יצחק תשובה מאגר תמר
צילום: אלבטרוס, בוצ'צ'ו

דלק קידוחים מעלה בכ-12% את תחזית המכירות מלוויתן בשנת 2021

שווי אחזקות דלק קידוחים במאגר לוויתן עלה לכ-4.5 מיליארד דולר, ושווי המאגר כולו עלה ל-10.8 מיליארד דולר; לוויתן צפוי למכור השנה כ-10 BCM - ודלק קידוחים צופה הכנסה של כ-760 מיליון דולר השנה מהמאגר
 
נתנאל אריאל | (20)

שותפות דלק קידוחים יהש מפרסמת דוח עתודות, משאבים מותנים ונתוני תזרים מהוון מעודכנים (DCF) למאגר לוויתן ומעלה את תחזית המכירות ממאגר הגז לשנים הקרובות, בין היתר בהתבסס על התחזיות לביקוש לגז טבעי בארץ, על הסכמים חדשים למכירת גז טבעי, ועל בסיס היקף הייצוא בפועל למצרים החל מהמחצית השנייה של שנת 2020. בנוסף, עודכנו התחזיות לגבי מועד תחילת והיקף ההפקה מפרויקט כריש-תנין.

 

לפי התחזית העדכנית, במהלך שנת 2021 לוויתן צפוי למכור כ-10 BCM  גז טבעי. מדובר בעליה של כ-1.1 BCM ביחס לצפי המכירות שהוצג בדוח המשאבים הקודם, שפורסם ביולי 2020, כלומר עליה של 12%.

 

ההכנסות מלוויתן השנה צפויות לעמוד על כ-1.7 מיליארד דולר, כאשר הכנסות דלק קידוחים ממכירות אלה צפויות לעמוד על כ-760 מיליון דולר.

במחצית השנייה של שנת 2020 מכרו שותפי לוויתן כ-4.2 BCM, כ-5% יותר מהתחזית שפרסמה השותפות ביולי 2020, תמורת כ-730 מיליון דולר, כאשר חלקה של דלק קידוחים נאמד בכ-330 מיליון דולר.

 

התזרים המהוון המעודכן, המתייחס לאומדן עתודות P2 ואומדן משאבים מותנים C2 של שלב 1א בלבד, כ-497 BCM גז טבעי וכ-38 מיליון חביות קונדנסט, משקף לחלקה של דלק קידוחים ערך נוכחי של כ-4.46 מיליארד דולר בשיעור היוון של 10%. שווי זה מתקבל לאחר חישוב חלקה של דלק קידוחים בעלויות פיתוח תשתית ייצוא הגז למצרים, בעיקר באמצעות צנרת נתג"ז (כ-54.4 מיליון דולר) ועלויות נוספות הקשורות בפיתוחים הנדרשים להפקת המשאבים המותנים בשלב 1א.

 

הערכת המשאבים הכוללת למאגר עומדת כיום, באומדן הטוב ביותר, על כ-642 BCM, לא כולל כ-7 BCM שהופקו במהלך 2020. אומדן זה כולל עתודות מסוג 2P בהיקף של כ 370 BCM, משאבים מותנים מסוג 2C של שלב 1א בהיקף של כ-127 BCM, ומשאבים מותנים מסוג C2 של פיתוחים עתידיים בהיקף של כ-144 BCM נוספים.

יוסי אבו, מנכ״ל דלק קידוחים: "הגידול המתמשך והיציבות בהיקף ייצוא הגז בפועל למצרים, לצד עליית הביקוש בשוק המקומי, מוביל לעדכון כלפי מעלה של תחזית המכירות וההפקה ממאגר לוויתן, שהפך זה מכבר לעוגן אנרגיה משמעותי בזירה. המשך פיתוח המאגר, הרחבת הצנרת והגדלת יכולות הייצוא בהתאם, יאפשרו לנו לקדם חוזי ייצוא נוספים."

 

הדוח נערך על ידי חברת הערכת המשאבים Netherland Sewell and Associates, Inc. (NSAI).  

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    האם כעת יפרעו את חובות דלק נדל"ן לעם ישראל? (ל"ת)
    רציו המלכה 23/03/2021 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    איך היא לא חוזרת לשער 1000 ????? (ל"ת)
    איתי 12/03/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    נשמה 11/03/2021 19:10
    הגב לתגובה זו
    מעל המים.כמו שלמה אליהו,הגיע לשיא שיכולעגלון.
  • 16.
    והמניה לא זזה חחח (ל"ת)
    ניר 11/03/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    פייק 11/03/2021 10:44
    הגב לתגובה זו
    שכחו לציין פרט קטן. הקיבולת של אסדת לוויתן פי שתיים מתמר. בנו את שלב א של האסדה והיו אמורים לסיים מזמן את שלב ב. שלב ב בוטל ויש חור ענק באסדת לוויתן. באמת כשבונים מגדל עם יכולת הפקה פי 3 מההפקה היומית, אפשר לעלות, אבל ניצול הקיבולתהמלאה של לוויתן של שלב א ו ב, בתחתית. הפרויקט כישלון מוחלט מבחינה כלכלית.
  • 14.
    פשעעע 10/03/2021 15:52
    הגב לתגובה זו
    פשוט פשע, שוב בשורה מצויינת לליויתן ורציו והמניות לא זזות,מניות זבל טסות על סמך שמועות ופה רציו לא זזה??????????
  • 13.
    נווווו 10/03/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    הפושעים הורידו את רציו 76 אחוז מהשיא.. ימח שמם
  • 12.
    תעלה פי שתיים עד סוף השנה (ל"ת)
    חיים 10/03/2021 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שמוליק 10/03/2021 14:48
    הגב לתגובה זו
    התחזית צנועה מאוד והתבססה על מחיר של 52 דולר ברנט, שאנחנו כבר במרץ הרבה יותר ונוגעים כבר ב70. התחזיות השנה מדברות על 75-85 ואף יותר.
  • 10.
    שמיל 10/03/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
    עד סוף החודש שער 550 דיבידנד רווחים עצומים בדוח כנסו
  • 9.
    ישרא ל י 10/03/2021 14:31
    הגב לתגובה זו
    עדיין יש מרחק לפארי בחלק מהסדרות, הקצרות ביותר כבר כמעט שם. הקצרות קצת פחות עדיין 10% מהפארי ולהערכתי הן תגענה לשם, הרחוקה ל"ד אטרקטיבית בעיני מכיוון שבחודש הבא יש להניח שהחברה תנפיק את איתקה ותציע החלפה, שם הפער יותר גדול. כשיגיעו לפארי יהיו בתשואת הריבית הנקובה שגם היא גבוהה לימינו. כל הפרמטרים משתפרים, מחיר הנפט שעלה, הנפקת איתקה, הנפקת דלק קידוחים הצפויה בלונדון שתקפיץ את ערך החברה. יש היום ביטחונות לסדרות 40% מדלק קידוחים. תשובה (הלא ישר) ישלם כי אחרת הוא מפסיד את החברה. ג.נ. מחזיק. לעיונכם, לבדיקתכם, בהצלחה.
  • תשכח מהכסף במקרה הטוב תעבור תספורת קצרצרה (ל"ת)
    רציו המלכה 23/03/2021 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה עם דיבידנטים? (ל"ת)
    אבירם 10/03/2021 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    האם כעת יפרעו את חובות דלק נדל"ן לעם ישראל? (ל"ת)
    רציו המלכה 10/03/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תמיר 10/03/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    רציו עם הכנסות של 900 מיליון שקל בשנת 2021 למשך 30 שנה
  • 5.
    משקיע 10/03/2021 14:00
    הגב לתגובה זו
    למה האגח של דלק במחיר כל כך נמוך? יש סכנה? או שהחברה מרוויחה?
  • 4.
    פעם בעשור 10/03/2021 13:57
    הגב לתגובה זו
    למרות הדולר שיורד כמות המשאבים ומחירים ועתיד ורוד יש הרבה שיאכלו את הכובע בלוויתן עליה באתקה נפט במחיר מלא פלוס שיתופי פעולה מעניינים ואף אחד בשום אתר בארץ לא קורא הודעות של ithaca anrgy מאתמול בהצלחה למשקיעים
  • 3.
    מניה ברוך 80% הפסד מ22שח ללא גז ל4; אין דיבידנד : מי שמשקיע למדינת ששינסקי ותשובה אוכל חצץ! (ל"ת)
    אנונימי 10/03/2021 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מי שמשקיע למדינת ששינסקי וגנב תשובה אכל חצץ! מניה היתה 22 שח כש לא הית גז מתמר! מניה אזור 4שח! 80% הפסד למשקעים! אין דיבידנד! (ל"ת)
    10/03/2021 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אסף 10/03/2021 13:27
    הגב לתגובה זו
    מאז "זכו" בהזהרת עסק חי, החברה מייצרת רק פעולות טובות וחדשות טובות. טוב לדעת שהם נקטו בפעולות הנכונות (קרדיט לעידן וולס). עכשיו רק נותר לראות באיזה שווי ינפיקו את אית'קה בלונדון.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.