כיל עוקפת את התחזיות עם רווח של 96 מ' ד' ברבעון
חברת כיל מפרסמת הבוקר את תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2006, בהם מציגה החברה יציבות בשורת ההכנסות ובשורת הרווח הנקי. נציין כי למרות ששמרה על רווח נקי בדומה לרבעון הראשון של 2006, הרווח עקף את כל התחזיות המוקדמות, זאת למרות האטה בשוק האשלג.
עיקר השיפור לשורת הרווח נבע לחברה מהכנסה של 16 מיליון דולר אותם רשמה החברה ברווח הגולמי, זאת בגין אובדן רווחים בעקבות נזקי השיטפון בסדום בסוף שנת 2004. בנוסף, לראשונה הסנכות מוצרי הברום עקפו ההכנסות מדשנים. הריווחיות קפצה משיעור של 18% ברבעון הראשון של 2005 לכ-28% ברבעון הראשון של 2006. בשורה התחתונה הציגה כיל רווח נקי של 96.6 מיליון דולר לעומת 95.3 מיליון דולר בשלושת החודשים הראשונים של 2005.
בשורה העליונה הסתכמו מכירות החברה לרבעון הראשון בכ-717 מיליון דולר לעומת 710 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המכירות בצפון אמריקה הסתכמו בכ-176.2 מיליון דולר, גידול של כ-112% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והן מהוות רבע ממכירות הקבוצה. גידול זה נבע בעיקרו מהעלייה במכירות כיל מוצרי תכלית בעקבות רכישת פעילות אסטריס המרוכזת באזור זה.
התמשכות המו"מ בין ספקי אשלג מובילים בעולם לבין הלקוחות הסינים, שגרמה לעצירת משלוחים לסין דרך הים כמו גם ההמתנה של צרכני אשלג נוספים לתוצאות המו"מ והחורף הארוך באירופה, הובילו להקטנה משמעותית במכירות האשלג מתחילת שנת 2006 ולגידול במלאי החברה. השפעות אלה הביאו מספר יצרנים גדולים אחרים להודיע על הקטנת הייצור במפעליהם.
ברבעון הראשון חל גידול במכירות צפון אמריקה והן הסתכמו ב-176.2 מיליון דולר בהשוואה ל-83.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-112%. בכך גדל משקלה של צפון אמריקה בתמהיל הגיאוגרפי של מכירות החברה לכדי 24.6%. השיפור במכירות מושפע בעיקרו מתוספת המכירות במגזר כיל מוצרי תכלית כתוצאה מרכישת פעילות אסטריס. בנוסף לגידול בצפון אמריקה חלה עלייה גם במכירות בדרום אמריקה לכ-37.2 מיליון דולר לעומת 24.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-50%, שהושפע בעיקר מרכישת הפעילות בברזיל של החברות אסטריס ואדיקור ממגזר כיל מוצרי תכלית.
הרווח הגולמי של החברה הסתכם ב-269.6 מיליון דולר, קיטון של 3.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי לתקופה כלל תקבולי ביטוח בסך של כ-16 מיליון דולר פיצוי חלקי שנתקבל בעיקר בגין אובדן רווחים שוטפים כתוצאה מהשיטפון בסדום בסוף שנת 2004.
הרווח הגולמי הושפע בעיקר מהירידה בכמויות המכירה של אשלג, מהגידול בעלויות של תשומות מרכזיות ובעיקר מעליית מחירי אנרגיה ועלויות הובלה יבשתית. העלייה במחירי המכירה ורכישת פעילות אסטריס, לצד המשך פעולות התייעלות וחיסכון, קיזזו במידה רבה את השחיקה ברווח הגולמי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".