מכה לבוימלגרין: המגדל במתחם 'אסותא' הישן בת"א יונמך ל-26 קומות
הוועדה המחוזית תל-אביב הודיעה היום (יום ה') כי אישרה תכנית למגורים במתחם אסותא הישן ברחוב ז'בוטינסקי בתל-אביב, אם כי האישור מותנה בצמצום משמעותי של היקף הבנייה במקום - מהלך שנראה כהישג לארגונים ולתושבים שהתנגדו לתכנית המקורית.
לאור ההתנגדויות תושבים, המליץ מהנדס העיר תל אביב-יפו לוועדה המקומית על הנמכת המגדל; הוספת מספר מבנים בבנייה נמוכה; צימצום היקף השימור במתחם; הפחתת זכויות הבנייה במתחם מ-19 אלף מ"ר ל-15 אלף מ"ר, בנוסף למבנים לשימור (כ-1,300 מ"ר); וכן, הומלץ כי עקרונות התכנית המופקדת ביחס להקצאת השטחים הפתוחים, פתיחות המתחם והקצאת מקומות החניה לציבור ישמרו.
מתחם בית החולים אסותא ממוקם בין הרחובות ז'בוטינסקי, יהושע בן-נון, וורמיזה וקורדובה בתל אביב. גודלו של המגרש הינו כ-8.5 דונם, והוא כולל 3 מבנים לשימור לא מחמיר, על פי תכנית השימור המאושרת של תל אביב-יפו.
היזם שעיה בוימלגרין הציע לבנות במקום מגדל בן 38 קומות, מה שעורר את זעמם של תושבי מתחם באזל. לתכניתו הוגשו מאות התנגדויות על ידי תושבי הסביבה, וכן על ידי גופים ציבוריים. הוועדה המקומית המליצה, על כן, לוועדה המחוזית לתקן את התכנית בהתאם להמלצתו של מהנדס העיר.
בסופו של דבר, לאחר ששמעה את ההתנגדויות לתכנית, את תשובת היזם ואת המלצת הוועדה המקומית, החליטה הוועדה לתת לתכנית תוקף בתנאים הבאים: זכויות בנייה הבנייה במתחם יהיו עד 300% משטח מגרש המגורים (כ-19,000 מ"ר), אשר כוללים בתוכם את שטח המבנים לשימור.
הוועדה סבורה כי "נוכח מיקומו של המגרש בלב שכונת מגורים קיימת ונוכח גודלו, אין לסטות מאחוזי הבנייה המקובלים, להשגת איזון נאות בין האינטרס הציבורי, כפי שעלה מההתנגדויות, לבין אינטרס היזם", נמסר מהועדה. "אלמלא שימור המבנים היה נדרש מהיזם לתת שטחים ציבוריים נוספים".
סך זכויות הבנייה במתחם יחולקו בין המגדל לבין המבנים לשימור באופן הבא: מספר הקומות במגדל יהיה עד 26 קומות; יועדף בינוי שיגדיל את קווי הבניין המזרחי והמערבי. תותר תוספת שטחי בנייה עבור מרפסות במגדל המגורים, בהיקף של עד 10% מהשטחים העיקריים במגדל.
הוועדה החליטה כי 3 מבנים ישומרו במתחם. "שינוי מיקומו של המגדל אינו אפשרי נוכח השארת המבנה המרכזי המוארך לשימור, ומכל מקום, הוועדה סבורה כי אין במיקום שהוצע על ידי הוועדה המקומית יתרון, שכן גם שם הוא יגבול מדרום וממערב בבתי מגורים", נמסר מהועדה.
בנוסף, הוחלט כי היזם יקים לפחות 100 מקומות חניה ציבוריים מעבר לנדרש על פי תקן החניה לדיירי המתחם. האפשרות לשימוש מסחרי במתחם תוגבל לקומת הקרקע ב-2 מבנים לשימור הפונים לרחוב ז'בוטינסקי, וכן לחנות הפרחים המשוחזרת. השטחים שיוקצו למסחר יהיו מתוך זכויות הבנייה הכוללות במתחם.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
