דיון סוער בכנסת על משבר הדולר: עיני וברוש נסוגו מהיוזמה לאלץ את פישר לחתוך הריבית
ועדת הכספים של הכנסת דנה היום בהצעה שהועלתה לאחרונה בידי נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, להכריח את בנק ישראל להפחית את הריבית במשק ב-0.5% על ידי חקיקה. השניים נסוגו לבסוף מהצעתם, תוך שברוש הדגיש כי "אין לנו שום כוונה לפגוע בסמכויות בנק ישראל".
"העלאת דירוג האשראי של ישראל לא באה בזכות שר אוצר או מנכ"ל אוצר כזה או אחר", אמר ברוש בדיון. "הדירוג בא בשל הגידול ביצוא, הגידול בצמיחה, ההשקעות ועודף גביית המיסים". ברוש הוסיף, כי הוא מצפה מבנק ישראל לטפל בתנועות המבוצעות בשוק המט"ח על ידי הסוחרים הספקולנטים, ואילו מהממשלה הוא מצפה שתסייע ליצואנים על ידי הוצאה לפועל של מסקנות ועדת ארצי (הקמת קרנות חכמות להאצת השיווק לחו"ל, סיוע ליצואנים בהפחתת עלויות, עידוד השקעות הון, סיוע ליצואנים קטנים ובינוניים בהסטת סחר ועוד).
עיני אמר בדיון כי הצעתם לבצע חקיקה הנוגעת לריבית נועדה לצורך הקמת צעקה ציבורית. "לצערי אם אין צעקה ציבורית אף אחד לא מתעורר", אמר עיני. "הצלחנו להשיג דיון אמיתי גם בוועדת הכספים וגם בממשלה, בעקבות התרסקות הדולר. מה שנוגע לי, דהיינו להסתדרות, זה החשש הגדול מפיטוריהם של 30 אלף עובדים ולכן אני נזעק".
הפרופסור צבי אקשטיין, משנה לנגיד בנק ישראל, אמר בדיון ירידת הדולר תפחית את הלחצים האינפלציוניים במשק ותקל על הורדות הריבית בעתיד. לדבריו, "שני מרכיבים יכולים להשפיע על הריבית; התחזקות השקל שלעצמה גורמת לכך שלחץ האינפלציה יותר נמוך, דבר הגורם לכך שהצמיחה במשק עשוייה להיות יותר נמוכה. הציפיות להורדת המחירים תשפיע אף היא על ההחלטה שלנו בעניין הריבית".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
