תחת מנהל רשות המיסים יפעלו שני אגפים נפרדים
מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, תומך במודל ולפיו מתחת למנהל רשות המיסים יפעלו שני אגפים נפרדים ובניהולם של שני מנהלים נפרדים – האחד מס הכנסה ומיסוי מקרקעין והשני – מכס ומס ערך מוסף.
כך עולה ממכתב שהעביר המנכ"ל אתמול (יום ב') לשני ראשי הועדים ברשות המיסים בעקבות פגישה שהתקיימה ביניהם ביום ראשון השבוע. שני ראשי הועדים הם: טלחום פרדילוב ממס הכנסה ואבי אדרי מאגף המכס ומע"מ.
בישיבה שקיימו אתמול שתי מועצות העובדים של רשות המיסים, הוחלט לאמץ את הצעת מנכ"ל האוצר ולפיה תמונה ועדה מקצועית לבדיקת המבנה הרצוי של רשות המיסים. הועדה תבחן את המצב הקיים ואת ההיבטים השונים של פיצול הרשות ובכלל זה תתייחס לבדיקות שנערכו עד כה. המדובר בבדיקה יסודית שערך המנכ"ל היוצא של משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, בעת שכיהן כממלא מקום מנהל רשות המיסים ברבעון הראשון של שנת 2007.
בכר הגיש לא מכבר למנכ"ל משרד האוצר אריאב דו"ח מפורט בו הוא מציע לפצל את רשות המיסים ולהחזיר את המצב לקדמותו, קרי, מנהל למס הכנסה ומיסוי מקרקעין ומנהל למכס ומע"מ.
הועדה תסיים את עבודתה בתוך 4 חודשים. נציגי הועדים יוכלו להשמיע את עמדתם בצורה המפורטת ביותר שימצאו לנכון ועמדתם, כך מבטיח אריאב, במכתבו לועדים, תישקל באופן ענייני.
בקרוב ימונה מנהל לרשות המיסים אחרי שועדת האיתור שבראשה עומד אריאב תסיים את שלב הראיונות של המועמדים.
אריאב הבטיח לראשי הועדים כי הוא יציג בפני המנהל החדש של רשות המיסים, מודל אפשרי לפיצול הרשות לשני אגפים נפרדים תחת מנהל אחד. לדבריו, בחירה במודל זה תהיה כפופה למסקנות הועדה המקצועית שהוא מקים עתה לבדיקת מבנה הרשות.
ועדי העובדים ברשות המיסים דורשים מזה זמן לבטל את החלטת הממשלה מאוגוסט 2003 ולפיה ימוזגו אגפי המיסוי הישיר והמיסוי העקיף לרשות אחת.
ראשית השנה, בעקבות חקירת המשטרה בדבר חשד לעבירות חמורות של בכירי הרשות בהווה ובעבר, הגבירו הועדים את לחצם לפיצול הרשות בטענה כי המבנה הנוכחי אינו מאפשר ניהול תקין ונטול פניות של המערכת.
ברשות המיסים עובדים כ – 5,500 איש, מתוכם כ – 3,500 עובדי מס הכנסה, כ – 1,800 עובדי מכס ומע"מ וכ – 200 עובדי שע"מ.
שני האגפים מוזגו בינואר 2004, כאשר המנהל הראשון של רשות המיסים נכנס לתפקידו ביולי 2004.
בשבוע שעבר החליטו מועצות העובדים פה אחד על נקיטת צעדים ארגוניים אם עמדתם לא תישמע על ידי מנכ"ל משרד האוצר.
בעקבות הפגישה שהתקיימה ביום ראשון והמכתב שהעביר המנכ"ל לראשי הועדים, החליטו עובדי הרשות לקבל את ההצעה.
פרדילוב ואדרי אמרו אתמול לחברי הועדים, כי הם רואים בהצעתו של מנכ"ל האוצר צעד ראשון וחיובי ליישום מסקנות דו"ח בכר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
