אבוג'ן צנחה - הזדמנות כניסה לעידן החדש

גיא שקד מפרובידנס שוקי הון בוחן את חברת אבוג'ן ואת הפוטנציאל הגלום בה
גיא שקד |

היום ריכזה מניית אבוג'ן מחזור ענק של כמעט 35 מיליון שקל, המניה סגרה בירידה של 9.09% בשער 14 שקלים, הירידה נבעה כתוצאה מהפצת מניות - והיוותה הזדמנות כניסה למשקיעים.

אבוג'ן עוסקת באיתור גנים להשבחת גידולים חקלאיים ולדעתנו אחת ההשקעות המעניינות לשנה הקרובה.

בשעה שאוכלוסיית העולם כמעט ומרבעת את עצמה ב100 שנה, מכ- 2.5 מיליארד איש ב 1950 לתחזית של כ-9 מיליארד עד 2050, כשיש 9 מכוניות לכל אלף איש בסין לעומת 999 מכוניות לכל אלף איש בארה"ב, סביר שצריכת המזון בעולם תלך ותגדל ושהעולם ימשיך לחפש פתרונות טכנולוגיים לחסכון ולגידול בכושר הייצור החקלאי.

ביום ו' דיווחה החברה כי חתמה על חוזה נוסף עם סינג'נטה (SYT), מהחברות המובילות בעולם לייצור ושיווק זרעים. החוזה נוגע לפרויקט משותף לגילוי ולאפיון של גנים בעלי פוטנציאל לשיפור עמידות הצמח לנמטודות (טפילים החיים בקרקע ופוגעים בצמח). נמטודות הינם טפילים החיים בקרקע, התוקפים את השורשים של צמחים בשלב ההתפתחות. נמטודות הינם מבין המזיקים המשמעותיים ביותר בסויה, והגורמים לנזקים הגדולים ביותר ביבול.

מגדלי סויה עשויים לאבד למעלה מ-20% מהיבולים בעקבות נזק הנגרם מנמטודות, בעוד שהיכולת להגן על הסויה נגד נמטודות מוגבלת ביותר. בארה"ב בלבד, מוערך שנמטודות גורמות להפסדי יבול של סויה הנאמדים בלמעלה ממיליארד דולר בשנה. החברה תקבל עם חתימת החוזה תשלום ראשוני ובהמשך תקבל אבני דרך עבור עמידה ביעדים. בנוסף תקבל אבוג'ן גם תמלוגים ממכירות, אם וכאשר יהיו. בחוזה הנוכחי אבוג'ן תקבל גם היא רישיון למסחור הגנים הללו, כך שתוכל להיכנס כמתחרה בשוק הזרעים.

אבוג'ן הוקמה ב-2000 כחטיבה בחברת קומפיוג'ן במטרה ליישם את כלי המחשוב של החברה בתחום הצמחים והחקלאות. אבוג'ן פיתחה טכנולוגיה חישובית שמאתרת רצפי DNA העשויים לשפר את תכונותיהם השונות של גידולים חקלאיים - למשל, היכולת לצרוך כמות קטנה יותר של תשומות חקלאיות כמו מים ודשנים (input trait) או היכולת להניב תפוקה גדולה ואיכותית יותר (output trait) או להגדיל את היבול של צמחים המשמש להפקת חומר גלם לביו דיזל או להאריך את סיב הכותנה. לאחר איתור הגנים הפוטנציאליים, אבוג'ן משביחה אותם על ידי החדרת רצף DNA שאחראי על רמת הביטוי של הגן, כלומר כמות החלבון שהוא מייצר, לתא הצמח.

הגן המושבח מוחדר לצמחי מודל, לצורך סינון ראשוני של הגנים הפוטנציאליים כדי לשפר את תכונת המטרה, כמו צריכת המים של הצמח, ובשלב השלישי מתבצע סינון נוסף של הגנים הפוטנציאליים על ידי החדרתם לצמחי המטרה.

שוק הזרעים המושבחים גנטית הגיע למכירות של למעלה מ-7 מיליארד דולר ב-2008, כש-50% מכך נובעים מהפרמיה שגובות חברות הזרעים מהחקלאים על התכונות המשופרות של הזרעים המושבחים בהשוואה לתכונות הזרעים ללא ההשבחה הגנטית. הצמיחה של מכירות הזרעים המושבחים גנטית הגיעה לכ-25% בשנה וב-2008 הן הסתכמו בכ-27% ממכירות הזרעים בעולם.

אבוג'ן מתמקדת בחמישה גידולים: תירס: ש-25% משטחי המזרע שלו בעולם הם של זרעים שעברו השבחה גנטית, סויה-למעלה מ50% מהזרעים עברו השבחה גנטית, כותנה, קנולה ואורז.

אבוג'ן חתומה על הסכמי שיתוף פעולה נוספים עם כמה מחברות הזרעים המובילות בעולם, כמו מונסנטו, פיוניר, סינג'נטה ועוד. הראשונה היא בעלת המניות הגדולה ביותר באבוג'ן, עם אחזקה של 13.3%. פוטנציאל נוסף יכול לבוא מהפקת אנרגיה אלטרנטיבית- ביודיזל.

מאז שחתמה על הסכם הענק עם מונסנטו בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים, ממשיכה אבוג'ן לחתום על הסכמים במבנה דומה, שבין אלה ניתן למנות הסכם עם החטיבה החקלאית של באייר. הכנסות אבוג'ן, הסתכמו בשלושת החודשים הראשונים של השנה בכ-2.4 מיליון דולר בהשוואה לסך של כ- 114 אלפי דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות החברה נובעת בעיקר מהכרה בהכנסה בגין הסכם שיתוף הפעולה עם מונסנטו.

בשורה התחתונה, אבוג'ן רשמה הפסד בסך של 1.376 מיליון דולר ברבעון הראשון, לעומת הפסד של 1.12 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, רווחי החברה מפעולות רגילות הסתכמו בסך של כ- 624 אלפי דולר בהשוואה להפסד בסך של כ- 1.2 מיליון דולר בשלושת החודשים שנסתיימו ביום 31 במרס 2008.

הבעיה בהשקעות בתחום היא לא רק בריחת משקיעים מסיכון, אשר לכך יש להוסיף את העובדה שאופק ההשקעה הוא ארוך, ושעדיין לא ברור מי מהטכנולוגיות שבפיתוח אכן תגיע לכדי מכירות משמעותיות. גם הירידה החדה במחירי הסחורות לא תורמת. במחירי הסחורות של סוף שנת 2007 רבות מהחברות בתחום נדמו כהשקעה משתלמת, אבל כשמחירי הסחורות יורדות אטרקטיביות ההשקעה בטכנולוגיות אלו יורד פלאים. ביחס סיכון סיכוי אבוג'ן נראית בהחלט מעניינת,ובעלי אופק השקעה ארוך טווח יוכלו להרוויח פעמיים משילוב מנצח של השקעה טובה עם תרומה לסביבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.