בראבו לאבו
אבו - קיצור של 'אבוקאטו' - עורך דין באיטלקית, והוא מגדיר את עצמו - דירוג והכוונה לבחירת העו"ד המתאים. האתר כולל מאגר פרופילים של כל עורכי הדין הרשומים עם פרטי מידע חיוני על כל אחד, אך גולת הכותרת שלו היא מנגנון רייטינג שמדרג את עורכי הדין עם שקלול ציונים מ-1 עד 10.
אמנם קיימים זה מכבר בשוק מספר מדריכים מסווגים של עורכי דין, אך אבו שונה מהם בכך שהוא מבוסס על דגש צרכני ומספק לציבור הרחב פרטי מידע שעורכי הדין לא תמיד ששים לחשוף על עצמם, כגון נזיפות, התראות, מעידות וכשלונות.
עורכי הדין לא יכולים לשנות את הרייטינג, אך הם יכולים להכנס לדף הפרופיל שלהם, להעשיר ולעדכן אותו בפרטי מידע ובכך לאפשר למנגנון הרייטינג לשקלל מחדש את הציון. האתר לא חושף את הנוסחה האלגוריתמית לחישוב הרייטינג וגם לא את שיעורי המשקל היחסי של כל פרמטר, אך מציין כי לא לכל הפרמטרים יש משקל זהה, לרבות ביקורת הלקוחות על העורך דין שלהם ומידת שביעות רצונם מאופן טיפולו בתיק שלהם.
כמובן שלא כל עורכי הדין מתלהבים מהרעיון ששחקן חדש חודר למגרש שלהם ובודק אותם בעין בוחנת ופומבית. אלה מהם שלא זכו לציון ראוי, לדעתם, הגיבו בביטול שהמידע לא מעודכן וש"כל האתר הזה הוא בדיחה תפלה", אבל אלה שזכו לדירוג גבוה לא מתלוננים ומבינים שהשרות של אבו עשוי לסייע להם לגרוף לקוחות חדשים.
הציבור יכול לחפש עורך דין לפי ציון הרייטינג, מקום (עיר, אזור), תחום התמחות וניסיון, ואף ליצור קשר עם העו"ד ישירות מדף הפרופיל שלו.
האתר הוקם במשך 16 חודשים עם השקעה של 13 מיליון דולר ותחת מעטה כבד של סודיות, כשמאחוריו ניצבים שמות מוכרים - פורשי מיקרוסופט ואקספדיה, שבחלקם כבר הצליחו לטלטל את ענף התיירות והנדל"ן בפרוייקטים קודמים. היזם ומנכ"ל אבו, מארק בריטון, בעצמו עורך דין, היה הסמנכ"ל והיועץ המשפטי של אקספדיה - אתר התיירות הפופולרי, שהוקם ע"י ריץ' ברטון. אותו ברטון הקים בשנה שעברה את אתר זילואו המספק אומדני שווי לנכסי מגורים והפך תוך שנה לאחד האתרים הפופולריים ביותר בתחום הנדל"ן. בו זמנית ברטון גם השקיע 3 מיליון דולר באבו ואף חבר במועצת המנהלים של המיזם.
הפרשנים רואים קווי דמיון בין זילואו ואבו בקונספט הנשען על העברת הכח לידי הצרכן באמצעות נגישות חופשית למידע שלפני כן היה חסום בפני הציבור הרחב. כמו זילואו, גם המטה של אבו שוכן בסיאטל ולשניהם מקורות הכנסה מפרסום. לשניהם אותו לוק נקי וסגנון דומה עם חשד שאותו מעצב היה מעורב בחזות הגראפית. שניהם עוררו גלי התנגדות עם הקמתם. לשניהם יש קבלות של הצלחה במיזם הקודם. ועכשיו שניהם חוברים שנית בהמראה משותפת של אבו בתחום השרות המשפטי לצרכן הביתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
