על מי תשפיע בכר? 76% מהישראלים לא קיבלו ייעוץ בבנק

ממצאי סקר שערכה חברת "ישיר בית השקעות" מגלים את הנתון המדהים: רק כ-24% מהישראלים התייעצו עם יועץ ההשקעות שלהם בבנק. אך בחברה מעריכים: הציבור עדיין רואה בבנקאי אוטוריטה בלעדית
חזי שטרנליכט |

ממצאי סקר מעניינים שערכה חברת "ישיר בית השקעות" מגלים את הנתון המדהים כי כ-76% מהציבור כלל לא נפגשו עם יועץ ההשקעות של הבנק ורק כ-24% התייעצו עם אותו יועץ השקעות - שעמד בליבה של רפורמת בכר. לדברי משה הלפרין, מנכ"ל "ישיר בית השקעות", המתמחה בניהול השקעות בגישה צרכנית, אין ספק שמרבית הציבור עדיין פסיבי בנוגע לניהול כספיו.

מהסקר שערך מכון מותגים עבור חברת "ישיר בית השקעות" עולה כי מרבית הציבור פסיבי בכל הקשור לניהול השקעותיו בבנק. הסקר כלל 500 מרואיינים. כעת, נשאלת השאלה, האם הרפורמה שמטרתה היתה, בין היתר, להעניק ייעוץ אובייקטיבי ללקוח בבנקים - באמת היתה רלוונטית מבחינת היקפי הייעוץ שאותם לקוחות צורכים.

הלפרין עדיין סבור שהציבור נותר פאסיבי להשקעותיו מול הבנקים. "לציבור מוצע מגוון רב של מוצרים פיננסים ואפיקי השקעה אולם, הציבור הרחב רואה עדיין בבנקאי אוטוריטה בלעדית, הוא מפקיד בידיו את כספו בתכניות ארוכות טווח מבלי לבחון אפיקי השקעה מגוונים יותר המתאימים לצרכיו ולאופיו של הלקוח בסולם שונא/אוהב סיכון", מסביר מנכ"ל בית ההשקעות.

בישיר בית השקעות סבורים כי היום חשוב לעודד את הצרכן להיות אקטיבי, לבחון ולהשוות גובה עמלות וריביות, להשוות בין תשואות של קרנות נאמנות ולבצע מעקב אחר ביצועי יועץ ההשקעות בבנק. המלצות ועדת בכר יוצרות הזדמנות להוציא ולנהל כספים באפיקים חוץ בנקאיים ועל כן חשוב שהצרכן יהיה מודע ויבחן גם חלופות אלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.