מחפשים מחיר שפוי? הדרך להוזיל את מחירי הדירות ב-30%

עו"ד דוד לוי מסתכל על הקשר בין שווי הקרקע למחירי הדירות
עו"ד דוד לוי |

לאחרונה התבטאו פוליטיקאים כי הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל תוזיל את מחירי הדירות. עיקרה של הרפורמה כזכור הינו העברת הבעלות המלאה בקרקע מהמדינה לחוכרים ללא תמורה ו/או בתמורה חלקית. גם אם בעתיד הרחוק תהיה לרפורמה זו השפעה מסויימת על מחירי הדירות הרי בראש ובראשונה הרפורמה במתכונת זו נועדה להקל על סבך הבירוקרטיה הקיים כיום בכל הליך של תכנון בניה או שינוי של נכס שהינו בבעלות המינהל.

השאלה החשובה המתעוררת בהקשר לפעילותה של המדינה בשוק הנדל"ן באמצעות זרוע המינהל, הינה האם המדינה בהיותה הבעלים של 93% מקרקעות המדינה אכן יכולה לפעול להוזלה משמעותית במחירי הדירות? ואם התשובה הינה חיובית כיצד ניתן לעשות זאת?

הקשר בין שווי הקרקע למחירי הדירות

לפני שנביע דעתנו על המצב הרצוי ראוי לבחון את המצב המצוי. לאחרונה שמענו פוליטיקאים אשר התבטאו כי מטרת הרפורמה הינה להסיר מעל פקידי המינהל את הטיפול בכל נושאי הבירוקרטיה של התכנון והבניה על מנת לאפשר להם לטפל ב"בנק הקרקעות של המדינה".

נראה כי המינוח "בנק הקרקעות של המדינה" הוא התיאור הנכון ביותר של המצב הקיים. המינהל בהיותו הבעלים ומשווק הקרקעות הגדול במדינה הינו בעל ההשפעה הגדולה ביותר על שוויה של קרקע במדינת ישראל. כידוע שווי הקרקע הינו אחד המרכיבים היותר משמעותיים בקביעת ערכה של דירת מגורים.

אמת, נכון הדבר כי ככל שמדובר באזורים הקרובים למרכז הארץ שוויה של הקרקע הינו מרכיב יותר משמעותי בשווי הכולל של הדירה וככל שמדובר בהתרחקות מהמרכז ועד לפריפריה חלקו של רכיב הקרקע הוא בעל השפעה קטנה יותר על המחיר הסופי.

ואולם אין ספק שאם רמת מחירי הקרקעות במרכז הארץ תרד, תהא לכך השפעה הן על מחירי הדירות במרכז והן על מחירי הדירות בפריפריה אשר ירדו בהתאמה.

ספסרות בקרקעות

נכון להיום מצער מאוד לראות כי המדינה באמצעות המינהל פועלת בתחום שיווק הקרקעות, וסליחה על הביטוי הקיצוני, כ"אחד הספסרים". במסגרת המכרזים המוצעים ע"י המינהל חליפות לבקרים פועל המינהל לקבלת הצעות גבוהות ככל שניתן עבור הקרקע המשווקת על ידו למען המטרה הנעלה של העשרת קופת המדינה. בדרך להעשרת הקופה פועל בעל הקרקעות הגדול במדינה להעלאת שווי של המרכיב המשמעותי ביותר בשוויה של דירת מגורים, קרי הקרקע, דבר שבאופן ישיר מעלה את שווי הדירות ברחבי ארצנו.

כך למשל, מיהר המינהל לבטל את מכרז "דרום הקריה" הואיל וההצעות שהוגשו בהתאם לשוק הנדל"ן הנוכחי היו בסביבות 177 מיליון שקל בעוד המינהל העריך את שווי הקרקע ביותר מ-300 מליון שקל. "סוחר הקרקעות" הגדול במדינה "נח עכשיו" וממתין ל"מכה" הבאה בעיתוי הנכון על מנת ל"העשיר" את הקופה ובדרך לא לאפשר למחירי הדירות חלילה לגלוש למטה.

פיקוח על מחירי הדירות במכרזי המינהל

אמת נכון הדבר, שהחברות הקבלניות והקבלנים, לא בהכרח ינצלו מגמה של הוזלת מחירי הקרקע על מנת להוזיל את מחירי הדירות אלא בראש וראשונה כדי להגדיל את רווחיהם. ואולם דווקא בעניין זה לא אלמן ישראל והבעלים של הקרקע הגדול במדינה, שבמקרה הוא גם המדינה, יכול וצריך לפקח על מחירי הדירות כחלק בלתי נפרד מתנאי המכרז.

תכנית רב שנתית של מינהל מקרקעי ישראל לשיווק קרקעות לדירות ברחבי המדינה ב"מחירים שפויים" ואגב פיקוח על "המחיר הסופי לצרכן" יכולים לאפשר "פליטה" לשוק של אלפי דירות מידי שנה "במחירים סבירים". דבר שעשוי לגרום לירידה משמעותית ומהותית של כ - 30% במחירי הדירות במדינה.

במשך רוב שנות קיומה של המדינה עולים מחירי הדירות בהתמדה באופן שכיום "רכיב הדיור" הוא הוצאה עצומה בחייה של כל משפחה ישראלית, דבר שפוגע הן ברמת החיים של אזרחי המדינה והן באיכות חייהם.

רק לאחרונה התברר לעולם כולו כי ה"לסה פר" (כלכלת השוק החופשי) על טהרתו היא משענת קנה רצוץ, ואלמלא נקט המימשל האמריקאי במדיניות של התערבות ממשלתית אקטיבית בכלכלה, היה שורר תוהו ובוהו כלכלי בעולם כולו.

אצלנו לא זו בלבד שהמדינה, המינהל אינו נותן לשוק להתנהל בצורה חופשית אלא הוא אף נוקט במדיניות של "חימום" "והקפצת" מחירי הקרקעות וזאת במקום להיות גורם מאזן וממתן של מחירי הנדל"ן בארץ.

הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל - החלק החסר

טוב עשתה הממשלה הנוכחית אשר החלה במהלך של רפורמה במינהל מקרקעי ישראל על מנת לבצע שינויים בגוף שהינו בעל השפעה כה רבה על חייו של כל אזרח במדינה.

הרפורמה כידוע צריכה עדיין לעבור הליכי חקיקה בכנסת וטוב יעשו קברינטי המדינה, אם עד לסיום הליכי החקיקה ידרשו להשלמת הרפורמה,קרי לכלול בה את נושא שיווק הקרקעות בזול אגב פיקוח על מחירי הדירות שבמכרז, כל זאת על מנת לגרום, לשינוי אמיתי ומהותי בשווייה של דירת מגורים במדינת ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

פרסם ביטחון ישראל (דוברות משרד הביטחון)פרסם ביטחון ישראל (דוברות משרד הביטחון)

תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?

פרסם ביטחון ישראל הוענק לשישה פרויקטים-מהלכים, לרבות ביצוע ומימוש היכולות לחיסולו של נסראללה; מהם הפרויקטים ומי החברה שזכתה להכי הרבה פרסים?

מנדי הניג |

פרס ביטחון ישראל הוענק בבית הנשיא במעמד נשיא המדינה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, לצוותים של משרד הביטחון, צה"ל, המוסד, השב"כ והתעשיות הביטחוניות על פרויקטים טכנולוגיים פורצי דרך שהשפיעו באופן משמעותי על הלחימה במלחמת ׳חרבות ברזל׳.

 

בין הפרויקטים הזוכים: נגמ"ש האיתן, יכולות ייחודיות שהובילו לחיסולו של נסראללה, מטוסי המשימה "שביט", "עיטם" ו"אורון".

נגמ"ש האיתן: הפרס הוענק למנהלת המרכבה והרק"מ (מנת''ק) ולמנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון, למחלקת אמל"ח ולבית הספר לניוד מבצעי בזרוע היבשה, לחיל הרפואה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ולחטיבת הנח"ל, על פיתוח ויצור "האיתן", רק"ם גלגלי 8X8 מותאם מבצעית לצרכי לוחמי החי"ר ומאפשר הפעלה במתארי לחימה רוויי איומים באופן שלא היה עד כה. נגמ"ש "האיתן" ביצע את טבילת האש הראשונה שלו בהצלחה במהלך מלחמת 'חרבות ברזל', לקח חלק משמעותי בתמרון היבשתי, אפשר את הצלתם של מאות לוחמים פצועים והשתתף בחילוצם של חטופים מעזה. "האיתן" מפיתוח משרד הביטחון משלב טכנולוגיה מתקדמת ופורצת דרך והוא תוצאה של עבודה ושיתוף פעולה ארוך שנים בפיתוח, ייצור והטמעה של משרד הביטחון, צה"ל והתעשיות הביטחוניות.