הלחץ של התמ"ת עזר: ה-EU ימשיך לכבות שריפות בברום

עשרות מקומות עבודה בנגב ניצלו, כך מוסרים במשרד התמ"ת, לאחר שיוזמת חקיקה באיחוד האירופאי, להוריד מעכבי בעירה מהמדפים ברחבי היבשת, נפלה - הרבה בזכות פעלתנות של השר אולמרט
חזי שטרנליכט |

בשבוע החולף אישרה נציבות האיחוד האירופי את המשך השימוש במעכב השריפה מבוסס הברום, ה- Deca BDE, בכך נכשלה יוזמת החקיקה להכניס התרכובות לרשימת החומרים האסורים.

הצלחת מהלך זה משתרעת מעבר ליצוא התרכובות באירופה ופירושה שימור יכולת יצור ויצוא הברום, אשר לחברת הברום מעמד עולמי מוביל בתחום. הצלחת המהלך פירושה שמירת מאות מקומות עבודה בנגב, במפעל הברום עצמו ובספקים הקשורים אליו וכן בשמירת יצוא בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

תרכובת זו מיוצרת ע"י מפעל תרכובות ברום במשך הרבה שנים ועמדה תחת וזמת חקיקה אירופית, אשר מטרתה הייתה איסור השימוש בתרכובת במוצרים אלקטרונים.

במשרד מוסרים כי שר התמ"ת, אהוד אולמרט פעל רבות באיחוד האירופי למניעת איסור שימוש בתרכובת DECA הן למול נציבי האיחוד האירופי והן בפגישותיו למול מקביליו בממשלות אירופה. מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת ומערך הנספחים המסחריים באירופה, בשיתוף פעולה עם חברת הברום פעל בשנים האחרונות לקבלת האישור לשימוש בתרכובת.

עמדת משרד התמ"ת הייתה כי אין לאשר פסילת חומר אשר אושר לשימוש ולא נמצא כל צורך בנקיטת אמצעים נוספים להפחתת סיכון, וזאת לאחר תהליך הערכת סיכונים אשר בוצע ע"י רשויות אירופיות מדעיות ועצמאיות במשך כעשור. בהחלטה חד משמעית נקבעה שהשימוש במעכב הבעירה DECA בטוח לסביבה ולמשתמשים בכל מחזור החיים של החומר.

רונית קן מנהלת מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, ציינה כי מדובר בשיתוף פעולה מוצלח בין התעשייה הישראלית ומשרד התמ"ת, ומערך הנספחים המופעל על ידו אשר הביא להחלטה בעלת חשיבות ליצוא התעשייה הכימית לגוש הסחר הגדול בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.