הבנייה הירוקה צוברת מומנטום? 17 דירות נמכרו בחודש יוני בפרויקט ECO בכ"ס

שיווק שלב א' של הפרויקט הסתיים, והשלב השני קרוב לסיום. "הנושא האקולוגי והשמירה על איכות הסביבה קרובים לליבו של הקונה", מסר אבי זיתוני, מנכ"ל החברה
עינת פז-פרנקל |

17 דירות נמכרו בחודש יוני בפרויקט ECO בכפר סבא בהיקף של כ- 29 מיליון שקלים, כך מדווחת היום (א') חברת הבנייה א.זיתוני, שהינה בין מספר חברות הבונות במתחם הירוק של כפר סבא (), סמוך לצומת רעננה צפון.

בין הדירות שנמכרו: דירת לופט בת 6 חדרים, בשטח של 155 מ"ר, עם מרפסת בשטח של כ- 30 מ"ר, במחיר של 2.1 מיליון שקלים; דירת גן, בת 5 חדרים, בשטח של כ- 130 מ"ר, עם גינה בשטח של כ- 130 מ"ר, במחיר של 1.83 מיליון שקלים; ודירת 5 חדרים, בשטח של כ- 130 מ"ר, במחיר של כ- 1.61 מיליון שקלים.

פרויקט ECO הוא בין הראשונים הראשון שקמים ב"שכונה הירוקה" בכפר סבא. נציין כי, בימים אלה מקדמת עיריית כפר סבא ביצוע תשתיות ירוקות על פי תכנית בניין עיר, הכוללת אמנה לאיכות הסביבה.

שיווק שלב א' של הפרויקט הסתיים זה מכבר, לאחר שכל 77 דירות נמכרו לקבוצת רוכשים מתחומי ההיי-טק והביו-טק. מהחברה נמסר, כי במהלך שיווק השלב השני כ- 75% מהדירות (61 דירות) נמכרו.

"אנחנו חלוצים בשכונה, כך שבתחילת הדרך לא ידענו להעריך עד כמה הנושא האקולוגי והשמירה על איכות הסביבה קרובים לליבו של הקונה", מסר אבי זיתוני, מנכ"ל החברה. "השקענו בלימוד הנושא ויישומו בפרויקט, משאבים וכספים רבים על מנת להגיע למוצר הכי נכון שאפשר. בנייה ירוקה, היא בנייה חדשנית ומתקדמת הנפוצה כיום בעולם המערבי, כאשר הערך המוסף לרוכשי הדירות הינו עצום, גם בהיבט של סביבת המגורים ולא רק הדירה עצמה".

א.זיתוני בונה בהתאם לתב"ע של השכונות הירוקות ונספח איכות הסביבה שמצורף לתב"ע, לראשונה בישראל, נמסר מהחברה. נדגיש כי, בשבוע שעבר פורסם כי חברת שיכון ובינוי היא הראשונה בישראל שקיבלה תו התקן "ירוק" לפרויקטים למגורים - בנתניה ובכרכור ().

תו תקן בנייה ירוקה למבני מגורים משלב בתוכו תכנון תב"ע של המבנים, החל מאופן העמדתם בשטח והתייחסות לכיווני האוויר, ההצללה, תאורה טבעית, תוך חשיבה למזעור השימוש במתקנים צורכי אנרגיה.

התקן כולל גם התייחסות לאיכות החומרים בפנים ובחוץ הבניין, לרבות פנים הדירות כגון: שימוש בצבעים לא רעילים, חיפויים, ריצופים ,פרופילים ,אלומיניום צבוע בצבעים לא רעילים, שימוש בתאורה חסכונית בחללים הציבוריים, אלמנטים מונעי אבנית בצנרת המים, ריצופים בפיתוח החניה והחצר עשויים מחומרים ממחוזרים, וצמחיה אקולוגית וחסכונית במים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות