ירון ביבי: "לא צפויה ירידה דרסטית במחירי הדיור כתוצאה מהרפורמה במינהל מקרקעי ישראל"
ה"ירוקים", המושבים, המטה למאבק בהפרטת קרקעות קק"ל, ועד העובדים של מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) - לכולם יש ביקורת על הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. אבל ירון ביבי, מנהל ממ"י, משוכנע שהרפורמה היא מהלך חיובי למשק.
ממטהו הצנוע אשר בלב ירושלים, ירון ביבי אחראי על 22 מיליון דונמים - כ-93% מכל הקרקעות במדינת ישראל. כמו ראש הממשלה ביבי נתניהו, גם ירון ביבי משוכנע בצדקת דרכה של הרפורמה במקרקעי ישראל (
נזכיר כי, בחודש שעבר אושרה הרפורמה על ידי ועדת השרים בראשותו של נתניהו. בלב הרפורמה: העברת הבעלות על הקרקעות ממינהל מקרקעי ישראל לידיהם של החוכרים - בעלי הדירות והעסקים הקטנים. בעלי מגרשים הגדולים מ-250 מ"ר, יצטרכו, על פי הרפורמה, לשלם למדינה תשלום הנע בין 3% ל-31% מהשווי של הקרקע על מנת להפוך לבעלי הקרקע. נדגיש כי, נושא שיעור התשלומים נמצא כרגע בבג"צ.
לדברי ביבי, הרפורמה תפנה את משאבי ממ"י מהעיסוק בכל הקשור לחכירה - אישור תכניות בניה, חידוש חוזי חכירה, אישור למשכנתאות - לשיווק קרקעות חדשות, אומר ביבי. "אנחנו נשאבים לטיפול בחוכרים ולא בקרקע", אמר היום (יום ד') ביבי בראיון ל-Bizportal. "העדיפות שלנו צריכה להיות, קודם - להוציא קרקעות לשיווק, ואחר כך לטפל בחידוש חוזי חכירה לצורכי קבלת משכנתא".
נזכיר כי עם אישור הרפורמה, אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי "הרפורמה תוזיל את מחירי הקרקע ובעקבות כך את מחירי הדירות, כך שרכישת דירה על ידי זוגות צעירים וחיילים משוחררים תהייה בהישג יד". דבריו זכו לביקורת מצד רבים, שטענו כי מדובר בדמגוגיה (
ירון ביבי אומר ששיווק של יותר קרקעות משמעו גידול בהיצע וירידת מחירים בשוק הנדל"ן. "אנחנו נגדיל את ההיצע של קרקע מתוכננת ונראה גידול במספר יחידות הדיור היוצאות לשוק", אומר ביבי. הוא סירב להתנבא בכמה אחוזים צפויים לרדת מחירי הדירות, אך הדגיש ש"לא מדובר בירידה דרסטית של 30%".
לדבריו, "אנחנו נראה הפסקה במגמה של עליית מחירי הדירות ואולי גם ירידה מסוימת". ביבי מעריך שהמגמה תורגש שלושה חודשים אחרי שהרפורמה תעבור בכנסת. "60% מהאוכלוסייה - החוכרים שיקבלו את הבעלות בחינם - ירצו מאיתנו את הבעלות באופן מיידי".
נזכיר כי, נדבך חשוב ברפורמה במקרקעין הינו הסכם החלפת הקרקעות בין הקק"ל למדינה, לפיו תמסור קק"ל למדינה כ-70 אלף דונמים של קרקע באזור המרכז (
ביבי אומר כי הוא "מבין את הרגישות כלפי הקרקע", אך עם זאת הוא חש כי "יוצרים המון פחד סביב הרפורמה".
"אני לא מבין למה הזיקה לארץ ישראל צריכה לבוא לידי ביטוי באישור לבניית חדר נוסף לדירה בבוגרשוב", אומר ביבי. 2 מיליון דונם בנגב, שיועברו לקק"ל במסגרת ההסכם, "יאפשרו להמשיך את אותה הזיקה בדיוק", אומר ביבי.
לביבי יש תשובה גם לתנועות ה"ירוקות", כדוגמת "אדם טבע ודין", שמתנגדות נחרצות לרפורמה (
ומה לגבי הטענה שיזמים פרטיים יוכלו לרכוש שטחים מהמינהל ולעשות בהן ככל העולה על רוחם? "אני משווק ליזם רק קרקע מתוכננת", אומר ביבי. "המינהל הוא לא גוף מתכננן. לא מתפקידנו להחליט כמה לבנות ואיפה. זה תפקידן של המועצה הארצית, הוועדות המחוזיות והועדות המקומיות. אנחנו נשווק ליזם קרקע מתוכננת והוא יהיה הבעלים. הוא לא יצטרך לבוא שנחתום לו על תכנית הבנייה".
אם כן, כמה דונמים צפוי ממ"י לשווק בשנים הקרובות? "ב-50 השנים הקרובות המדינה תשווק 2.5 מיליון דונמים, ולכל היותר 3 מיליון דונמים", אומר ביבי. "כיום אנחנו משווקים 14 אלף עד 20 אלף יחידות דיור בשנה. בעקבות הרפורמה, נגיע ליותר מ-20 אלף יחידות דיור לשנה".
נזכיר כי, הרשות שתחליף את מינהל מקרקעי ישראל, על פי עיקרי הרפורמה, תפעל לשיווק של לא פחות מ-35 אלף יחידות דיור בשנה, כאשר מתוכן עשרת אלפים יחידות דיור ישווקו בקרקעות בלתי מתוכננות ליוזמה של המגזר הפרטי - כלומר, ללא תכנון מפורט.
יש הטוענים שעד כה, מינהל מקרקעי ישראל החזיק למעשה את מחירי הדירות בארץ, מכיוון שהוא המווסת את כמות הקרקעות שיוצאת לשיווק כל שנה (
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
