החלה הנחת החלק האחרון של הצנרת במאגר לוויתן
ספינת אודסיאה החלה בהנחת חלקה האחרון של התנרת הימים לגז טבעי בפרוייקט לוויתן. הנחת הצנרת תחל במרחק של כקילומטר מהחוף, ובכל יום תתרחק כ-2 ק"מ מערבה, עד למיקום העתידי של אסדת לוויתן, 10 קילומטרים מערבית לחוף. הספינה תניח צינורות ייעודים מפלדה בקוטר של 32 אינצ' שיחברו בין אסדת לוויתן לבין החוף. הצפי לסיום הפרוייקט והתחלה של הזרמת הגז הטבעי למשק הישראלי הוא סוף שנת 2019.
במהלך ארבעת החודשים האחרונים הניחה הספינה את צנרת הגז הטבעי שתזרים את הגז מהבארות הממוקמות כ-120 ק"מ מערבית מחופי חיפה, ועד לאסדת הטיפול (פלטפורמה), אשר תמוקם כ-10 ק"מ מערבית מחוף דור. הספינה צפויה לסיים את הנחת הצנרת במהלך החודש. צנרת זו תתחבר למערך ההולכה היבשתי של נתיבי הגז, ובכך יושלם מערך הולכת הגז הטבעי מהמאגר – אל המשק הישראלי.
חיבור מקטעי הצנרת נעשה בריתוך ובמסגרתו נערכות בדיקות טיב ואיכות בהתאמה לתקני בטיחות רלוונטיים. לאחר מכן, הנחת הצנרת בקרקעית הים מתבצעת באמצעות הסטינגר, מתקן ייעודי הממוקם בחלקה האחורי של הספינה ומהווה חלק אינטגרלי ממנה. מתקן זה מעניק לצינור תמיכה עד להגעתו לקרקעית הים. את מהלך הנחת הצינור מלווה רובוט מצויד במצלמה, שמנטר את הפעילות ומסייע בשמירה על הסביבה הימית.
- 11.kobes 11/07/2018 12:04הגב לתגובה זואת תשובה מענין רק תמלוגי על
- 10.ירמי 10/07/2018 19:58הגב לתגובה זולמי שאין את אלה, כדאי שישקיע בתחום אחר ....וכל ההפסד הוא שלו בלבד ורק שלו...
- 9.אליעז 10/07/2018 19:55הגב לתגובה זומי שיצא נשכר וירויח מהשקעתו בגז לאורך שנים , אלה כל בעלי הסבלנות הארוכה והסובלנות מכל הדיווחים של גורמים שמהלכים אימים כל הזמן על הלוויתן...אבל הלוויתק חזק ענק ויגבר על כל חורשי רעתו
- 8.מוטי בורקס פינוקים 06/07/2018 15:50הגב לתגובה זוקדימה לצאת לרחובות לא לתת להם להמשיך לזהם אותנו ואת ילדנו
- 7.הודעה משמחת - בהצלחה (ל"ת)ישראלי 06/07/2018 15:43הגב לתגובה זו
- 6.אמיר 01/07/2018 22:48הגב לתגובה זוכמה טעויות והטעיות בכתבה אחת. ההטעיה הגדולה ביותר היא בנוגע למה שיוזרם מהמאגר - זה יהיה החומר הגולמי שיוצא מהבאר, ואותו ינקו באסדה עשרה ק״מ מהחוף - הגז והכסף לטייקונים החומרים המסרטנים והמזהמים לתושבי המדינה (גר אלו שגרים בראשון לציון). בכל העולם בונים אסדה לניקוי הגז ממש מעל באר הגז, רק בישראל רוצים להביא את הרעל לקרבת החוף - זה לא יקרה!!
- 5.אריק 01/07/2018 22:30הגב לתגובה זואסון גדול פוקד את חופי ישראל. במקום להקים FPSO כמו בכל העולם, רוצים לסכן את האזרחים, את החופים, את המים המותפים, את הים. וכל זה בשביל לייצא גז. הופכים את ישראל למאפרה. בושה
- קנה מניות 07/07/2018 21:01הגב לתגובה זותהיה גם טיקון.. תזהם ותרגיש טוב עם עצמך
- 4.אחד שמבין 01/07/2018 20:24הגב לתגובה זוסכנה קיומית לישראל לא פחות. רק אתמול התפוצץ צינור כזה בקנדה, היה בעוצמה של רעידת אדמה. פיצוץ כזה יחרב את ישראל. הטייקונים ישרדו, לא אתם
- 3.תמיר הירשברג 01/07/2018 20:23הגב לתגובה זולא תוקם האסדה .לא של לוויתן ולא אף אסדה מזהמת אחרת מול חופי ישראל.קדימה מגיבים מטעם להתחיל להגיב עוד 3 2 1
- 2.שימותו הקנאים לויתן הין יהיה על אפם וחמתם של הבולשביקים (ל"ת)משה ראשל"צ 01/07/2018 17:16הגב לתגובה זו
- בשי 02/07/2018 05:38הגב לתגובה זומשה מנסים להציל את הים גם עבורך ועבור הדורות שאחריך. מה זה שייך לבולשביזם. אם אתה לא כותב מטעם ומקבל שכר עבור זה ראוי שתצטרך אלינו. לקבל כל עזרה ברצון
- אסון גדול נופל עלינו (ל"ת)ישי 01/07/2018 20:28הגב לתגובה זו
- דב 02/07/2018 08:22הידעת כי אתה נושם רק 22% מהאוויר חמצן, וביתר יש חנקן ועוד רעלים? הידעת שהמהפכה התעשייתית החלה לפני 200 שנה, ומאז סנדלרים כמוך נעלמו מהעולם? הידעת מה מחיר המודרניזציה? לך, בולשביק ועזוב אותנו במנוחה. אנו שואפי קדמה וטכנולוגיה.
- 1.זהו 01/07/2018 12:29הגב לתגובה זוהכונו להזרמת הגז מלויתן שני מקורוב תמר לויתן ישראל מעצמת גז
- אריק 01/07/2018 22:32הגב לתגובה זו800 קוב מי תוצר כל יום לים. ליד מתקן התפלה, ו שמורת טבע של צבים. איכסון והזרמה של קונדסט - דלק מסרטן ליד תושבים, זיהום אויר בזמן זיקוק. כל זה שניתן היה לעשות כמו בכל העולם FPSO. בסוף הוא יתרום מחלקה אנקולוגית בזמן שהוא מסרטן את האזרחים. ולמה, בשביל לייצא למצרים וירדן? בשביל להפוך אותנו למאפרה?
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
