בכל חובותיהם והתחייבויותיהם וכיום מסתמן כי דבר זה לא יתאפשר.

יש לציין כי במכרז החדש על ערוץ 10, המדד החשוב ביותר לזכייה הוא גובה ההשקעה בהפקות מקור ודמי זיכיון חד-פעמיים, המהווים 10% מהשקלול הזוכה במכרז.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.