הלחץ של התמ"ת עזר: ה-EU ימשיך לכבות שריפות בברום
בשבוע החולף אישרה נציבות האיחוד האירופי את המשך השימוש במעכב השריפה מבוסס הברום, ה- Deca BDE, בכך נכשלה יוזמת החקיקה להכניס התרכובות לרשימת החומרים האסורים.
הצלחת מהלך זה משתרעת מעבר ליצוא התרכובות באירופה ופירושה שימור יכולת יצור ויצוא הברום, אשר לחברת הברום מעמד עולמי מוביל בתחום. הצלחת המהלך פירושה שמירת מאות מקומות עבודה בנגב, במפעל הברום עצמו ובספקים הקשורים אליו וכן בשמירת יצוא בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.
תרכובת זו מיוצרת ע"י מפעל תרכובות ברום במשך הרבה שנים ועמדה תחת וזמת חקיקה אירופית, אשר מטרתה הייתה איסור השימוש בתרכובת במוצרים אלקטרונים.
במשרד מוסרים כי שר התמ"ת, אהוד אולמרט פעל רבות באיחוד האירופי למניעת איסור שימוש בתרכובת DECA הן למול נציבי האיחוד האירופי והן בפגישותיו למול מקביליו בממשלות אירופה. מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת ומערך הנספחים המסחריים באירופה, בשיתוף פעולה עם חברת הברום פעל בשנים האחרונות לקבלת האישור לשימוש בתרכובת.
עמדת משרד התמ"ת הייתה כי אין לאשר פסילת חומר אשר אושר לשימוש ולא נמצא כל צורך בנקיטת אמצעים נוספים להפחתת סיכון, וזאת לאחר תהליך הערכת סיכונים אשר בוצע ע"י רשויות אירופיות מדעיות ועצמאיות במשך כעשור. בהחלטה חד משמעית נקבעה שהשימוש במעכב הבעירה DECA בטוח לסביבה ולמשתמשים בכל מחזור החיים של החומר.
רונית קן מנהלת מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, ציינה כי מדובר בשיתוף פעולה מוצלח בין התעשייה הישראלית ומשרד התמ"ת, ומערך הנספחים המופעל על ידו אשר הביא להחלטה בעלת חשיבות ליצוא התעשייה הכימית לגוש הסחר הגדול בעולם.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
