דלק בנזין תדלוק תחנה
צילום: Image by IADE-Michoko from Pixabay

בצל המלחמה: ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים בשנת 2024

במהלך השנה החולפת חלה ירידה משמעותית בצריכת הדלקים בארץ על רקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה; עם זאת, בחודש דצמבר חלה התאוששות מסויימת במכירה של בנזין וסולר

איתן גרסטנפלד |

על אף שבמהלך שנת 2024 חל קיטון מתמשך בהיקף צריכת הדלקים בארץ, בסוף השנה נרשמה התאוששות משמעותית בנתונים, כך עולה מנתונים שמפרסם היום מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה. ברקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה, והחזרה של חלק מהמפונים לבתיהם בסוף השנה.


על פי הנתונים, המתפרסמים כחלק מדו"ח צריכת הדלקים בישראל לשנת 2024, הירידה הגדולה ביותר נרשמה בצריכת הדלק הסילוני (דס"ל) לתעופה האזרחית, שם חלה ירידה של כ-31% בהשוואה ל-2023, וזאת בעקבות צמצום כמות הטיסות הבינלאומיות במהלך השנה עקב המלחמה. בנוסף, בהמשך למגמה מהשנים הקודמות, חלה ירידה של כ-5% בצריכת הגפ"מ (גז פחמימני מעובה), כאשר הלחימה השפיעה על הפעילות העסקית ומקומות עבודה.


כמו כן, נרשמה ירידה של כ-5% בצריכת הסולר בהשוואה לשנת 2023. זאת, משום שבעקבות השפעת המלחמה על הפעילות העסקית ופינוי התושבים בדרום ובצפון, חלה ירידה בצריכת הסולר בתחבורה הכבדה ובתעשייה המקומית ברחבי הארץ. בנוסף, נרשמה ירידה של כ-14% בצריכת המזוט בתעשייה ובמשק, וזאת בשל העלייה בשימוש בגז טבעי בסקטור זה ולייצור חשמל. במקביל, חלה עלייה של כ-9% בצריכת המזוט לתדלוק אניות.


בחודש דצמבר 2024, בעקבות הפסקת האש עם לבנון, נרשמה התאוששות קלה במשק, שהתבטאה בעלייה של כ-9% בצריכת הבנזין וכ-13% בצריכת הסולר בהשוואה לדצמבר 2023. ההערכה היא שהעלייה היא בעקבות חזרה של מפונים לחלק מהיישובים בדרום ובעקבותיה, עלייה בשימוש בתחבורה הפרטית.


בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', החל מאוקטובר 2023 ולאורך שנת 2024 חווינו ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים, שהסתכמה בשיעור שנתי של 4% בשנה החולפת. ירידה זו הושפעה במיוחד ממגמת הירידה בצריכת הדלק הסילוני בעקבות הפסקות מתמשכות של טיסות בינלאומיות של חברות תעופה זרות לארץ וממנה. על אף המגמות בשנת 2024, ניכר כי בחודשיים האחרונים, משק הדלק חוזר לשגרת צריכה טרם המלחמה וישנה מגמת עליה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט; קרדיט: Unsplashנפט; קרדיט: Unsplash

מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט

על מרווחי הזיקוק ועל השפעתם על מחירי הבנזין, הדיזל והסולר; מדוע ונצואלה כל כך חשובה לארה"ב ומהי ההשפעה של קרנות הגידור על שוק הנפט?
רמי ששון |
נושאים בכתבה נפט

בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.

בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר, דלק סילוני ובנזין).

ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.

מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.

הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.