בצל המלחמה: ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים בשנת 2024
במהלך השנה החולפת חלה ירידה משמעותית בצריכת הדלקים בארץ על רקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה; עם זאת, בחודש דצמבר חלה התאוששות מסויימת במכירה של בנזין וסולר
על אף שבמהלך שנת 2024 חל קיטון מתמשך בהיקף צריכת הדלקים בארץ, בסוף השנה נרשמה התאוששות משמעותית בנתונים, כך עולה מנתונים שמפרסם היום מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה. ברקע, מלחמת "חרבות ברזל" והחזית שנפתחה בצפון מול חיזבאללה, והחזרה של חלק מהמפונים לבתיהם בסוף השנה.
על פי הנתונים, המתפרסמים כחלק מדו"ח צריכת הדלקים בישראל לשנת 2024, הירידה הגדולה ביותר נרשמה בצריכת הדלק הסילוני (דס"ל) לתעופה האזרחית, שם חלה ירידה של כ-31% בהשוואה ל-2023, וזאת בעקבות צמצום כמות הטיסות הבינלאומיות במהלך השנה עקב המלחמה. בנוסף, בהמשך למגמה מהשנים הקודמות, חלה ירידה של כ-5% בצריכת הגפ"מ (גז פחמימני מעובה), כאשר הלחימה השפיעה על הפעילות העסקית ומקומות עבודה.
כמו כן, נרשמה ירידה של כ-5% בצריכת הסולר בהשוואה לשנת 2023. זאת, משום שבעקבות השפעת המלחמה על הפעילות העסקית ופינוי התושבים בדרום ובצפון, חלה ירידה בצריכת הסולר בתחבורה הכבדה ובתעשייה המקומית ברחבי הארץ. בנוסף, נרשמה ירידה של כ-14% בצריכת המזוט בתעשייה ובמשק, וזאת בשל העלייה בשימוש בגז טבעי בסקטור זה ולייצור חשמל. במקביל, חלה עלייה של כ-9% בצריכת המזוט לתדלוק אניות.
בחודש דצמבר 2024, בעקבות הפסקת האש עם לבנון, נרשמה התאוששות קלה במשק, שהתבטאה בעלייה של כ-9% בצריכת הבנזין וכ-13% בצריכת הסולר בהשוואה לדצמבר 2023. ההערכה היא שהעלייה היא בעקבות חזרה של מפונים לחלק מהיישובים בדרום ובעקבותיה, עלייה בשימוש בתחבורה הפרטית.
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', החל מאוקטובר 2023 ולאורך שנת 2024 חווינו ירידה מתמשכת בצריכת הדלקים, שהסתכמה בשיעור שנתי של 4% בשנה החולפת. ירידה זו הושפעה במיוחד ממגמת הירידה בצריכת הדלק הסילוני בעקבות הפסקות מתמשכות של טיסות בינלאומיות של חברות תעופה זרות לארץ וממנה. על אף המגמות בשנת 2024, ניכר כי בחודשיים האחרונים, משק הדלק חוזר לשגרת צריכה טרם המלחמה וישנה מגמת עליה".

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת
טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.
ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה.
כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.
טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.
טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז
הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.
