פרטנר: הרווח ירד ב-13% אך עקף את הצפי בשוק

המנייה עולה בבורסה ב-2.4%. עוד נתון מעודד הוא כי רווח ה-EBITDA עלה ב-4.8% והסתכם בכ-420.8 מיליון שקל. החברה עקפה את הצפי של האנליסטים באקסלנס נשואה

חברת התקשורת פרטנר דיווחה היום (רביעי) על הכנסות 1.25 מיליארד שקל, או כ-273.5 מיליון דולר, ברבעון השני של השנה. מדובר בשחיקה של 0.8% אל מול הרבעון השני של 2004. בשורה התחתונה ירד הרווח הנקי של פרטנר ב-13.2% ביחס לעת המקבילה והסתכם בכ-115.8 מיליון שקל. אך למרות הירידה החברה עקפה את הצפי בבית ההשקעות אקסלנס נשואה, שם ציפה האנליסט ריצ'רד גוסו לרווח של 102 מיליון שקל.

רווח ה-EBITDA של החברה גדל ב-4.8% והסתכם ברבעון החולף ב-420.8 מיליון שקל (92 מיליון דולר) - שיעור של 33.6% מסך ההכנסות. המנייה עולה בבורסה לאחר פרסום הדוחות בשיעור נאה של 2.4% במחזור של 5 מיליון שקל.

החברה דיווחה, כי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הייתה עליה בהכנסות, אשר נבעה בעיקרה מבסיס מנויים גדול יותר ומדקות שימוש רבות יותר, שנוטרלה על ידי השפעת הורדת 1דמי הקישוריות שנכנסה לתוקפה במארס 2005.

בהשוואה לרבעון הראשון של 2005, נבעה הירידה בהכנסות מעליה בדקות השימוש כתוצאה מבסיס מנויים רחב יותר, מעלייה עונתית ומשינוי של תעריפים ומבנה ההצעות ללקוחות, נוטרלו על ידי ההשפעה על רבעון מלא של הורדת תעריפי הקישוריות ועל ידי ירידה בהכנסות ממכירת מכשירי קצה.

כמו כן הודיעה פרטנר, כי מועצת המנהלים החליטה להמליץ לבעלי המניות לאשר חלוקת דיווידנד במזומן בסכום של 57 אגורות למניה ובסכום כולל של 86.4 מיליון שקל, כשיום הקום יחול ב-26 בספטמבר. תשלום הדיווידנד כפוף לאישור בעלי המניות של החברה.

בהתייחסו לתוצאות, אמר מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, כי "תוצאות הרבעון השני של חברת פרטנר הינן הוכחה לחוסן הפיננסי והתפעולי של החברה וליכולת שלנו לייצר ערך עבור בעלי המניות שלנו. זו השנה השלישית ברציפות שהמותג orangeנבחר למותג המוביל בשוק התקשורת בישראל, וכמותג השני בחוזקו בדירוג המותגים הכללי על ידי העיתון גלובס".

כהן הוסיף כי "בנוסף, פרטנר זכתה בפרס ה"אפי פלטינום" היוקרתי, עבור המהלך השיווקי המצטיין שהוכיח אפקטיביות והישגים יוצאי דופן בין השנים 1999 ? 2004. גורמים אלה, בצירוף האיכות המצוינת של השירותים שלנו, אפשרו לנו להמשיך ולהגדיל את בסיס המנויים שלנו, ולהמשיך ולהציע שירותים חדשניים ללקוחותינו. רשת הדור השלישי (G3) שלנו מכסה כבר יותר מ-92% מהאוכלוסייה, ולמעלה מ-35,000 מנויים כבר נהנים משירותי הדור השלישי שלנו".

מפרטנר נמסר עוד, כי "אנו מאד מרוצים מהתוצאות הפיננסיות והתפעוליות של הרבעון השני של שנת 2005. התוצאות בחצי הראשון של השנה עולות בקנה אחד עם תחזיותינו השנתיות, כפי שפורסמו ב-7 בפברואר, 2005. מיתנו בהצלחה את השפעות ההורדה בתעריפי הקישוריות ושמרנו על רמה זהה של EBITDA כמו בשנה שעברה באמצעות שינוי מבנה התעריפים שלנו והצעותינו למנויים, ובאמצעות הורדת הוצאות. אנו מאמינים כי נצליח לשמור על תוצאות אלו גם בחצי השני של השנה".

מסקירת הפעילות של פרטנר, המופיעה בדיווח, עולה, כי כ-37,000 מנויים נטו הצטרפו לפרטנר במהלך הרבעון השני של 2005, בהשוואה לכ-38,000 מנויים ברבעון השני של 2004, ול-32,000 מנויים ברבעון הראשון של 2005. שיעור הנטישה הרבעוני עמד על כ-3.6% ברבעון השני של 2005, לעומת 3.3% ברבעון השני של 2004, כשעלייה זו נובעת כמעט כולה מהעלייה בשיעור הנטישה בסקטור המנויים המשלמים מראש (Prepaid).

ברבעון השני של 2005 ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU)הייתה 157 שקל (34.3 דולר), לעומת 171 שקל ברבעון השני של 2004, ו-157 שקל ברבעון הראשון של שנת 2005. הירידה נבעה בעיקר מהירידה בתעריפי הקישוריות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.