הלחץ של התמ"ת עזר: ה-EU ימשיך לכבות שריפות בברום
בשבוע החולף אישרה נציבות האיחוד האירופי את המשך השימוש במעכב השריפה מבוסס הברום, ה- Deca BDE, בכך נכשלה יוזמת החקיקה להכניס התרכובות לרשימת החומרים האסורים.
הצלחת מהלך זה משתרעת מעבר ליצוא התרכובות באירופה ופירושה שימור יכולת יצור ויצוא הברום, אשר לחברת הברום מעמד עולמי מוביל בתחום. הצלחת המהלך פירושה שמירת מאות מקומות עבודה בנגב, במפעל הברום עצמו ובספקים הקשורים אליו וכן בשמירת יצוא בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.
תרכובת זו מיוצרת ע"י מפעל תרכובות ברום במשך הרבה שנים ועמדה תחת וזמת חקיקה אירופית, אשר מטרתה הייתה איסור השימוש בתרכובת במוצרים אלקטרונים.
במשרד מוסרים כי שר התמ"ת, אהוד אולמרט פעל רבות באיחוד האירופי למניעת איסור שימוש בתרכובת DECA הן למול נציבי האיחוד האירופי והן בפגישותיו למול מקביליו בממשלות אירופה. מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת ומערך הנספחים המסחריים באירופה, בשיתוף פעולה עם חברת הברום פעל בשנים האחרונות לקבלת האישור לשימוש בתרכובת.
עמדת משרד התמ"ת הייתה כי אין לאשר פסילת חומר אשר אושר לשימוש ולא נמצא כל צורך בנקיטת אמצעים נוספים להפחתת סיכון, וזאת לאחר תהליך הערכת סיכונים אשר בוצע ע"י רשויות אירופיות מדעיות ועצמאיות במשך כעשור. בהחלטה חד משמעית נקבעה שהשימוש במעכב הבעירה DECA בטוח לסביבה ולמשתמשים בכל מחזור החיים של החומר.
רונית קן מנהלת מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, ציינה כי מדובר בשיתוף פעולה מוצלח בין התעשייה הישראלית ומשרד התמ"ת, ומערך הנספחים המופעל על ידו אשר הביא להחלטה בעלת חשיבות ליצוא התעשייה הכימית לגוש הסחר הגדול בעולם.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
