לראשונה מאז 1964: אסם יוצאת עם במבה חדשה במילוי קרם נוגט
לקראת יום העצמאות ה – 60, יוצאת אסם עם מוצר חדש ומפתיע של מותג העל במבה: במבה במילוי קרם נוגט.
הבמבה החדשה פותחה במשך כשנתיים במרכז המחקר והפיתוח של נסטלה בשדרות, בהיקף השקעה של מעל למליון דולר, והשקתה באה לאחר שורת מבחני טעימה והעדפת לקוחות בהיקפים חסרי תקדים בתעשיית המזון הישראלית.
הרעיון לשלב את הטעם המלוח של הבמבה עם נגיעה מתוקה, עלה באסם כבר לפני מספר שנים וקיבל אישור וחיזוק לפיתוח בפניות של צרכנים כמו גם מכתבים של חיילים ואנשי מילואים, שסיפרו על אהבתם לטבול במבה בממרח שוקולד או בקרם נוטלה. חיפוש בגוגל, למשל, מניב לא פחות מ- 1,950 צירופים של "במבה עם שוקולד", ובכלל זה מתכונים לעוגה המבוססת על הרכיבים האלה.
כשחשבו בחטיבת החטיפים באסם על צעד חדשני ויוצא דופן לשנת ה- 60 הוחלט כי בעזרת היכולות והידע של מרכז פיתוח החטיפים של נסטלה בשדרות, ניתן לממש את רעיון השילוב בין הטעמים. אנשי מרכז הפיתוח, בניהולה של גופנה ליס, החליטו להרים את הכפפה. אחרי שנתיים של ניסיונות חוזרים ונשנים ואלפי שעות אדם, הומצא ונרשם פטנט אשר אפשר לקונספט לקרום עור וגידים ולעלות לפס היצור של המפעל בשדרות.
עם השקת המוצר החדש אמר גזי קפלן, מנכ"ל קבוצת אסם, כי "אין מועד מתאים יותר להשקת טעם חדש ומפתיע של במבה מאשר יום העצמאות ה- 60. מאז הוצגה לראשונה ב 1964, הפכה במבה לחלק מההוויה הישראלית. המוצר החדש משלב את כישרון ההמצאה והחדשנות הישראלי, העוצמה של נסטלה והצדעה לעובדינו בשדרות, שעמידתם הזקופה במשך שבע שנים קשות הפכה את המפעל לאחד מעוגני היצור החשובים ביותר של קבוצת אסם".
לדברי נילי צור, מנכ"ל חטיבת החטיפים ודגני הבוקר באסם, "הבמבה במילוי נוגט הינה שיא נוסף ביכולת לחדש ולהעיז והפעם במותג ותיק אליו הציבור מגלה נאמנות רבת שנים. המוצר החדש מיועד לגילאי 8- 88 .אנו מתכננים ליצר ולשווק את הבמבה במילוי הנוגט במשך כל שנת ה- 60 עם צפי מכירות של 800,000 יחידות בחודש".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
