משהב"ט ומספנות ישראל החלו בייצור הספינות לזרוע הים
משרד הביטחון וזרוע הים השיקו את ייצור ספינות הרשף, שיחליפו את ספינות הנירית הוותיקות בעסקה של 2.8 מיליארד שקל; "החזרת הייצור לישראל מחזקת את הייצור הביטחוני המקומי", מסר מ"מ מנכ"ל משרד הביטחון, איתמר גרף; הספינה הראשונה צפויה להימסר בעוד כשלוש וחצי
שנים
משרד הביטחון, זרוע הים ו-מספנות ישראל -1.67% דיווחו על תחילת תהליך ייצור ספינות ה'רשף', שכולל ייצור של 5 ספינות מלחמה מתקדמות. הטקס שהתקיים היה במעמד מ״מ מנכ״ל משרד הביטחון איתמר גרף, מפקד זרוע הים אלוף דוד סער סלמה,
סמנכ"ל וראש מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) זאב לנדאו, ראש אגף הכספים במשרד הביטחון רו"ח דקל כהן, בעלי תעשיות מספנות ישראל שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב, מנכ״ל מספנות ישראל איתן צוקר ובכירים נוספים.
במסגרת העסקה, שהובלה ע״י מנכ״ל משרד הביטחון היוצא, אלוף (מיל׳) אייל זמיר, תספק מספנות ישראל לזרוע הים 5 ספינות מתקדמות מדגם ״רשף״ בכ-2.8 מיליארד שקל, כאשר במסגרת ההסכם משרד הביטחון ניתנה האופציה להזמין עוד 6 ספינות נוספות.
הספינות החדשות צפויות להחליף את ספינות ״הנירית״
הותיקות, שייצאו משירות לאחר כארבעה עשורים. הרשף היא ספינה רב-משימתית, שפותחה בשיתוף פעולה עם זרוע הים ומשרד הביטחון ומשלבת את מערכות הנשק והטכנולוגיות החדשניות של התעשייה הביטחונית הישראלית. ספינת הרשף הראשונה צפויה להימסר לצה"ל בעוד כשלוש וחצי שנים.
״ההתעקשות של משרד הביטחון להחזיר את ייצור ספינות הלחימה של צה"ל למספנות ישראל אחרי למעלה מ-20 שנה, תעצים את קו הייצור האסטרטגי היחיד של מדינת ישראל לספינות לחימה ותחזק את מדיניות עצמאות הייצור כחול לבן, שאנו מובילים בימים אלה בשורה של תחומים
קריטיים לביטחון המדינה", מסר מ״מ מנכ”ל משרד הביטחון, איתמר גרף. "בזכות החוזה ממשרד הביטחון, מספנות ישראל החלה בגיוס עובדים חדשים. אין לי ספק שמדינות נוספות יילכו בעקבותינו ויצטיידו בספינות לחימה ישראליות. כך נעצים גם את היצוא הביטחוני הישראלי״.
- מספנות ישראל בעסקה של 200 מיליון שקל עם שברון
- מספנות ישראל עם רווח תפעולי זעום, למרות עלייה של 17% בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ספינות הרשף יאפשרו לנו להתמודד עם אתגרים רבים כמו הגנה על הגבולות הימיים, הקרנת עוצמה ימית במרחבי הפעולה שלנו, ביצוע פעילויות מבצעיות התקפיות במעגלים קרובים ורחוקים, תוך שיתופי פעולה ושילוביות עם כלל גופי הביטחון, באופן רב זירתי ורב מימדי", מסר מפקד זרוע הים, אלוף דוד סער סלמה.
״אנו רואים זכות גדולה להיות שותפים בחיזוק זרוע הים וביטחון מדינת ישראל", מסר סמי קצב, יו"ר מספנות ישראל. "זכות לא פחותה מכך היא לקחת חלק בפרוייקט לאומי-אסטרטגי שנותן חיות לאזור הצפון. פרוייקט שתורם ליצירת מקומות
עבודה ותעסוקה בצפון הארץ בכלל ובמספנות ישראל בפרט״.
עם קבלת ההזמנה לפני כחודשיים, הדגישה החברה כי שיעור הרווחיות מההזמנה עשוי להיות נמוך מהמקובל בהתקשרויות דומות במגזר המספנות. שיעור הרווחיות במגזר המספנה נכון לרבעון השלישי של השנה
עמד על כ-10%. צבר ההזמנות של מספנות ישראל עמד על 143.6 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה.
- 1.אנונימי 19/02/2025 12:21הגב לתגובה זורק מתוך דאגה לפרנסה אבל היכולת לא מעבדה חבל על הכסף הם מייצרים כלי שייט שאחרי 5 שנים ניראים כמו ברואות של שנות ה60
- אנונימי 25/02/2025 11:50הגב לתגובה זוגם על הלביא אמרו אותו דבר ובגלל זה היום אנחנו כבר בוכים.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
