לראשונה מאז 1964: אסם יוצאת עם במבה חדשה במילוי קרם נוגט
לקראת יום העצמאות ה – 60, יוצאת אסם עם מוצר חדש ומפתיע של מותג העל במבה: במבה במילוי קרם נוגט.
הבמבה החדשה פותחה במשך כשנתיים במרכז המחקר והפיתוח של נסטלה בשדרות, בהיקף השקעה של מעל למליון דולר, והשקתה באה לאחר שורת מבחני טעימה והעדפת לקוחות בהיקפים חסרי תקדים בתעשיית המזון הישראלית.
הרעיון לשלב את הטעם המלוח של הבמבה עם נגיעה מתוקה, עלה באסם כבר לפני מספר שנים וקיבל אישור וחיזוק לפיתוח בפניות של צרכנים כמו גם מכתבים של חיילים ואנשי מילואים, שסיפרו על אהבתם לטבול במבה בממרח שוקולד או בקרם נוטלה. חיפוש בגוגל, למשל, מניב לא פחות מ- 1,950 צירופים של "במבה עם שוקולד", ובכלל זה מתכונים לעוגה המבוססת על הרכיבים האלה.
כשחשבו בחטיבת החטיפים באסם על צעד חדשני ויוצא דופן לשנת ה- 60 הוחלט כי בעזרת היכולות והידע של מרכז פיתוח החטיפים של נסטלה בשדרות, ניתן לממש את רעיון השילוב בין הטעמים. אנשי מרכז הפיתוח, בניהולה של גופנה ליס, החליטו להרים את הכפפה. אחרי שנתיים של ניסיונות חוזרים ונשנים ואלפי שעות אדם, הומצא ונרשם פטנט אשר אפשר לקונספט לקרום עור וגידים ולעלות לפס היצור של המפעל בשדרות.
עם השקת המוצר החדש אמר גזי קפלן, מנכ"ל קבוצת אסם, כי "אין מועד מתאים יותר להשקת טעם חדש ומפתיע של במבה מאשר יום העצמאות ה- 60. מאז הוצגה לראשונה ב 1964, הפכה במבה לחלק מההוויה הישראלית. המוצר החדש משלב את כישרון ההמצאה והחדשנות הישראלי, העוצמה של נסטלה והצדעה לעובדינו בשדרות, שעמידתם הזקופה במשך שבע שנים קשות הפכה את המפעל לאחד מעוגני היצור החשובים ביותר של קבוצת אסם".
לדברי נילי צור, מנכ"ל חטיבת החטיפים ודגני הבוקר באסם, "הבמבה במילוי נוגט הינה שיא נוסף ביכולת לחדש ולהעיז והפעם במותג ותיק אליו הציבור מגלה נאמנות רבת שנים. המוצר החדש מיועד לגילאי 8- 88 .אנו מתכננים ליצר ולשווק את הבמבה במילוי הנוגט במשך כל שנת ה- 60 עם צפי מכירות של 800,000 יחידות בחודש".
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
