דלק בנזין תדלוק תחנה
צילום: Image by IADE-Michoko from Pixabay

בצל המלחמה: ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים בשנת 2024

במהלך השנה החולפת חלה ירידה משמעותית בצריכת הדלקים בארץ על רקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה; עם זאת, בחודש דצמבר חלה התאוששות מסויימת במכירה של בנזין וסולר

איתן גרסטנפלד |

על אף שבמהלך שנת 2024 חל קיטון מתמשך בהיקף צריכת הדלקים בארץ, בסוף השנה נרשמה התאוששות משמעותית בנתונים, כך עולה מנתונים שמפרסם היום מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה. ברקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה, והחזרה של חלק מהמפונים לבתיהם בסוף השנה.


על פי הנתונים, המתפרסמים כחלק מדו"ח צריכת הדלקים בישראל לשנת 2024, הירידה הגדולה ביותר נרשמה בצריכת הדלק הסילוני (דס"ל) לתעופה האזרחית, שם חלה ירידה של כ-31% בהשוואה ל-2023, וזאת בעקבות צמצום כמות הטיסות הבינלאומיות במהלך השנה עקב המלחמה. בנוסף, בהמשך למגמה מהשנים הקודמות, חלה ירידה של כ-5% בצריכת הגפ"מ (גז פחמימני מעובה), כאשר הלחימה השפיעה על הפעילות העסקית ומקומות עבודה.


כמו כן, נרשמה ירידה של כ-5% בצריכת הסולר בהשוואה לשנת 2023. זאת, משום שבעקבות השפעת המלחמה על הפעילות העסקית ופינוי התושבים בדרום ובצפון, חלה ירידה בצריכת הסולר בתחבורה הכבדה ובתעשייה המקומית ברחבי הארץ. בנוסף, נרשמה ירידה של כ-14% בצריכת המזוט בתעשייה ובמשק, וזאת בשל העלייה בשימוש בגז טבעי בסקטור זה ולייצור חשמל. במקביל, חלה עלייה של כ-9% בצריכת המזוט לתדלוק אניות.


בחודש דצמבר 2024, בעקבות הפסקת האש עם לבנון, נרשמה התאוששות קלה במשק, שהתבטאה בעלייה של כ-9% בצריכת הבנזין וכ-13% בצריכת הסולר בהשוואה לדצמבר 2023. ההערכה היא שהעלייה היא בעקבות חזרה של מפונים לחלק מהיישובים בדרום ובעקבותיה, עלייה בשימוש בתחבורה הפרטית.


בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', החל מאוקטובר 2023 ולאורך שנת 2024 חווינו ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים, שהסתכמה בשיעור שנתי של 4% בשנה החולפת. ירידה זו הושפעה במיוחד ממגמת הירידה בצריכת הדלק הסילוני בעקבות הפסקות מתמשכות של טיסות בינלאומיות של חברות תעופה זרות לארץ וממנה. על אף המגמות בשנת 2024, ניכר כי בחודשיים האחרונים, משק הדלק חוזר לשגרת צריכה טרם המלחמה וישנה מגמת עליה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.45%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.