בראבו לאבו

מיזם אינטרנטי חדש בסיאטל - avvo.com - שהושק אתמול בהשקעה של 13 מיליון דולר, נועד להקל על הצרכן האמריקני לבחור לעצמו עורך דין. הברנז'ה המשפטית בארה"ב מגיבה בהלם והשתאות. כלומר, בביטול ובתוקפנות ("למה מי אתם שתדרגו אותנו").
אריאלה באייר |

אבו - קיצור של 'אבוקאטו' - עורך דין באיטלקית, והוא מגדיר את עצמו - דירוג והכוונה לבחירת העו"ד המתאים. האתר כולל מאגר פרופילים של כל עורכי הדין הרשומים עם פרטי מידע חיוני על כל אחד, אך גולת הכותרת שלו היא מנגנון רייטינג שמדרג את עורכי הדין עם שקלול ציונים מ-1 עד 10.

אמנם קיימים זה מכבר בשוק מספר מדריכים מסווגים של עורכי דין, אך אבו שונה מהם בכך שהוא מבוסס על דגש צרכני ומספק לציבור הרחב פרטי מידע שעורכי הדין לא תמיד ששים לחשוף על עצמם, כגון נזיפות, התראות, מעידות וכשלונות.

עורכי הדין לא יכולים לשנות את הרייטינג, אך הם יכולים להכנס לדף הפרופיל שלהם, להעשיר ולעדכן אותו בפרטי מידע ובכך לאפשר למנגנון הרייטינג לשקלל מחדש את הציון. האתר לא חושף את הנוסחה האלגוריתמית לחישוב הרייטינג וגם לא את שיעורי המשקל היחסי של כל פרמטר, אך מציין כי לא לכל הפרמטרים יש משקל זהה, לרבות ביקורת הלקוחות על העורך דין שלהם ומידת שביעות רצונם מאופן טיפולו בתיק שלהם.

כמובן שלא כל עורכי הדין מתלהבים מהרעיון ששחקן חדש חודר למגרש שלהם ובודק אותם בעין בוחנת ופומבית. אלה מהם שלא זכו לציון ראוי, לדעתם, הגיבו בביטול שהמידע לא מעודכן וש"כל האתר הזה הוא בדיחה תפלה", אבל אלה שזכו לדירוג גבוה לא מתלוננים ומבינים שהשרות של אבו עשוי לסייע להם לגרוף לקוחות חדשים.

הציבור יכול לחפש עורך דין לפי ציון הרייטינג, מקום (עיר, אזור), תחום התמחות וניסיון, ואף ליצור קשר עם העו"ד ישירות מדף הפרופיל שלו.

האתר הוקם במשך 16 חודשים עם השקעה של 13 מיליון דולר ותחת מעטה כבד של סודיות, כשמאחוריו ניצבים שמות מוכרים - פורשי מיקרוסופט ואקספדיה, שבחלקם כבר הצליחו לטלטל את ענף התיירות והנדל"ן בפרוייקטים קודמים. היזם ומנכ"ל אבו, מארק בריטון, בעצמו עורך דין, היה הסמנכ"ל והיועץ המשפטי של אקספדיה - אתר התיירות הפופולרי, שהוקם ע"י ריץ' ברטון. אותו ברטון הקים בשנה שעברה את אתר זילואו המספק אומדני שווי לנכסי מגורים והפך תוך שנה לאחד האתרים הפופולריים ביותר בתחום הנדל"ן. בו זמנית ברטון גם השקיע 3 מיליון דולר באבו ואף חבר במועצת המנהלים של המיזם.

הפרשנים רואים קווי דמיון בין זילואו ואבו בקונספט הנשען על העברת הכח לידי הצרכן באמצעות נגישות חופשית למידע שלפני כן היה חסום בפני הציבור הרחב. כמו זילואו, גם המטה של אבו שוכן בסיאטל ולשניהם מקורות הכנסה מפרסום. לשניהם אותו לוק נקי וסגנון דומה עם חשד שאותו מעצב היה מעורב בחזות הגראפית. שניהם עוררו גלי התנגדות עם הקמתם. לשניהם יש קבלות של הצלחה במיזם הקודם. ועכשיו שניהם חוברים שנית בהמראה משותפת של אבו בתחום השרות המשפטי לצרכן הביתי.

לאתר אבו

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.