דלק בנזין תדלוק תחנה
צילום: Image by IADE-Michoko from Pixabay

בצל המלחמה: ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים בשנת 2024

במהלך השנה החולפת חלה ירידה משמעותית בצריכת הדלקים בארץ על רקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה; עם זאת, בחודש דצמבר חלה התאוששות מסויימת במכירה של בנזין וסולר

איתן גרסטנפלד |

על אף שבמהלך שנת 2024 חל קיטון מתמשך בהיקף צריכת הדלקים בארץ, בסוף השנה נרשמה התאוששות משמעותית בנתונים, כך עולה מנתונים שמפרסם היום מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה. ברקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה, והחזרה של חלק מהמפונים לבתיהם בסוף השנה.


על פי הנתונים, המתפרסמים כחלק מדו"ח צריכת הדלקים בישראל לשנת 2024, הירידה הגדולה ביותר נרשמה בצריכת הדלק הסילוני (דס"ל) לתעופה האזרחית, שם חלה ירידה של כ-31% בהשוואה ל-2023, וזאת בעקבות צמצום כמות הטיסות הבינלאומיות במהלך השנה עקב המלחמה. בנוסף, בהמשך למגמה מהשנים הקודמות, חלה ירידה של כ-5% בצריכת הגפ"מ (גז פחמימני מעובה), כאשר הלחימה השפיעה על הפעילות העסקית ומקומות עבודה.


כמו כן, נרשמה ירידה של כ-5% בצריכת הסולר בהשוואה לשנת 2023. זאת, משום שבעקבות השפעת המלחמה על הפעילות העסקית ופינוי התושבים בדרום ובצפון, חלה ירידה בצריכת הסולר בתחבורה הכבדה ובתעשייה המקומית ברחבי הארץ. בנוסף, נרשמה ירידה של כ-14% בצריכת המזוט בתעשייה ובמשק, וזאת בשל העלייה בשימוש בגז טבעי בסקטור זה ולייצור חשמל. במקביל, חלה עלייה של כ-9% בצריכת המזוט לתדלוק אניות.


בחודש דצמבר 2024, בעקבות הפסקת האש עם לבנון, נרשמה התאוששות קלה במשק, שהתבטאה בעלייה של כ-9% בצריכת הבנזין וכ-13% בצריכת הסולר בהשוואה לדצמבר 2023. ההערכה היא שהעלייה היא בעקבות חזרה של מפונים לחלק מהיישובים בדרום ובעקבותיה, עלייה בשימוש בתחבורה הפרטית.


בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', החל מאוקטובר 2023 ולאורך שנת 2024 חווינו ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים, שהסתכמה בשיעור שנתי של 4% בשנה החולפת. ירידה זו הושפעה במיוחד ממגמת הירידה בצריכת הדלק הסילוני בעקבות הפסקות מתמשכות של טיסות בינלאומיות של חברות תעופה זרות לארץ וממנה. על אף המגמות בשנת 2024, ניכר כי בחודשיים האחרונים, משק הדלק חוזר לשגרת צריכה טרם המלחמה וישנה מגמת עליה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.