על מי תשפיע בכר? 76% מהישראלים לא קיבלו ייעוץ בבנק

ממצאי סקר שערכה חברת "ישיר בית השקעות" מגלים את הנתון המדהים: רק כ-24% מהישראלים התייעצו עם יועץ ההשקעות שלהם בבנק. אך בחברה מעריכים: הציבור עדיין רואה בבנקאי אוטוריטה בלעדית
חזי שטרנליכט |

ממצאי סקר מעניינים שערכה חברת "ישיר בית השקעות" מגלים את הנתון המדהים כי כ-76% מהציבור כלל לא נפגשו עם יועץ ההשקעות של הבנק ורק כ-24% התייעצו עם אותו יועץ השקעות - שעמד בליבה של רפורמת בכר. לדברי משה הלפרין, מנכ"ל "ישיר בית השקעות", המתמחה בניהול השקעות בגישה צרכנית, אין ספק שמרבית הציבור עדיין פסיבי בנוגע לניהול כספיו.

מהסקר שערך מכון מותגים עבור חברת "ישיר בית השקעות" עולה כי מרבית הציבור פסיבי בכל הקשור לניהול השקעותיו בבנק. הסקר כלל 500 מרואיינים. כעת, נשאלת השאלה, האם הרפורמה שמטרתה היתה, בין היתר, להעניק ייעוץ אובייקטיבי ללקוח בבנקים - באמת היתה רלוונטית מבחינת היקפי הייעוץ שאותם לקוחות צורכים.

הלפרין עדיין סבור שהציבור נותר פאסיבי להשקעותיו מול הבנקים. "לציבור מוצע מגוון רב של מוצרים פיננסים ואפיקי השקעה אולם, הציבור הרחב רואה עדיין בבנקאי אוטוריטה בלעדית, הוא מפקיד בידיו את כספו בתכניות ארוכות טווח מבלי לבחון אפיקי השקעה מגוונים יותר המתאימים לצרכיו ולאופיו של הלקוח בסולם שונא/אוהב סיכון", מסביר מנכ"ל בית ההשקעות.

בישיר בית השקעות סבורים כי היום חשוב לעודד את הצרכן להיות אקטיבי, לבחון ולהשוות גובה עמלות וריביות, להשוות בין תשואות של קרנות נאמנות ולבצע מעקב אחר ביצועי יועץ ההשקעות בבנק. המלצות ועדת בכר יוצרות הזדמנות להוציא ולנהל כספים באפיקים חוץ בנקאיים ועל כן חשוב שהצרכן יהיה מודע ויבחן גם חלופות אלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.