משהב"ט ומספנות ישראל החלו בייצור הספינות לזרוע הים
משרד הביטחון וזרוע הים השיקו את ייצור ספינות הרשף, שיחליפו את ספינות הנירית הוותיקות בעסקה של 2.8 מיליארד שקל; "החזרת הייצור לישראל מחזקת את הייצור הביטחוני המקומי", מסר מ"מ מנכ"ל משרד הביטחון, איתמר גרף; הספינה הראשונה צפויה להימסר בעוד כשלוש וחצי
שנים
משרד הביטחון, זרוע הים ו-מספנות ישראל 0% דיווחו על תחילת תהליך ייצור ספינות ה'רשף', שכולל ייצור של 5 ספינות מלחמה מתקדמות. הטקס שהתקיים היה במעמד מ״מ מנכ״ל משרד הביטחון איתמר גרף, מפקד זרוע הים אלוף דוד סער סלמה,
סמנכ"ל וראש מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) זאב לנדאו, ראש אגף הכספים במשרד הביטחון רו"ח דקל כהן, בעלי תעשיות מספנות ישראל שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב, מנכ״ל מספנות ישראל איתן צוקר ובכירים נוספים.
במסגרת העסקה, שהובלה ע״י מנכ״ל משרד הביטחון היוצא, אלוף (מיל׳) אייל זמיר, תספק מספנות ישראל לזרוע הים 5 ספינות מתקדמות מדגם ״רשף״ בכ-2.8 מיליארד שקל, כאשר במסגרת ההסכם משרד הביטחון ניתנה האופציה להזמין עוד 6 ספינות נוספות.
הספינות החדשות צפויות להחליף את ספינות ״הנירית״
הותיקות, שייצאו משירות לאחר כארבעה עשורים. הרשף היא ספינה רב-משימתית, שפותחה בשיתוף פעולה עם זרוע הים ומשרד הביטחון ומשלבת את מערכות הנשק והטכנולוגיות החדשניות של התעשייה הביטחונית הישראלית. ספינת הרשף הראשונה צפויה להימסר לצה"ל בעוד כשלוש וחצי שנים.
״ההתעקשות של משרד הביטחון להחזיר את ייצור ספינות הלחימה של צה"ל למספנות ישראל אחרי למעלה מ-20 שנה, תעצים את קו הייצור האסטרטגי היחיד של מדינת ישראל לספינות לחימה ותחזק את מדיניות עצמאות הייצור כחול לבן, שאנו מובילים בימים אלה בשורה של תחומים
קריטיים לביטחון המדינה", מסר מ״מ מנכ”ל משרד הביטחון, איתמר גרף. "בזכות החוזה ממשרד הביטחון, מספנות ישראל החלה בגיוס עובדים חדשים. אין לי ספק שמדינות נוספות יילכו בעקבותינו ויצטיידו בספינות לחימה ישראליות. כך נעצים גם את היצוא הביטחוני הישראלי״.
- מספנות ישראל עם עלייה של 22% בהכנסות, אך ירידה ברווח התפעולי
- מספנות ישראל בעסקה של 200 מיליון שקל עם שברון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ספינות הרשף יאפשרו לנו להתמודד עם אתגרים רבים כמו הגנה על הגבולות הימיים, הקרנת עוצמה ימית במרחבי הפעולה שלנו, ביצוע פעילויות מבצעיות התקפיות במעגלים קרובים ורחוקים, תוך שיתופי פעולה ושילוביות עם כלל גופי הביטחון, באופן רב זירתי ורב מימדי", מסר מפקד זרוע הים, אלוף דוד סער סלמה.
״אנו רואים זכות גדולה להיות שותפים בחיזוק זרוע הים וביטחון מדינת ישראל", מסר סמי קצב, יו"ר מספנות ישראל. "זכות לא פחותה מכך היא לקחת חלק בפרוייקט לאומי-אסטרטגי שנותן חיות לאזור הצפון. פרוייקט שתורם ליצירת מקומות
עבודה ותעסוקה בצפון הארץ בכלל ובמספנות ישראל בפרט״.
עם קבלת ההזמנה לפני כחודשיים, הדגישה החברה כי שיעור הרווחיות מההזמנה עשוי להיות נמוך מהמקובל בהתקשרויות דומות במגזר המספנות. שיעור הרווחיות במגזר המספנה נכון לרבעון השלישי של השנה
עמד על כ-10%. צבר ההזמנות של מספנות ישראל עמד על 143.6 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה.
- 1.אנונימי 19/02/2025 12:21הגב לתגובה זורק מתוך דאגה לפרנסה אבל היכולת לא מעבדה חבל על הכסף הם מייצרים כלי שייט שאחרי 5 שנים ניראים כמו ברואות של שנות ה60
- אנונימי 25/02/2025 11:50הגב לתגובה זוגם על הלביא אמרו אותו דבר ובגלל זה היום אנחנו כבר בוכים.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
