וול סטריט: עשויה לפתוח בירידות - הנפט לוחץ מטה

הנפט שוב מרים ראש והחבית נוגעת ברמה של 62.35 דולר, בשעות המסחר האחרונות. הישראליות מדווחות וצפויות להבחן על ידי המשקיעים: נייס, אלווריון ופאנדטק
ליאור גוטליב |

החוזים העתידיים על המדדים המובילים בבורסות וול-סטריט מרמזים על ירידות שערים בפתיחת המסחר. זאת למרות שאמש חתמו המדדים המובילים בעליות והגיעו לשיא בן 4 שנים. מדד הנאסד"ק חצה את רמת ההתנגדות של 2,200 הנקודות. בזירת המאקרו לא צפויים להתפרסם היום נתונים משמעותיים.

מדד הנאסד"ק יפתח את המסחר בשער של 2,217 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס יחל להסחר בשער של 10,683 נקודות.

הנפט שוב מרים ראש והחבית נוגעת ברמה של 62.35 דולר, בשעות המסחר האחרונות. החוזים למסירה על חבית נפט (לייט קרוד) בחודש ספטמבר מתרוממים, במהלך המסחר האלקטרוני המקדים בבורסות בחו"ל.

בשווקים חוששים מהיציבות בטווח הארוך של סעודיה לאחר מותו של המלך פאהד. כמו כן, ממתינים לדו"ח מלאי הנפט שיתפרסם ביום שישי.

ענקית המדיה טיים-וורנר (TWX) עתידה פרסמה הפסד רבעוני בהיקף של 321 מיליון דולר או 7 סנט למניה. ההפסד כלל הוצאות בהיקף של 3 מיליארד דולר ליישוב תביעה שהוגשה נגד החברה.

הישראליות מדווחות

מניות נייס צפויות להבחן על רקע פרסום התוצאות. החברה הודיעה היום על תוצאות שיא לרבעון השני של 2005. הכנסות החברה ברבעון השני של 2005 הגיעו לשיא של 72.2 מיליון דולר. הכנסות הרבעון השני משקפות גידול של 18% לעומת 61.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2004.

מניות פאנדטק עשויות למשוך את תשומת לב המשקיעים. החברה דיווחה היום על תוצאות הרבעון השני של השנה. הכנסות החברה צמחו ב-34% אל מול הכנסות של 13.7 מיליון דולר ברבעון המקביל ועלו ב-7% ביחס להכנסות של 17.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2005.

על בסיס GAAP (כללי התקינה החשבונאית בארה"ב) הגיע הרווח הנקי של פאנדטק ל-844 אלף דולר או 5 סנט למניה לעומת לעומת 388 אלף דולר או 3 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד ואל מול רווח של 514 אלף דולר או 3 סנט למניה ברבעון הראשון של 2005.

חברת אלווריון, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות אלחוטיות בעלות טווח תדרים רחב, מדווחת הבוקר על תוצאות מאכזבות לרבעון השני של 2005, בדיוק כפי שהזהירה את משקיעיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.