על מי תשפיע בכר? 76% מהישראלים לא קיבלו ייעוץ בבנק

ממצאי סקר שערכה חברת "ישיר בית השקעות" מגלים את הנתון המדהים: רק כ-24% מהישראלים התייעצו עם יועץ ההשקעות שלהם בבנק. אך בחברה מעריכים: הציבור עדיין רואה בבנקאי אוטוריטה בלעדית
חזי שטרנליכט |

ממצאי סקר מעניינים שערכה חברת "ישיר בית השקעות" מגלים את הנתון המדהים כי כ-76% מהציבור כלל לא נפגשו עם יועץ ההשקעות של הבנק ורק כ-24% התייעצו עם אותו יועץ השקעות - שעמד בליבה של רפורמת בכר. לדברי משה הלפרין, מנכ"ל "ישיר בית השקעות", המתמחה בניהול השקעות בגישה צרכנית, אין ספק שמרבית הציבור עדיין פסיבי בנוגע לניהול כספיו.

מהסקר שערך מכון מותגים עבור חברת "ישיר בית השקעות" עולה כי מרבית הציבור פסיבי בכל הקשור לניהול השקעותיו בבנק. הסקר כלל 500 מרואיינים. כעת, נשאלת השאלה, האם הרפורמה שמטרתה היתה, בין היתר, להעניק ייעוץ אובייקטיבי ללקוח בבנקים - באמת היתה רלוונטית מבחינת היקפי הייעוץ שאותם לקוחות צורכים.

הלפרין עדיין סבור שהציבור נותר פאסיבי להשקעותיו מול הבנקים. "לציבור מוצע מגוון רב של מוצרים פיננסים ואפיקי השקעה אולם, הציבור הרחב רואה עדיין בבנקאי אוטוריטה בלעדית, הוא מפקיד בידיו את כספו בתכניות ארוכות טווח מבלי לבחון אפיקי השקעה מגוונים יותר המתאימים לצרכיו ולאופיו של הלקוח בסולם שונא/אוהב סיכון", מסביר מנכ"ל בית ההשקעות.

בישיר בית השקעות סבורים כי היום חשוב לעודד את הצרכן להיות אקטיבי, לבחון ולהשוות גובה עמלות וריביות, להשוות בין תשואות של קרנות נאמנות ולבצע מעקב אחר ביצועי יועץ ההשקעות בבנק. המלצות ועדת בכר יוצרות הזדמנות להוציא ולנהל כספים באפיקים חוץ בנקאיים ועל כן חשוב שהצרכן יהיה מודע ויבחן גם חלופות אלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

"כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"

חברת הדירוג S&P מעלה את אופק הדירוג משלילי לנייטרלי-יציב. 

רן קידר |

רוח גבית לכלכלה: S&P העלתה את תחזית הדירוג של ישראל ל'יציבה' - צופה צמיחה של 5% ב-2026

חברת דירוג האשראי הבינלאומית שינתה את התחזית מ'שלילית' ל'יציבה' בעקבות הסכם הפסקת האש עם חמאס, אך מזהירה שהסיכונים הגיאופוליטיים נותרו גבוהים והחוב הממשלתי יטפס ל-67% מהתמ״ג

חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P Global Ratings העלתה היום (חמישי) את תחזית הדירוג של ישראל מ'שלילית' ל'יציבה', תוך שהיא משאירה את דירוג האשראי עצמו ללא שינוי ברמה של A עם דירוג לטווח קצר של A-1. המהלך מגיע על רקע הסכם הפסקת האש שתווך על ידי ארה״ב בין ישראל לחמאס, אשר לדברי החברה "יכול לספק מרחב להורדת המתיחות הצבאית ולהפחית את ההסתברות למתיחות רחבת היקף בעזה ובאזור הרחב".

קארן ורטפטוב, האנליסטית הראשית של S&P לענייני ישראל, ומקסים ריבניקוב, האנליסט המשני, ציינו בדוח המפורט כי "זה יכול לרכך את הלחץ על הכלכלה הישראלית, שוק העבודה והכספים הציבוריים". עם זאת, הם הדגישו שהתחזית היציבה משקפת את ההנחה ש"היקף העימות הצבאי הישיר יישאר מוגבל, גם אם המתיחות בין חמאס לישראל תימשך והסביבה הביטחונית האזורית הרחבה תישאר שברירית".

צמיחה חזקה של 5% צפויה ב-2026

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא התחזית האופטימית לצמיחה בשנת 2026. S&P צופה שהתוצר המקומי הגולמי של ישראל יזנק ב-5% בשנה הבאה, לאחר צמיחה מתונה של 2.5% בשנת 2025. "הורדת המתיחות הצבאית תקל על האילוצים מצד ההיצע ותדחוף את הצמיחה הריאלית של התמ״ג של ישראל ל-5% ב-2026", נכתב בדוח.