עונת ההוריקנים כבר בדרך: המניות הישראליות שצפויות להיות מושפעות
חודש מאי התאפיין בזינוקים חדים במחירי הסחורות, נתוני מאקרו מעודדים מאוד ובמיוחד היחלשות הדולר בשבועות האחרונים היוו את הקטליזטור המרכזי. השאלה העומדת על הפרק היא האם מחירי האנרגיה ימשיכו לעלות גם במידה ויתרחש תיקון במחירי המניות. מצב מעין זה יכול להתרחש במקרה ועונת הסופות תפגע במתקני זיקוק הנפט שבמפרץ מקסיקו.
האנליסטים צופים השנה פחות סופות הוריקן באוקיינוס האטלנטי מבשנה שעברה. עונת הסופות הטרופיות מתחילה באופן רשמי ביום שני הקרוב וכרגיל, החשש הוא שמתקני קידוח ושאיבה של נפט וגז יפגעו, כפי שהתרחש בשנים האחרונות, ושהשיבושים בתפוקה יפעילו לחץ על המחירים.
עונת ההוריקן מאיימת לפגוע בתפוקת האנרגיה ולקלקל שדות של גידולים חקלאיים, בכך להביא לעלייה במחירי הגז הטבעי, הדלקים ואפילו בסחורות החקלאיות, במיוחד בתקופה כה רגישה שהכלכלה העולמית מנסה להתאושש.
בעונה ממוצעת בדרך כלל מתרחשות 11 סופת, שש מתוכן הן סופות הוריקן, שתיים הן סופות הוריקן המוגדרות קשות, כך על פי הנתונים של ה-NOAA, שהיא שלוחה של משרד המסחר האמריקני.
ההשפעה על מחירי האנרגיה בשנים האחרונות
במחצית השנייה של 2008 קרסו מחירי הסחורות בעולם יחד עם החרפת המשבר הכלכלי העולמי. לכן, השפעות הסופות באזור מקסיקו היו מתונות יחסית. בשנה שעברה נרשמו 16 סופות הוריקן והשנה מעריכים האנליסטים שיפקדו את האוקיינוס האטלנטי 14 סופות בלבד.
בשנים 2004-2006 רשמו מחירי הגז הטבעי זינוקים חדים בין החודשים יוני לנובמבר, שזו מוגדרת כעונת הסופות. בשנת 2007 היה המצב שונה במקצת, מחירי הנפט זינקו ומחירי הגז הטבעי ירדו.
מניות הגז של תל אביב: לא תמיד בקו ישר עם אלה מעבר לים
בשלושת החודשים האחרונים, הצטרפה הבורסה בתל אביב באופן רשמי לשוק האנרגיה העולמי, יחד עם ההכרזה על קידוח 'תמר' כעל קידוח מסחרי. אך, חרף הזינוק במחירי הסחורות שהיה בולט במיוחד בחודש מאי, מניות השותפות בקידוחים אבנר יהש ודלק קידוחים יהש דווקא רשמו מימושים כבדים בשבועיים הראשונים של חודש מאי.
האנליסטים שביססו את הערכות השווי שלהם למניות הגז הטבעי הישראליות, התבססו על תחשיב של מחיר גז טבעי הנע בין 5-6 דולר למיליון btu. נציין שבמקרה הזה היתרון לגודל הוא מאוד משמעותי, כשמדובר על כמויות גז גדולות מאוד (כמות הגז המשוערת במאגר "דלית" עומדת על 14 bcm ובמאגר "תמר" על 142 BCM) כל דולר עלייה במחיר הוא מאוד משמעותי. כמובן שצריך לסייג את הדברים ולומר שכאשר מדובר במאגרים העתידיים ההסתכלות היא לטווח הארוך יותר ולא דווקא על מחירי הגז הטבעי שישררו השנה. כמו כן, שמדברים עם מאגר ים-תטיס (מול חופי אשקלון) הסטייה במחירים משפיע פחות, שכן אספקת הגז מהמאגר הם בתוקף הסכמים ארוכי טווח.
הגז הטבעי הנסחר בבורסת האיימקס (The Amex Natural Gas Index) סיים אתמול את יום המסחר ברמה של 440 נקודות, עלייה של 1.3% לאחר שהשלים זינוק של 12.6% בחודש מאי ו-6.3% בחודש האחרון.
סקטור מניות האנרגיה בוול סטריט רשם עלייה של 15% בחודש מאי לבדו. בבורסה בתל אביב עדיין לא הושק מדד מניות אנרגיה, אך נראה שאם הקידוחים הנוספים ימשיכו להניב הצלחות מסחררות העניין ישקל בכובד ראש, והקורלציה בין הבורסה בתל אביב לאלה מעבר לים תהיה גבוהה יותר.
בינתיים ימשיכו המשקיעים המקומיים לבחון היטב את ההתפתחויות במחירי הגז הטבעי והשפעתם על מניות כמו: דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש, אבנר יהש.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
