בסיום יום תנודתי במיוחד: מדד הבנקים נפל עוד 1%, קבוצת דלק צנחה 5.1%
המדדים בבורסה בתל אביב חתמו את יום המסחר במגמה מעורבת, זאת לאחר יום תנודתי במיוחד. מדד המעו"ף שפתח בעלייה של כ-1.5%, כבר הספיק לגעת בירידה של 1.7% לפני שסגר בעלייה קלה של 0.1%. ברקע, החוזים בוול סטריט שנסחרו בעליות הולכות ומתחזקות.
עוד ברקע למסחר היום, פעילות שחקני המעו"ף שהופכת ערה יותר ויותר לקראת פקיעת האופציות ביום חמישי. אתמול העלנו ב-Bizportal התייחסות של גורמים בשוק המעו"ף שהעריכו כי פריצת רמת ה-650 נקודות כלפי מטה עלולה לייצר מצב של קריסה במדדים, בגלל הכמות הגדולה של שורטים מכורים שנמצאים בנקודה זו. בינתיים, המעו"ף נגע ב-650 נקודות ומייד זינק מעלה.
היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים עגומים, אם כי צפויים למדי, על מצב המשק. מהנתונים עולה כי הצמיחה ברבעון הרביעי של 2008 היתה שלילית בשיעור של 0.5%.
הבוקר דיווחנו כי כלי תקשורת האמריקנית גורסים כי סיטיגרופ (סימול: C) פנתה לבכירי הממשל במטרה שיזריקו הון נוסף לחברה תמורת הגדלת החזקות המדינה בחברה החבוטה ל-40%, אולם ללא הלאמה מוחלטת.
הדיונים בין ראשי החברה החבוטה לנציגי הממשל נכנסו להילוך גבוה במהלך סוף השבוע וזאת אחרי שמניות הבנק צנחו בחדות ביום שישי האחרון על רקע חששות המשקיעים מהלאמה מלאה של הבנק. בכירים בסיטיגרופ ציינו לא לציטוט כי החלטה על עתיד ענקית הפיננסים תתקבל בשבועות הקרובים אולם הזהירו כי יתכן שתתקבל קודם לכן במידה ומחיר המניה ימשיך לצנוח בימים הקרובים.
הריבית צפויה לרדת בחצי אחוז
בעקבות פרסום נתוני בנק ישראל אתמול, בנוגע לציפיות האינפלציה וכמות הכסף במשק בחודש האחרון, ולקראת פרסום ההודעה של בנק ישראל בנוגע למדיניות המוניטארית מחר, פרסמו היום ובסוף השבוע מספר כלכלני מאקרו עדכונים ותחזיות. מרבית הכלכלנים מעריכים שהריבית צפויה לרדת היום (ההודעה תתפרסם ב-17:30) ב-0.5% לשפל היסטורי של 0.5%.
בשיחה עם Bizportal אמרה איילת ניר, הכלכלית הראשית של איי.בי.איי, כי "הנגיד סטנלי פישר אמר ביום חמישי כי בבנק המרכזי בוחנים כל הזמן כלים נוספים. בנק ישראל עדיין רחוק מאוד מהנקודה בו הוא יגיד שאין לו יותר מה לעשות. הוא יכול למשל להגדיל ולהעצים עוד יותר את הצעדים שכבר נקט עד כה: לרכוש עוד מט"ח, עוד אג"ח ממשלתי ולבצע עוד פעולות". ניר מעריכה שהריבית תרד ב-0.5%-0.75% ושזו תהיה ההפחתה האחרונה.
במדדים: מדד המעו"ף סגרה בעלייה של 0.1% לרמה של 663 נקודות. מדד ת"א 75 רשם ירידה של כ-0.4%.
מניות במרכז: הבנקים ממשיכים לרדת
מניות סקטור הגז המשיכו לרכז עניין רב היום וסגרו בירידות, כשברקע - ביקור בכירי חברת הנפט האמריקנית נובל אנרג'י (סימול: NBL) בישראל. בהמשך לגילוי הגז בקידוח 'תמר 1' וחשיפתה של מפעילת הקידוח האמריקנית, חברת נובל אנרג'י (סימול: NBL), לציבור הישראלי משתתף היום מנכ"ל החברה, צ'ארלס דייוידסון בכנס של חברת אופנהיימר הנערך בתל-אביב. "תמר זה קידוח ברמה בינלאומית. עשינו מאמצים גדולים בכדי להביא את מתקן הקידוח לים התיכון ואנחנו כמובן שמחים על הגילוי. עכשיו אנחנו רוצים להגיע כמה שיותר מהר לשלב המבצעי", אמר דייוידסון.
פרטנר פרסמה היום תוצאות לרבעון הרביעי. בשורה העליונה רשמה החברה ירידה של 4% בהכנסות לרמה של כ-1.6 מיליארד שקל ובשורה התחתונה ירידה של 12.3% ברווח הנקי לכ-265 מיליון שקל. ההכנסות משירותים גדלו ב-2.6% לרמה של כ-1.4 מיליארד שקלים. המניה רושמת ירידה חדה.
עיסקת מכירת קניון גבעתיים מקבוצת אי.די.בי (דרך חברת נכסים ובניין) לקבוצת עזריאלי (חברת קנית) תושלם בתחילת החודש הבא. כך הודיעה נכסים ובנין לבורסה לאחר סיום המסחר אתמול. זאת, לאחר שהתנאים המתלים על פי ההסכם, אישור העיסקה על ידי האורגנים המוסמכים של המוכרות ואישור הממונה על ההגבלים העסקיים לעיסקה, התקיימו.
נוחי דנקנר, בעלי השליטה בקבוצת אי.די.בי, נכנע לכוחות השוק והעלה הבוקר את מחיר הצעת הרכש המלאה למניות אידיבי פיתוח ל-41 שקל למניה. אין שינוי במועד הקיבול האחרון, אותו כבר דחתה החברה, והוא נשאר יום חמישי השבוע, 26 בפברואר 2009 , בשעה 2 אחר הצהריים.
הירידה במחירי הנפט ומוצריו והשינויים בשערי החליפין שחלו במהלך הרבעון הרביעי מביאים את חברת בתי זיקוק, בזן, לפרסם היום אזהרת רווח ולדווח על הפסד נקי צפוי בסך של כ-125 מיליון דולר.
מניית עשות אומנם פתחה את היום בעליות של כ-30% אך לקראת הסיום העליות התמתנו והיא סגרה בעלייה של 2.7% בלבד לאחר שאתמול זינקה ב-126% במחזור ענק. החברה הודיעה אתמול כי היא נמצאת בשלב מתקדם של משא ומתן להתקשרות עם משרד הביטחון, בעסקה לייצור ומכירת מערכות לרכב קרבי משוריין, בהיקף כספי צפוי של כ-90 מיליון שקל, בשלב ראשון.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.