אבוג'ן צנחה - הזדמנות כניסה לעידן החדש
היום ריכזה מניית אבוג'ן מחזור ענק של כמעט 35 מיליון שקל, המניה סגרה בירידה של 9.09% בשער 14 שקלים, הירידה נבעה כתוצאה מהפצת מניות - והיוותה הזדמנות כניסה למשקיעים.
אבוג'ן עוסקת באיתור גנים להשבחת גידולים חקלאיים ולדעתנו אחת ההשקעות המעניינות לשנה הקרובה.
בשעה שאוכלוסיית העולם כמעט ומרבעת את עצמה ב100 שנה, מכ- 2.5 מיליארד איש ב 1950 לתחזית של כ-9 מיליארד עד 2050, כשיש 9 מכוניות לכל אלף איש בסין לעומת 999 מכוניות לכל אלף איש בארה"ב, סביר שצריכת המזון בעולם תלך ותגדל ושהעולם ימשיך לחפש פתרונות טכנולוגיים לחסכון ולגידול בכושר הייצור החקלאי.
ביום ו' דיווחה החברה כי חתמה על חוזה נוסף עם סינג'נטה (SYT), מהחברות המובילות בעולם לייצור ושיווק זרעים. החוזה נוגע לפרויקט משותף לגילוי ולאפיון של גנים בעלי פוטנציאל לשיפור עמידות הצמח לנמטודות (טפילים החיים בקרקע ופוגעים בצמח). נמטודות הינם טפילים החיים בקרקע, התוקפים את השורשים של צמחים בשלב ההתפתחות. נמטודות הינם מבין המזיקים המשמעותיים ביותר בסויה, והגורמים לנזקים הגדולים ביותר ביבול.
מגדלי סויה עשויים לאבד למעלה מ-20% מהיבולים בעקבות נזק הנגרם מנמטודות, בעוד שהיכולת להגן על הסויה נגד נמטודות מוגבלת ביותר. בארה"ב בלבד, מוערך שנמטודות גורמות להפסדי יבול של סויה הנאמדים בלמעלה ממיליארד דולר בשנה. החברה תקבל עם חתימת החוזה תשלום ראשוני ובהמשך תקבל אבני דרך עבור עמידה ביעדים. בנוסף תקבל אבוג'ן גם תמלוגים ממכירות, אם וכאשר יהיו. בחוזה הנוכחי אבוג'ן תקבל גם היא רישיון למסחור הגנים הללו, כך שתוכל להיכנס כמתחרה בשוק הזרעים.
אבוג'ן הוקמה ב-2000 כחטיבה בחברת קומפיוג'ן במטרה ליישם את כלי המחשוב של החברה בתחום הצמחים והחקלאות. אבוג'ן פיתחה טכנולוגיה חישובית שמאתרת רצפי DNA העשויים לשפר את תכונותיהם השונות של גידולים חקלאיים - למשל, היכולת לצרוך כמות קטנה יותר של תשומות חקלאיות כמו מים ודשנים (input trait) או היכולת להניב תפוקה גדולה ואיכותית יותר (output trait) או להגדיל את היבול של צמחים המשמש להפקת חומר גלם לביו דיזל או להאריך את סיב הכותנה. לאחר איתור הגנים הפוטנציאליים, אבוג'ן משביחה אותם על ידי החדרת רצף DNA שאחראי על רמת הביטוי של הגן, כלומר כמות החלבון שהוא מייצר, לתא הצמח.
הגן המושבח מוחדר לצמחי מודל, לצורך סינון ראשוני של הגנים הפוטנציאליים כדי לשפר את תכונת המטרה, כמו צריכת המים של הצמח, ובשלב השלישי מתבצע סינון נוסף של הגנים הפוטנציאליים על ידי החדרתם לצמחי המטרה.
שוק הזרעים המושבחים גנטית הגיע למכירות של למעלה מ-7 מיליארד דולר ב-2008, כש-50% מכך נובעים מהפרמיה שגובות חברות הזרעים מהחקלאים על התכונות המשופרות של הזרעים המושבחים בהשוואה לתכונות הזרעים ללא ההשבחה הגנטית. הצמיחה של מכירות הזרעים המושבחים גנטית הגיעה לכ-25% בשנה וב-2008 הן הסתכמו בכ-27% ממכירות הזרעים בעולם.
אבוג'ן מתמקדת בחמישה גידולים: תירס: ש-25% משטחי המזרע שלו בעולם הם של זרעים שעברו השבחה גנטית, סויה-למעלה מ50% מהזרעים עברו השבחה גנטית, כותנה, קנולה ואורז.
אבוג'ן חתומה על הסכמי שיתוף פעולה נוספים עם כמה מחברות הזרעים המובילות בעולם, כמו מונסנטו, פיוניר, סינג'נטה ועוד. הראשונה היא בעלת המניות הגדולה ביותר באבוג'ן, עם אחזקה של 13.3%. פוטנציאל נוסף יכול לבוא מהפקת אנרגיה אלטרנטיבית- ביודיזל.
מאז שחתמה על הסכם הענק עם מונסנטו בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים, ממשיכה אבוג'ן לחתום על הסכמים במבנה דומה, שבין אלה ניתן למנות הסכם עם החטיבה החקלאית של באייר. הכנסות אבוג'ן, הסתכמו בשלושת החודשים הראשונים של השנה בכ-2.4 מיליון דולר בהשוואה לסך של כ- 114 אלפי דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות החברה נובעת בעיקר מהכרה בהכנסה בגין הסכם שיתוף הפעולה עם מונסנטו.
בשורה התחתונה, אבוג'ן רשמה הפסד בסך של 1.376 מיליון דולר ברבעון הראשון, לעומת הפסד של 1.12 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, רווחי החברה מפעולות רגילות הסתכמו בסך של כ- 624 אלפי דולר בהשוואה להפסד בסך של כ- 1.2 מיליון דולר בשלושת החודשים שנסתיימו ביום 31 במרס 2008.
הבעיה בהשקעות בתחום היא לא רק בריחת משקיעים מסיכון, אשר לכך יש להוסיף את העובדה שאופק ההשקעה הוא ארוך, ושעדיין לא ברור מי מהטכנולוגיות שבפיתוח אכן תגיע לכדי מכירות משמעותיות. גם הירידה החדה במחירי הסחורות לא תורמת. במחירי הסחורות של סוף שנת 2007 רבות מהחברות בתחום נדמו כהשקעה משתלמת, אבל כשמחירי הסחורות יורדות אטרקטיביות ההשקעה בטכנולוגיות אלו יורד פלאים. ביחס סיכון סיכוי אבוג'ן נראית בהחלט מעניינת,ובעלי אופק השקעה ארוך טווח יוכלו להרוויח פעמיים משילוב מנצח של השקעה טובה עם תרומה לסביבה.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
