הלחץ של התמ"ת עזר: ה-EU ימשיך לכבות שריפות בברום
בשבוע החולף אישרה נציבות האיחוד האירופי את המשך השימוש במעכב השריפה מבוסס הברום, ה- Deca BDE, בכך נכשלה יוזמת החקיקה להכניס התרכובות לרשימת החומרים האסורים.
הצלחת מהלך זה משתרעת מעבר ליצוא התרכובות באירופה ופירושה שימור יכולת יצור ויצוא הברום, אשר לחברת הברום מעמד עולמי מוביל בתחום. הצלחת המהלך פירושה שמירת מאות מקומות עבודה בנגב, במפעל הברום עצמו ובספקים הקשורים אליו וכן בשמירת יצוא בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.
תרכובת זו מיוצרת ע"י מפעל תרכובות ברום במשך הרבה שנים ועמדה תחת וזמת חקיקה אירופית, אשר מטרתה הייתה איסור השימוש בתרכובת במוצרים אלקטרונים.
במשרד מוסרים כי שר התמ"ת, אהוד אולמרט פעל רבות באיחוד האירופי למניעת איסור שימוש בתרכובת DECA הן למול נציבי האיחוד האירופי והן בפגישותיו למול מקביליו בממשלות אירופה. מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת ומערך הנספחים המסחריים באירופה, בשיתוף פעולה עם חברת הברום פעל בשנים האחרונות לקבלת האישור לשימוש בתרכובת.
עמדת משרד התמ"ת הייתה כי אין לאשר פסילת חומר אשר אושר לשימוש ולא נמצא כל צורך בנקיטת אמצעים נוספים להפחתת סיכון, וזאת לאחר תהליך הערכת סיכונים אשר בוצע ע"י רשויות אירופיות מדעיות ועצמאיות במשך כעשור. בהחלטה חד משמעית נקבעה שהשימוש במעכב הבעירה DECA בטוח לסביבה ולמשתמשים בכל מחזור החיים של החומר.
רונית קן מנהלת מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, ציינה כי מדובר בשיתוף פעולה מוצלח בין התעשייה הישראלית ומשרד התמ"ת, ומערך הנספחים המופעל על ידו אשר הביא להחלטה בעלת חשיבות ליצוא התעשייה הכימית לגוש הסחר הגדול בעולם.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
