משהב"ט ומספנות ישראל החלו בייצור הספינות לזרוע הים
משרד הביטחון וזרוע הים השיקו את ייצור ספינות הרשף, שיחליפו את ספינות הנירית הוותיקות בעסקה של 2.8 מיליארד שקל; "החזרת הייצור לישראל מחזקת את הייצור הביטחוני המקומי", מסר מ"מ מנכ"ל משרד הביטחון, איתמר גרף; הספינה הראשונה צפויה להימסר בעוד כשלוש וחצי
שנים
משרד הביטחון, זרוע הים ו-מספנות ישראל 1.52% דיווחו על תחילת תהליך ייצור ספינות ה'רשף', שכולל ייצור של 5 ספינות מלחמה מתקדמות. הטקס שהתקיים היה במעמד מ״מ מנכ״ל משרד הביטחון איתמר גרף, מפקד זרוע הים אלוף דוד סער סלמה,
סמנכ"ל וראש מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) זאב לנדאו, ראש אגף הכספים במשרד הביטחון רו"ח דקל כהן, בעלי תעשיות מספנות ישראל שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב, מנכ״ל מספנות ישראל איתן צוקר ובכירים נוספים.
במסגרת העסקה, שהובלה ע״י מנכ״ל משרד הביטחון היוצא, אלוף (מיל׳) אייל זמיר, תספק מספנות ישראל לזרוע הים 5 ספינות מתקדמות מדגם ״רשף״ בכ-2.8 מיליארד שקל, כאשר במסגרת ההסכם משרד הביטחון ניתנה האופציה להזמין עוד 6 ספינות נוספות.
הספינות החדשות צפויות להחליף את ספינות ״הנירית״
הותיקות, שייצאו משירות לאחר כארבעה עשורים. הרשף היא ספינה רב-משימתית, שפותחה בשיתוף פעולה עם זרוע הים ומשרד הביטחון ומשלבת את מערכות הנשק והטכנולוגיות החדשניות של התעשייה הביטחונית הישראלית. ספינת הרשף הראשונה צפויה להימסר לצה"ל בעוד כשלוש וחצי שנים.
״ההתעקשות של משרד הביטחון להחזיר את ייצור ספינות הלחימה של צה"ל למספנות ישראל אחרי למעלה מ-20 שנה, תעצים את קו הייצור האסטרטגי היחיד של מדינת ישראל לספינות לחימה ותחזק את מדיניות עצמאות הייצור כחול לבן, שאנו מובילים בימים אלה בשורה של תחומים
קריטיים לביטחון המדינה", מסר מ״מ מנכ”ל משרד הביטחון, איתמר גרף. "בזכות החוזה ממשרד הביטחון, מספנות ישראל החלה בגיוס עובדים חדשים. אין לי ספק שמדינות נוספות יילכו בעקבותינו ויצטיידו בספינות לחימה ישראליות. כך נעצים גם את היצוא הביטחוני הישראלי״.
- מספנות ישראל עם עלייה של 22% בהכנסות, אך ירידה ברווח התפעולי
- מספנות ישראל בעסקה של 200 מיליון שקל עם שברון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ספינות הרשף יאפשרו לנו להתמודד עם אתגרים רבים כמו הגנה על הגבולות הימיים, הקרנת עוצמה ימית במרחבי הפעולה שלנו, ביצוע פעילויות מבצעיות התקפיות במעגלים קרובים ורחוקים, תוך שיתופי פעולה ושילוביות עם כלל גופי הביטחון, באופן רב זירתי ורב מימדי", מסר מפקד זרוע הים, אלוף דוד סער סלמה.
״אנו רואים זכות גדולה להיות שותפים בחיזוק זרוע הים וביטחון מדינת ישראל", מסר סמי קצב, יו"ר מספנות ישראל. "זכות לא פחותה מכך היא לקחת חלק בפרוייקט לאומי-אסטרטגי שנותן חיות לאזור הצפון. פרוייקט שתורם ליצירת מקומות
עבודה ותעסוקה בצפון הארץ בכלל ובמספנות ישראל בפרט״.
עם קבלת ההזמנה לפני כחודשיים, הדגישה החברה כי שיעור הרווחיות מההזמנה עשוי להיות נמוך מהמקובל בהתקשרויות דומות במגזר המספנות. שיעור הרווחיות במגזר המספנה נכון לרבעון השלישי של השנה
עמד על כ-10%. צבר ההזמנות של מספנות ישראל עמד על 143.6 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה.
- 1.אנונימי 19/02/2025 12:21הגב לתגובה זורק מתוך דאגה לפרנסה אבל היכולת לא מעבדה חבל על הכסף הם מייצרים כלי שייט שאחרי 5 שנים ניראים כמו ברואות של שנות ה60
- אנונימי 25/02/2025 11:50הגב לתגובה זוגם על הלביא אמרו אותו דבר ובגלל זה היום אנחנו כבר בוכים.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
