פרטנר: הרווח ירד ב-13% אך עקף את הצפי בשוק
חברת התקשורת פרטנר דיווחה היום (רביעי) על הכנסות 1.25 מיליארד שקל, או כ-273.5 מיליון דולר, ברבעון השני של השנה. מדובר בשחיקה של 0.8% אל מול הרבעון השני של 2004. בשורה התחתונה ירד הרווח הנקי של פרטנר ב-13.2% ביחס לעת המקבילה והסתכם בכ-115.8 מיליון שקל. אך למרות הירידה החברה עקפה את הצפי בבית ההשקעות אקסלנס נשואה, שם ציפה האנליסט ריצ'רד גוסו לרווח של 102 מיליון שקל.
רווח ה-EBITDA של החברה גדל ב-4.8% והסתכם ברבעון החולף ב-420.8 מיליון שקל (92 מיליון דולר) - שיעור של 33.6% מסך ההכנסות. המנייה עולה בבורסה לאחר פרסום הדוחות בשיעור נאה של 2.4% במחזור של 5 מיליון שקל.
החברה דיווחה, כי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הייתה עליה בהכנסות, אשר נבעה בעיקרה מבסיס מנויים גדול יותר ומדקות שימוש רבות יותר, שנוטרלה על ידי השפעת הורדת 1דמי הקישוריות שנכנסה לתוקפה במארס 2005.
בהשוואה לרבעון הראשון של 2005, נבעה הירידה בהכנסות מעליה בדקות השימוש כתוצאה מבסיס מנויים רחב יותר, מעלייה עונתית ומשינוי של תעריפים ומבנה ההצעות ללקוחות, נוטרלו על ידי ההשפעה על רבעון מלא של הורדת תעריפי הקישוריות ועל ידי ירידה בהכנסות ממכירת מכשירי קצה.
כמו כן הודיעה פרטנר, כי מועצת המנהלים החליטה להמליץ לבעלי המניות לאשר חלוקת דיווידנד במזומן בסכום של 57 אגורות למניה ובסכום כולל של 86.4 מיליון שקל, כשיום הקום יחול ב-26 בספטמבר. תשלום הדיווידנד כפוף לאישור בעלי המניות של החברה.
בהתייחסו לתוצאות, אמר מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, כי "תוצאות הרבעון השני של חברת פרטנר הינן הוכחה לחוסן הפיננסי והתפעולי של החברה וליכולת שלנו לייצר ערך עבור בעלי המניות שלנו. זו השנה השלישית ברציפות שהמותג orangeנבחר למותג המוביל בשוק התקשורת בישראל, וכמותג השני בחוזקו בדירוג המותגים הכללי על ידי העיתון גלובס".
כהן הוסיף כי "בנוסף, פרטנר זכתה בפרס ה"אפי פלטינום" היוקרתי, עבור המהלך השיווקי המצטיין שהוכיח אפקטיביות והישגים יוצאי דופן בין השנים 1999 ? 2004. גורמים אלה, בצירוף האיכות המצוינת של השירותים שלנו, אפשרו לנו להמשיך ולהגדיל את בסיס המנויים שלנו, ולהמשיך ולהציע שירותים חדשניים ללקוחותינו. רשת הדור השלישי (G3) שלנו מכסה כבר יותר מ-92% מהאוכלוסייה, ולמעלה מ-35,000 מנויים כבר נהנים משירותי הדור השלישי שלנו".
מפרטנר נמסר עוד, כי "אנו מאד מרוצים מהתוצאות הפיננסיות והתפעוליות של הרבעון השני של שנת 2005. התוצאות בחצי הראשון של השנה עולות בקנה אחד עם תחזיותינו השנתיות, כפי שפורסמו ב-7 בפברואר, 2005. מיתנו בהצלחה את השפעות ההורדה בתעריפי הקישוריות ושמרנו על רמה זהה של EBITDA כמו בשנה שעברה באמצעות שינוי מבנה התעריפים שלנו והצעותינו למנויים, ובאמצעות הורדת הוצאות. אנו מאמינים כי נצליח לשמור על תוצאות אלו גם בחצי השני של השנה".
מסקירת הפעילות של פרטנר, המופיעה בדיווח, עולה, כי כ-37,000 מנויים נטו הצטרפו לפרטנר במהלך הרבעון השני של 2005, בהשוואה לכ-38,000 מנויים ברבעון השני של 2004, ול-32,000 מנויים ברבעון הראשון של 2005. שיעור הנטישה הרבעוני עמד על כ-3.6% ברבעון השני של 2005, לעומת 3.3% ברבעון השני של 2004, כשעלייה זו נובעת כמעט כולה מהעלייה בשיעור הנטישה בסקטור המנויים המשלמים מראש (Prepaid).
ברבעון השני של 2005 ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU)הייתה 157 שקל (34.3 דולר), לעומת 171 שקל ברבעון השני של 2004, ו-157 שקל ברבעון הראשון של שנת 2005. הירידה נבעה בעיקר מהירידה בתעריפי הקישוריות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
