פרטנר: הרווח ירד ב-13% אך עקף את הצפי בשוק
חברת התקשורת פרטנר דיווחה היום (רביעי) על הכנסות 1.25 מיליארד שקל, או כ-273.5 מיליון דולר, ברבעון השני של השנה. מדובר בשחיקה של 0.8% אל מול הרבעון השני של 2004. בשורה התחתונה ירד הרווח הנקי של פרטנר ב-13.2% ביחס לעת המקבילה והסתכם בכ-115.8 מיליון שקל. אך למרות הירידה החברה עקפה את הצפי בבית ההשקעות אקסלנס נשואה, שם ציפה האנליסט ריצ'רד גוסו לרווח של 102 מיליון שקל.
רווח ה-EBITDA של החברה גדל ב-4.8% והסתכם ברבעון החולף ב-420.8 מיליון שקל (92 מיליון דולר) - שיעור של 33.6% מסך ההכנסות. המנייה עולה בבורסה לאחר פרסום הדוחות בשיעור נאה של 2.4% במחזור של 5 מיליון שקל.
החברה דיווחה, כי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הייתה עליה בהכנסות, אשר נבעה בעיקרה מבסיס מנויים גדול יותר ומדקות שימוש רבות יותר, שנוטרלה על ידי השפעת הורדת 1דמי הקישוריות שנכנסה לתוקפה במארס 2005.
בהשוואה לרבעון הראשון של 2005, נבעה הירידה בהכנסות מעליה בדקות השימוש כתוצאה מבסיס מנויים רחב יותר, מעלייה עונתית ומשינוי של תעריפים ומבנה ההצעות ללקוחות, נוטרלו על ידי ההשפעה על רבעון מלא של הורדת תעריפי הקישוריות ועל ידי ירידה בהכנסות ממכירת מכשירי קצה.
כמו כן הודיעה פרטנר, כי מועצת המנהלים החליטה להמליץ לבעלי המניות לאשר חלוקת דיווידנד במזומן בסכום של 57 אגורות למניה ובסכום כולל של 86.4 מיליון שקל, כשיום הקום יחול ב-26 בספטמבר. תשלום הדיווידנד כפוף לאישור בעלי המניות של החברה.
בהתייחסו לתוצאות, אמר מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, כי "תוצאות הרבעון השני של חברת פרטנר הינן הוכחה לחוסן הפיננסי והתפעולי של החברה וליכולת שלנו לייצר ערך עבור בעלי המניות שלנו. זו השנה השלישית ברציפות שהמותג orangeנבחר למותג המוביל בשוק התקשורת בישראל, וכמותג השני בחוזקו בדירוג המותגים הכללי על ידי העיתון גלובס".
כהן הוסיף כי "בנוסף, פרטנר זכתה בפרס ה"אפי פלטינום" היוקרתי, עבור המהלך השיווקי המצטיין שהוכיח אפקטיביות והישגים יוצאי דופן בין השנים 1999 ? 2004. גורמים אלה, בצירוף האיכות המצוינת של השירותים שלנו, אפשרו לנו להמשיך ולהגדיל את בסיס המנויים שלנו, ולהמשיך ולהציע שירותים חדשניים ללקוחותינו. רשת הדור השלישי (G3) שלנו מכסה כבר יותר מ-92% מהאוכלוסייה, ולמעלה מ-35,000 מנויים כבר נהנים משירותי הדור השלישי שלנו".
מפרטנר נמסר עוד, כי "אנו מאד מרוצים מהתוצאות הפיננסיות והתפעוליות של הרבעון השני של שנת 2005. התוצאות בחצי הראשון של השנה עולות בקנה אחד עם תחזיותינו השנתיות, כפי שפורסמו ב-7 בפברואר, 2005. מיתנו בהצלחה את השפעות ההורדה בתעריפי הקישוריות ושמרנו על רמה זהה של EBITDA כמו בשנה שעברה באמצעות שינוי מבנה התעריפים שלנו והצעותינו למנויים, ובאמצעות הורדת הוצאות. אנו מאמינים כי נצליח לשמור על תוצאות אלו גם בחצי השני של השנה".
מסקירת הפעילות של פרטנר, המופיעה בדיווח, עולה, כי כ-37,000 מנויים נטו הצטרפו לפרטנר במהלך הרבעון השני של 2005, בהשוואה לכ-38,000 מנויים ברבעון השני של 2004, ול-32,000 מנויים ברבעון הראשון של 2005. שיעור הנטישה הרבעוני עמד על כ-3.6% ברבעון השני של 2005, לעומת 3.3% ברבעון השני של 2004, כשעלייה זו נובעת כמעט כולה מהעלייה בשיעור הנטישה בסקטור המנויים המשלמים מראש (Prepaid).
ברבעון השני של 2005 ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי (ARPU)הייתה 157 שקל (34.3 דולר), לעומת 171 שקל ברבעון השני של 2004, ו-157 שקל ברבעון הראשון של שנת 2005. הירידה נבעה בעיקר מהירידה בתעריפי הקישוריות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן שרייבר (ניב קנטור)תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית
על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. למאמר תגובה של אריאל פטל, חבר בועד המרכזי: כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון
אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא,
מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.
לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- "הסיבה שהנגיד לא הוריד ריבית היא פוליטית, הוא רוצה שהממשלה תקצץ בהוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.
