משהב"ט ומספנות ישראל החלו בייצור הספינות לזרוע הים

משרד הביטחון וזרוע הים השיקו את ייצור ספינות הרשף, שיחליפו את ספינות הנירית הוותיקות בעסקה של 2.8 מיליארד שקל; "החזרת הייצור לישראל מחזקת את הייצור הביטחוני המקומי", מסר מ"מ מנכ"ל משרד הביטחון, איתמר גרף; הספינה הראשונה צפויה להימסר בעוד כשלוש וחצי שנים

רוי שיינמן | (2)

משרד הביטחון, זרוע הים ו-מספנות ישראל 0%   דיווחו על תחילת תהליך ייצור ספינות ה'רשף', שכולל ייצור של 5 ספינות מלחמה מתקדמות. הטקס שהתקיים  היה במעמד מ״מ מנכ״ל משרד הביטחון איתמר גרף, מפקד זרוע הים אלוף דוד סער סלמה, סמנכ"ל וראש מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) זאב לנדאו, ראש אגף הכספים במשרד הביטחון רו"ח דקל כהן, בעלי תעשיות מספנות ישראל שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב, מנכ״ל מספנות ישראל איתן צוקר ובכירים נוספים.


במסגרת העסקה, שהובלה ע״י מנכ״ל משרד הביטחון היוצא, אלוף (מיל׳) אייל זמיר, תספק מספנות ישראל לזרוע הים 5 ספינות מתקדמות מדגם ״רשף״ בכ-2.8 מיליארד שקל, כאשר במסגרת ההסכם משרד הביטחון ניתנה האופציה להזמין עוד 6 ספינות נוספות.


הספינות החדשות צפויות להחליף את ספינות ״הנירית״ הותיקות, שייצאו משירות לאחר כארבעה עשורים. הרשף היא ספינה רב-משימתית, שפותחה בשיתוף פעולה עם זרוע הים ומשרד הביטחון ומשלבת את מערכות הנשק והטכנולוגיות החדשניות של התעשייה הביטחונית הישראלית. ספינת הרשף הראשונה צפויה להימסר לצה"ל בעוד כשלוש וחצי שנים.


״ההתעקשות של משרד הביטחון להחזיר את ייצור ספינות הלחימה של צה"ל למספנות ישראל אחרי למעלה מ-20 שנה, תעצים את קו הייצור האסטרטגי היחיד של מדינת ישראל לספינות לחימה ותחזק את מדיניות עצמאות הייצור כחול לבן, שאנו מובילים בימים אלה בשורה של תחומים קריטיים לביטחון המדינה", מסר מ״מ מנכ”ל משרד הביטחון, איתמר גרף. "בזכות החוזה ממשרד הביטחון, מספנות ישראל החלה בגיוס עובדים חדשים. אין לי ספק שמדינות נוספות יילכו בעקבותינו ויצטיידו בספינות לחימה ישראליות. כך נעצים גם את היצוא הביטחוני הישראלי״.


"ספינות הרשף יאפשרו לנו להתמודד עם אתגרים רבים כמו הגנה על הגבולות הימיים, הקרנת עוצמה ימית במרחבי הפעולה שלנו, ביצוע פעילויות מבצעיות התקפיות במעגלים קרובים ורחוקים, תוך שיתופי פעולה ושילוביות עם כלל גופי הביטחון, באופן רב זירתי ורב מימדי", מסר מפקד זרוע הים, אלוף דוד סער סלמה.


״אנו רואים זכות גדולה להיות שותפים בחיזוק זרוע הים וביטחון מדינת ישראל", מסר סמי קצב, יו"ר מספנות ישראל. "זכות לא פחותה מכך היא לקחת חלק בפרוייקט לאומי-אסטרטגי שנותן חיות לאזור הצפון. פרוייקט שתורם ליצירת מקומות עבודה ותעסוקה בצפון הארץ בכלל ובמספנות ישראל בפרט״.


עם קבלת ההזמנה לפני כחודשיים, הדגישה החברה כי שיעור הרווחיות מההזמנה עשוי להיות נמוך מהמקובל בהתקשרויות דומות במגזר המספנות. שיעור הרווחיות במגזר המספנה נכון לרבעון השלישי של השנה עמד על כ-10%. צבר ההזמנות של מספנות ישראל עמד על 143.6 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 19/02/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
    רק מתוך דאגה לפרנסה אבל היכולת לא מעבדה חבל על הכסף הם מייצרים כלי שייט שאחרי 5 שנים ניראים כמו ברואות של שנות ה60
  • אנונימי 25/02/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
    גם על הלביא אמרו אותו דבר ובגלל זה היום אנחנו כבר בוכים.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.