האם הכלכלה האמריקנית עומדת בפני מיתון?
הצמיחה הכלכלית בארה"ב מראה סימנים ניכרים להאטה זאת על פי סקר ה- ISM של הסקטור הלא-יצרני בארה"ב. ביום רביעי פורסם סקר המגזר היצרני והיום בהמשך פורסמו נתוני הסקטור הלא-יצרני. מדד ה-ISM רשם החודש קריאה של 55.8 הנקודות לעומת צפי הכלכלנים ל-58.5 הנקודות. נציין כי בחודש יוני רשם המדד קריאה של 60.7 הנקודות- כאשר הצביע על ירידה מובהקת בהזמנות החדשות, אלו היו ברמת 52.8 הנקודות.
מדד ISM לתעסוקה בעבור הסקטור הלא-יצרני נפל ל-51.7 הנקודות לעומת 55 הנקודות בחודש יוני. אנידיקטור ההזמנות ירד ל-52.8 הנקודות מ-56.9 הנקודות בחודש שעבר, ובכך רשם את הקריאה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2003.
נזכיר, כי כל קריאה שרושם המדד מעל ל-50 הנקודות מראה על צמיחה, בעוד כל קריאה מתחת ל-50 מראה על הצטמקות בפעילות הכלכלית.
הצריכה הפרטית
הדוחות האחרונים של הממשל האמריקני מצביעים על כך שהצריכה הפרטית בארה"ב במגמת ירידה, זאת לאחר שבחודש יוני עלתה בקצב בנמוך ביותר מזה חצי שנה. הצריכה הפרטית בארה"ב, היא המנוע העיקרי של הכלכלה, ומשקלה בתוצר האמריקני הוא כ-70%. ברבעון השני הואט הגידול בצריכה הפרטית ל-1.3% בלבד השיעור הנמוך ביותר מזה שנה.
צריכה פרטית חלשה היא כנראה בבואה של ההגבלות החדשות בקבלת הלוואות כתוצאה ממשבר האשראי, זאת הובילה את החברות לצמצם את היקפי הייצור. בנוסף לכך נתון המשרות רשם היום עלייה מתונה מאוד בעוד ששיעור האבטלה עלה ל-4.6%.
שוק האג"ח
מחירי אגרות החוב רשמו עליות בתגובה לנתוני המאקרו החלשים; גם תוספת המשרות היתה נמוכה משמעותית מהצפי וגם מדד הייצור בסקטור הלא-יצרני היה חלש מאוד. לפיכך, מסתמן שהמשקיעים מעדיפים לרכוש אגרות חוב מאשר לפנות לשוק המניות.
השקפת הכלכלנים
הכלכלנים מצפים שמנהיגי המדיניות המוניטרית בארה"ב, יותירו את הריבית על 5.25% ב-7 באגוסט. הפדרל ריזרב הותיר את הריבית על כנה כבר קרוב לשנה, ולאחרונה נשמעו קריאות על צמיחה כלכלית מתונה ברבעונים הבאים. עם זאת, יש גורמים בשוק המרחיקים לכת וקוראיפ לפדרל ריזרב להוריד את הריבית ב-0.25% במטרה לעודד את הביקושים ובמיוחד את הצריכה הפרטית.
תנועת החברות
ציפיות לצמיחה מואטת בכלכלה גורמת למספר חברות ברחבי ארה"ב לבחון מחדש את האסטרטגיה עסקית שלהן. חברות המזון המהיר, Pizza Hut ו- KFC הודיעו ב-11 ביולי כי מכירות חזקות ברחבי סין סייעו בידן להגדיל את הרווחים הרבה מעבר לציפיות האנליסטים. ראוי לציין כי 49% מהמכירות של חברות אלו נבעו מהמסעדות הבינלאומיות, לעומת 39% בשנה שעברה.
שוק העבודה- משבר זמני או האטה אמיתית?
הנתונים שפורסמו היום מראים על התקררות של שוק העבודה בארה"ב. רוב ההאטה בשוק העבודה, מיוחסת לפער העצום בין קונסנזוס האנליסטים לנתוני המשרות בפועל, שהיה 28,000 משרות. לעומת זאת נקודת אור מגיעה דווקא מתוספת המשרות במגזר הפרטי שהייתה 120,000.
הירידה במשרות במגזר הממשלתי הייתה בעיקר מיוחסת לקטגורית החינוך, שבתקופות הקיץ לעיתים עוברת שינויי הסתגלות לשנת הלימודים הבאה. ברמה הכללית הכלכלה האמריקנית נותרה באותו מצב כמו שהיתה בחודש שעבר. הירידה בקצב גידול השכר לשעה ל-0.3%, טובה למדיניות המוניטרית שאותה מנהיג הפדרל ריזרב, מאחר ועלייה בהוצאות השכר הן סממן מובהק להתפתחות של תנאים אינפלציונים. כמו כן, הפרספקיטיבה של הפדרל ריזרב גורסת כי שיעור האבטלה ברמה של 4.6% משקף את התעסוקה המלאה במשק, ולא 4.5%.
השורה התחתונה היא שאין בנתונים כדי להראות ששוק העבודה בארה"ב נכנס לכדי משבר לפי שעה. סביר להניח שהשווקים הפיננסים לא יחוו זעזוע קשה מהנתונים לאחר בחינתם לעומק הדברים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
