מחפשים מחיר שפוי? הדרך להוזיל את מחירי הדירות ב-30%

עו"ד דוד לוי מסתכל על הקשר בין שווי הקרקע למחירי הדירות
עו"ד דוד לוי |

לאחרונה התבטאו פוליטיקאים כי הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל תוזיל את מחירי הדירות. עיקרה של הרפורמה כזכור הינו העברת הבעלות המלאה בקרקע מהמדינה לחוכרים ללא תמורה ו/או בתמורה חלקית. גם אם בעתיד הרחוק תהיה לרפורמה זו השפעה מסויימת על מחירי הדירות הרי בראש ובראשונה הרפורמה במתכונת זו נועדה להקל על סבך הבירוקרטיה הקיים כיום בכל הליך של תכנון בניה או שינוי של נכס שהינו בבעלות המינהל.

השאלה החשובה המתעוררת בהקשר לפעילותה של המדינה בשוק הנדל"ן באמצעות זרוע המינהל, הינה האם המדינה בהיותה הבעלים של 93% מקרקעות המדינה אכן יכולה לפעול להוזלה משמעותית במחירי הדירות? ואם התשובה הינה חיובית כיצד ניתן לעשות זאת?

הקשר בין שווי הקרקע למחירי הדירות

לפני שנביע דעתנו על המצב הרצוי ראוי לבחון את המצב המצוי. לאחרונה שמענו פוליטיקאים אשר התבטאו כי מטרת הרפורמה הינה להסיר מעל פקידי המינהל את הטיפול בכל נושאי הבירוקרטיה של התכנון והבניה על מנת לאפשר להם לטפל ב"בנק הקרקעות של המדינה".

נראה כי המינוח "בנק הקרקעות של המדינה" הוא התיאור הנכון ביותר של המצב הקיים. המינהל בהיותו הבעלים ומשווק הקרקעות הגדול במדינה הינו בעל ההשפעה הגדולה ביותר על שוויה של קרקע במדינת ישראל. כידוע שווי הקרקע הינו אחד המרכיבים היותר משמעותיים בקביעת ערכה של דירת מגורים.

אמת, נכון הדבר כי ככל שמדובר באזורים הקרובים למרכז הארץ שוויה של הקרקע הינו מרכיב יותר משמעותי בשווי הכולל של הדירה וככל שמדובר בהתרחקות מהמרכז ועד לפריפריה חלקו של רכיב הקרקע הוא בעל השפעה קטנה יותר על המחיר הסופי.

ואולם אין ספק שאם רמת מחירי הקרקעות במרכז הארץ תרד, תהא לכך השפעה הן על מחירי הדירות במרכז והן על מחירי הדירות בפריפריה אשר ירדו בהתאמה.

ספסרות בקרקעות

נכון להיום מצער מאוד לראות כי המדינה באמצעות המינהל פועלת בתחום שיווק הקרקעות, וסליחה על הביטוי הקיצוני, כ"אחד הספסרים". במסגרת המכרזים המוצעים ע"י המינהל חליפות לבקרים פועל המינהל לקבלת הצעות גבוהות ככל שניתן עבור הקרקע המשווקת על ידו למען המטרה הנעלה של העשרת קופת המדינה. בדרך להעשרת הקופה פועל בעל הקרקעות הגדול במדינה להעלאת שווי של המרכיב המשמעותי ביותר בשוויה של דירת מגורים, קרי הקרקע, דבר שבאופן ישיר מעלה את שווי הדירות ברחבי ארצנו.

כך למשל, מיהר המינהל לבטל את מכרז "דרום הקריה" הואיל וההצעות שהוגשו בהתאם לשוק הנדל"ן הנוכחי היו בסביבות 177 מיליון שקל בעוד המינהל העריך את שווי הקרקע ביותר מ-300 מליון שקל. "סוחר הקרקעות" הגדול במדינה "נח עכשיו" וממתין ל"מכה" הבאה בעיתוי הנכון על מנת ל"העשיר" את הקופה ובדרך לא לאפשר למחירי הדירות חלילה לגלוש למטה.

פיקוח על מחירי הדירות במכרזי המינהל

אמת נכון הדבר, שהחברות הקבלניות והקבלנים, לא בהכרח ינצלו מגמה של הוזלת מחירי הקרקע על מנת להוזיל את מחירי הדירות אלא בראש וראשונה כדי להגדיל את רווחיהם. ואולם דווקא בעניין זה לא אלמן ישראל והבעלים של הקרקע הגדול במדינה, שבמקרה הוא גם המדינה, יכול וצריך לפקח על מחירי הדירות כחלק בלתי נפרד מתנאי המכרז.

תכנית רב שנתית של מינהל מקרקעי ישראל לשיווק קרקעות לדירות ברחבי המדינה ב"מחירים שפויים" ואגב פיקוח על "המחיר הסופי לצרכן" יכולים לאפשר "פליטה" לשוק של אלפי דירות מידי שנה "במחירים סבירים". דבר שעשוי לגרום לירידה משמעותית ומהותית של כ - 30% במחירי הדירות במדינה.

במשך רוב שנות קיומה של המדינה עולים מחירי הדירות בהתמדה באופן שכיום "רכיב הדיור" הוא הוצאה עצומה בחייה של כל משפחה ישראלית, דבר שפוגע הן ברמת החיים של אזרחי המדינה והן באיכות חייהם.

רק לאחרונה התברר לעולם כולו כי ה"לסה פר" (כלכלת השוק החופשי) על טהרתו היא משענת קנה רצוץ, ואלמלא נקט המימשל האמריקאי במדיניות של התערבות ממשלתית אקטיבית בכלכלה, היה שורר תוהו ובוהו כלכלי בעולם כולו.

אצלנו לא זו בלבד שהמדינה, המינהל אינו נותן לשוק להתנהל בצורה חופשית אלא הוא אף נוקט במדיניות של "חימום" "והקפצת" מחירי הקרקעות וזאת במקום להיות גורם מאזן וממתן של מחירי הנדל"ן בארץ.

הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל - החלק החסר

טוב עשתה הממשלה הנוכחית אשר החלה במהלך של רפורמה במינהל מקרקעי ישראל על מנת לבצע שינויים בגוף שהינו בעל השפעה כה רבה על חייו של כל אזרח במדינה.

הרפורמה כידוע צריכה עדיין לעבור הליכי חקיקה בכנסת וטוב יעשו קברינטי המדינה, אם עד לסיום הליכי החקיקה ידרשו להשלמת הרפורמה,קרי לכלול בה את נושא שיווק הקרקעות בזול אגב פיקוח על מחירי הדירות שבמכרז, כל זאת על מנת לגרום, לשינוי אמיתי ומהותי בשווייה של דירת מגורים במדינת ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.