פרטנר: הרווח ירד ב-13% אך עקף את הצפי בשוק

המנייה עולה בבורסה ב-2.4%. עוד נתון מעודד הוא כי רווח ה-EBITDA עלה ב-4.8% והסתכם בכ-420.8 מיליון שקל. החברה עקפה את הצפי של האנליסטים באקסלנס נשואה

חברת התקשורת פרטנר דיווחה היום (רביעי) על הכנסות 1.25 מיליארד שקל, או כ-273.5 מיליון דולר, ברבעון השני של השנה. מדובר בשחיקה של 0.8% אל מול הרבעון השני של 2004. בשורה התחתונה ירד הרווח הנקי של פרטנר ב-13.2% ביחס לעת המקבילה והסתכם בכ-115.8 מיליון שקל. אך למרות הירידה החברה עקפה את הצפי בבית ההשקעות אקסלנס נשואה, שם ציפה האנליסט ריצ'רד גוסו לרווח של 102 מיליון שקל.

רווח ה-EBITDA של החברה גדל ב-4.8% והסתכם ברבעון החולף ב-420.8 מיליון שקל (92 מיליון דולר) - שיעור של 33.6% מסך ההכנסות. המנייה עולה בבורסה לאחר פרסום הדוחות בשיעור נאה של 2.4% במחזור של 5 מיליון שקל.

החברה דיווחה, כי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הייתה עליה בהכנסות, אשר נבעה בעיקרה מבסיס מנויים גדול יותר ומדקות שימוש רבות יותר, שנוטרלה על ידי השפעת הורדת 1דמי הקישוריות שנכנסה לתוקפה במארס 2005.

בהשוואה לרבעון הראשון של 2005, נבעה הירידה בהכנסות מעליה בדקות השימוש כתוצאה מבסיס מנויים רחב יותר, מעלייה עונתית ומשינוי של תעריפים ומבנה ההצעות ללקוחות, נוטרלו על ידי ההשפעה על רבעון מלא של הורדת תעריפי הקישוריות ועל ידי ירידה בהכנסות ממכירת מכשירי קצה.

כמו כן הודיעה פרטנר, כי מועצת המנהלים החליטה להמליץ לבעלי המניות לאשר חלוקת דיווידנד במזומן בסכום של 57 אגורות למניה ובסכום כולל של 86.4 מיליון שקל, כשיום הקום יחול ב-26 בספטמבר. תשלום הדיווידנד כפוף לאישור בעלי המניות של החברה.

בהתייחסו לתוצאות, אמר מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, כי "תוצאות הרבעון השני של חברת פרטנר הינן הוכחה לחוסן הפיננסי והתפעולי של החברה וליכולת שלנו לייצר ערך עבור בעלי המניות שלנו. זו השנה השלישית ברציפות שהמותג orangeנבחר למותג המוביל בשוק התקשורת בישראל, וכמותג השני בחוזקו בדירוג המותגים הכללי על ידי העיתון גלובס".

כהן הוסיף כי "בנוסף, פרטנר זכתה בפרס ה"אפי פלטינום" היוקרתי, עבור המהלך השיווקי המצטיין שהוכיח אפקטיביות והישגים יוצאי דופן בין השנים 1999 ? 2004. גורמים אלה, בצירוף האיכות המצוינת של השירותים שלנו, אפשרו לנו להמשיך ולהגדיל את בסיס המנויים שלנו, ולהמשיך ולהציע שירותים חדשניים ללקוחותינו. רשת הדור השלישי (G3) שלנו מכסה כבר יותר מ-92% מהאוכלוסייה, ולמעלה מ-35,000 מנויים כבר נהנים משירותי הדור השלישי שלנו".

מפרטנר נמסר עוד, כי "אנו מאד מרוצים מהתוצאות הפיננסיות והתפעוליות של הרבעון השני של שנת 2005. התוצאות בחצי הראשון של השנה עולות בקנה אחד עם תחזיותינו השנתיות, כפי שפורסמו ב-7 בפברואר, 2005. מיתנו בהצלחה את השפעות ההורדה בתעריפי הקישוריות ושמרנו על רמה זהה של EBITDA כמו בשנה שעברה באמצעות שינוי מבנה התעריפים שלנו והצעותינו למנויים, ובאמצעות הורדת הוצאות. אנו מאמינים כי נצליח לשמור על תוצאות אלו גם בחצי השני של השנה".

מסקירת הפעילות של פרטנר, המופיעה בדיווח, עולה, כי כ-37,000 מנויים נטו הצטרפו לפרטנר במהלך הרבעון השני של 2005, בהשוואה לכ-38,000 מנויים ברבעון השני של 2004, ול-32,000 מנויים ברבעון הראשון של 2005. שיעור הנטישה הרבעוני עמד על כ-3.6% ברבעון השני של 2005, לעומת 3.3% ברבעון השני של 2004, כשעלייה זו נובעת כמעט כולה מהעלייה בשיעור הנטישה בסקטור המנויים המשלמים מראש (Prepaid).

ברבעון השני של 2005 ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU)הייתה 157 שקל (34.3 דולר), לעומת 171 שקל ברבעון השני של 2004, ו-157 שקל ברבעון הראשון של שנת 2005. הירידה נבעה בעיקר מהירידה בתעריפי הקישוריות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.