בראבו לאבו
אבו - קיצור של 'אבוקאטו' - עורך דין באיטלקית, והוא מגדיר את עצמו - דירוג והכוונה לבחירת העו"ד המתאים. האתר כולל מאגר פרופילים של כל עורכי הדין הרשומים עם פרטי מידע חיוני על כל אחד, אך גולת הכותרת שלו היא מנגנון רייטינג שמדרג את עורכי הדין עם שקלול ציונים מ-1 עד 10.
אמנם קיימים זה מכבר בשוק מספר מדריכים מסווגים של עורכי דין, אך אבו שונה מהם בכך שהוא מבוסס על דגש צרכני ומספק לציבור הרחב פרטי מידע שעורכי הדין לא תמיד ששים לחשוף על עצמם, כגון נזיפות, התראות, מעידות וכשלונות.
עורכי הדין לא יכולים לשנות את הרייטינג, אך הם יכולים להכנס לדף הפרופיל שלהם, להעשיר ולעדכן אותו בפרטי מידע ובכך לאפשר למנגנון הרייטינג לשקלל מחדש את הציון. האתר לא חושף את הנוסחה האלגוריתמית לחישוב הרייטינג וגם לא את שיעורי המשקל היחסי של כל פרמטר, אך מציין כי לא לכל הפרמטרים יש משקל זהה, לרבות ביקורת הלקוחות על העורך דין שלהם ומידת שביעות רצונם מאופן טיפולו בתיק שלהם.
כמובן שלא כל עורכי הדין מתלהבים מהרעיון ששחקן חדש חודר למגרש שלהם ובודק אותם בעין בוחנת ופומבית. אלה מהם שלא זכו לציון ראוי, לדעתם, הגיבו בביטול שהמידע לא מעודכן וש"כל האתר הזה הוא בדיחה תפלה", אבל אלה שזכו לדירוג גבוה לא מתלוננים ומבינים שהשרות של אבו עשוי לסייע להם לגרוף לקוחות חדשים.
הציבור יכול לחפש עורך דין לפי ציון הרייטינג, מקום (עיר, אזור), תחום התמחות וניסיון, ואף ליצור קשר עם העו"ד ישירות מדף הפרופיל שלו.
האתר הוקם במשך 16 חודשים עם השקעה של 13 מיליון דולר ותחת מעטה כבד של סודיות, כשמאחוריו ניצבים שמות מוכרים - פורשי מיקרוסופט ואקספדיה, שבחלקם כבר הצליחו לטלטל את ענף התיירות והנדל"ן בפרוייקטים קודמים. היזם ומנכ"ל אבו, מארק בריטון, בעצמו עורך דין, היה הסמנכ"ל והיועץ המשפטי של אקספדיה - אתר התיירות הפופולרי, שהוקם ע"י ריץ' ברטון. אותו ברטון הקים בשנה שעברה את אתר זילואו המספק אומדני שווי לנכסי מגורים והפך תוך שנה לאחד האתרים הפופולריים ביותר בתחום הנדל"ן. בו זמנית ברטון גם השקיע 3 מיליון דולר באבו ואף חבר במועצת המנהלים של המיזם.
הפרשנים רואים קווי דמיון בין זילואו ואבו בקונספט הנשען על העברת הכח לידי הצרכן באמצעות נגישות חופשית למידע שלפני כן היה חסום בפני הציבור הרחב. כמו זילואו, גם המטה של אבו שוכן בסיאטל ולשניהם מקורות הכנסה מפרסום. לשניהם אותו לוק נקי וסגנון דומה עם חשד שאותו מעצב היה מעורב בחזות הגראפית. שניהם עוררו גלי התנגדות עם הקמתם. לשניהם יש קבלות של הצלחה במיזם הקודם. ועכשיו שניהם חוברים שנית בהמראה משותפת של אבו בתחום השרות המשפטי לצרכן הביתי.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
