נשיא התאחדות הקבלנים: "מחירי הדירות יתייקרו מיידית בכ-25,000 ש'"
ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (יום ג') את הצעת האוצר במסגרת חוק ההסדרים להכפיל את האגרות וההיטלים על העסקת עובדים זרים בבנייה ובתעשייה.
כיום, קבלנים משלמים היטלים ואגרות בגובה של 1800 שקלים לכל עובד בחודש ומעתה ישלמו כ- 3600 שקלים. עלותו של עובד זר תגיע לכ- 12 אלף שקלים בחודש, נמסר מהתאחדות הקבלנים. "הדירות יתייקרו באופן מיידי בכ- 25 אלף שקלים לדירה בממוצע", אומר נלסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים.
"מדיניות הממשלה בכל הנוגע לענף הבנייה היא מדיניות סותרת שיד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה", אומר בובליל. "כולם מצהירים כי יש חשיבות בעידוד זוגות צעירים לרכוש דירה בישראל ויש לפעול להוזלת מחירי הדירות בישראל, אך בפועל כל יום מתקבלת החלטה הזויה אחרת שגורמת בפועל לעליית מחירי הדירות ולפגיעה ברוכשי הדירות".
בובליל מזכיר כי, לפני יומיים "הצהיר ראש הממשלה על כוונתו לפעול להסרת חסמים בענף הבנייה על מנת להוזיל את הדירות וכיום האוצר וועדת הכספים מעבירים הצעה לייקר את מחירי הדירות באופן מיידי בעשרות אלפי שקלים. בישראל עובדים כיום כ- 8000 עובדים זרים בלבד, אך עובדים אלו הם הבסיס לביצוע עבודות השלד בבנייני המגורים בישראל. ייקור ההעסקה שלהם משמעה ייקור מיידי של הדירות".
התאחדות הקבלנים פועלת עם הסתדרות עובדי הבניין והעץ ועם משרד התמ"ת להכשרת עובדים ישראלים לביצוע עבודות השלד בענף. לפני כשבועיים הסתיים קורס ראשון של עובדים ישראלים ובימים אילו מתקיים קורס נוסף. אולם, "קצב ההכשרה הוא איטי ונוכל להכשיר רק מאות בודדות של עובדים בשנה", מסביר בובליל. "מן הראוי שלפני שמטילים היטלים על העסקת עובדים זרים, המדינה היתה מקדמת ומאיצה את הכשרת הישראלים ולא גורמת לייקור מלאכותי של הדירות שמחיריהם עולים ממילא בשל ירידה בהתחלות בנייה".
הקבלנים גם זועמים על החלטת משרד התמ"ת להטיל היטל יבוא על הברזל, שלדבריהם "הביאה לעלייה פיקטיבית של כ- 25% במחיר הברזל שתגרור העלאת מחירי הדירות בכ- 10 אלפים שקלים לדירה בממוצע".

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
