משהב"ט ומספנות ישראל החלו בייצור הספינות לזרוע הים
משרד הביטחון וזרוע הים השיקו את ייצור ספינות הרשף, שיחליפו את ספינות הנירית הוותיקות בעסקה של 2.8 מיליארד שקל; "החזרת הייצור לישראל מחזקת את הייצור הביטחוני המקומי", מסר מ"מ מנכ"ל משרד הביטחון, איתמר גרף; הספינה הראשונה צפויה להימסר בעוד כשלוש וחצי
שנים
משרד הביטחון, זרוע הים ו-מספנות ישראל 0% דיווחו על תחילת תהליך ייצור ספינות ה'רשף', שכולל ייצור של 5 ספינות מלחמה מתקדמות. הטקס שהתקיים היה במעמד מ״מ מנכ״ל משרד הביטחון איתמר גרף, מפקד זרוע הים אלוף דוד סער סלמה,
סמנכ"ל וראש מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) זאב לנדאו, ראש אגף הכספים במשרד הביטחון רו"ח דקל כהן, בעלי תעשיות מספנות ישראל שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב, מנכ״ל מספנות ישראל איתן צוקר ובכירים נוספים.
במסגרת העסקה, שהובלה ע״י מנכ״ל משרד הביטחון היוצא, אלוף (מיל׳) אייל זמיר, תספק מספנות ישראל לזרוע הים 5 ספינות מתקדמות מדגם ״רשף״ בכ-2.8 מיליארד שקל, כאשר במסגרת ההסכם משרד הביטחון ניתנה האופציה להזמין עוד 6 ספינות נוספות.
הספינות החדשות צפויות להחליף את ספינות ״הנירית״
הותיקות, שייצאו משירות לאחר כארבעה עשורים. הרשף היא ספינה רב-משימתית, שפותחה בשיתוף פעולה עם זרוע הים ומשרד הביטחון ומשלבת את מערכות הנשק והטכנולוגיות החדשניות של התעשייה הביטחונית הישראלית. ספינת הרשף הראשונה צפויה להימסר לצה"ל בעוד כשלוש וחצי שנים.
״ההתעקשות של משרד הביטחון להחזיר את ייצור ספינות הלחימה של צה"ל למספנות ישראל אחרי למעלה מ-20 שנה, תעצים את קו הייצור האסטרטגי היחיד של מדינת ישראל לספינות לחימה ותחזק את מדיניות עצמאות הייצור כחול לבן, שאנו מובילים בימים אלה בשורה של תחומים
קריטיים לביטחון המדינה", מסר מ״מ מנכ”ל משרד הביטחון, איתמר גרף. "בזכות החוזה ממשרד הביטחון, מספנות ישראל החלה בגיוס עובדים חדשים. אין לי ספק שמדינות נוספות יילכו בעקבותינו ויצטיידו בספינות לחימה ישראליות. כך נעצים גם את היצוא הביטחוני הישראלי״.
- מספנות ישראל עם עלייה של 22% בהכנסות, אך ירידה ברווח התפעולי
- מספנות ישראל בעסקה של 200 מיליון שקל עם שברון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ספינות הרשף יאפשרו לנו להתמודד עם אתגרים רבים כמו הגנה על הגבולות הימיים, הקרנת עוצמה ימית במרחבי הפעולה שלנו, ביצוע פעילויות מבצעיות התקפיות במעגלים קרובים ורחוקים, תוך שיתופי פעולה ושילוביות עם כלל גופי הביטחון, באופן רב זירתי ורב מימדי", מסר מפקד זרוע הים, אלוף דוד סער סלמה.
״אנו רואים זכות גדולה להיות שותפים בחיזוק זרוע הים וביטחון מדינת ישראל", מסר סמי קצב, יו"ר מספנות ישראל. "זכות לא פחותה מכך היא לקחת חלק בפרוייקט לאומי-אסטרטגי שנותן חיות לאזור הצפון. פרוייקט שתורם ליצירת מקומות
עבודה ותעסוקה בצפון הארץ בכלל ובמספנות ישראל בפרט״.
עם קבלת ההזמנה לפני כחודשיים, הדגישה החברה כי שיעור הרווחיות מההזמנה עשוי להיות נמוך מהמקובל בהתקשרויות דומות במגזר המספנות. שיעור הרווחיות במגזר המספנה נכון לרבעון השלישי של השנה
עמד על כ-10%. צבר ההזמנות של מספנות ישראל עמד על 143.6 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה.
- 1.אנונימי 19/02/2025 12:21הגב לתגובה זורק מתוך דאגה לפרנסה אבל היכולת לא מעבדה חבל על הכסף הם מייצרים כלי שייט שאחרי 5 שנים ניראים כמו ברואות של שנות ה60
- אנונימי 25/02/2025 11:50הגב לתגובה זוגם על הלביא אמרו אותו דבר ובגלל זה היום אנחנו כבר בוכים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
