בצל המלחמה: ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים בשנת 2024
במהלך השנה החולפת חלה ירידה משמעותית בצריכת הדלקים בארץ על רקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה; עם זאת, בחודש דצמבר חלה התאוששות מסויימת במכירה של בנזין וסולר
על אף שבמהלך שנת 2024 חל קיטון מתמשך בהיקף צריכת הדלקים בארץ, בסוף השנה נרשמה התאוששות משמעותית בנתונים, כך עולה מנתונים שמפרסם היום מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה. ברקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה, והחזרה של חלק מהמפונים לבתיהם בסוף השנה.
על פי הנתונים, המתפרסמים כחלק מדו"ח צריכת הדלקים בישראל לשנת 2024, הירידה הגדולה ביותר נרשמה בצריכת הדלק הסילוני (דס"ל) לתעופה האזרחית, שם חלה ירידה של כ-31% בהשוואה ל-2023, וזאת בעקבות צמצום כמות הטיסות הבינלאומיות במהלך השנה עקב המלחמה. בנוסף, בהמשך למגמה מהשנים הקודמות, חלה ירידה של כ-5% בצריכת הגפ"מ (גז פחמימני מעובה), כאשר הלחימה השפיעה על הפעילות העסקית ומקומות עבודה.
כמו כן, נרשמה ירידה של כ-5% בצריכת הסולר בהשוואה לשנת 2023. זאת, משום שבעקבות השפעת המלחמה על הפעילות העסקית ופינוי התושבים בדרום ובצפון, חלה ירידה בצריכת הסולר בתחבורה הכבדה ובתעשייה המקומית ברחבי הארץ. בנוסף, נרשמה ירידה של כ-14% בצריכת המזוט בתעשייה ובמשק, וזאת בשל העלייה בשימוש בגז טבעי בסקטור זה ולייצור חשמל. במקביל, חלה עלייה של כ-9% בצריכת המזוט לתדלוק אניות.
בחודש דצמבר 2024, בעקבות הפסקת האש עם לבנון, נרשמה התאוששות קלה במשק, שהתבטאה בעלייה של כ-9% בצריכת הבנזין וכ-13% בצריכת הסולר בהשוואה לדצמבר 2023. ההערכה היא שהעלייה היא בעקבות חזרה של מפונים לחלק מהיישובים בדרום ובעקבותיה, עלייה בשימוש בתחבורה הפרטית.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', החל מאוקטובר 2023 ולאורך שנת 2024 חווינו ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים, שהסתכמה בשיעור שנתי של 4% בשנה החולפת. ירידה זו הושפעה במיוחד ממגמת הירידה בצריכת הדלק הסילוני בעקבות הפסקות מתמשכות של טיסות בינלאומיות של חברות תעופה זרות לארץ וממנה. על אף המגמות בשנת 2024, ניכר כי בחודשיים האחרונים, משק הדלק חוזר לשגרת צריכה טרם המלחמה וישנה מגמת עליה".
נפט (גרוק)מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
הרחבת ההפקה של OPEC+, אפשרות לחזרת נפט רוסי לשוק והצטברות מלאים בסין מציבים את שוק האנרגיה בפני אחת השנים החלשות בעשור
מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.
חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.
במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.
הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן
בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2
המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך.
הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.
מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו, מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה.
אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2
לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.
