איתריום
צילום: iStock

עלייה של 18% ב-3 ימים - הכירו את המטבע הבא שצפוי לקבל קרן סל

מחיר הביטקוין לא זז יותר מדי אחרי אישור קרנות הסל ועלה רק ב-4% מאחר והציפייה כבר הייתה ברובה מגולמת במחיר - אבל האית'ריום כבר זינק מאז ב-11% וב-18% בשלושת הימים האחרונים מתוך ציפייה שהוא המטבע הבא בתור לקבל קרן סל; מה צריך לדעת על המטבע ואיך הוא שונה מביטקוין?
רוי שיינמן | (9)

אחרי כמה ימים סוערים, הכללו דיווחים סותרים ואפילו ציוצים מזוייפים, ה-SEC אישר בהחלטה היסטורית את קרנות הסל (ETF) למטבע הדיגיטלי הפופולרי ביטקוין. ה-SEC אישר 11 תעודות הסל על מחיר הספוט של הביטקוין מתוך 13 הבקשות. 

שער הביטקוין/דולר ב-12 החודשים האחרונים

תעודות הסל יאפשרו לראשונה למשקיעים מן השורה, כמו גם למשקיעים מוסדיים בארצות הברית (ובעולם) להשקיע בקריפטו בקלות ובנוחות, שכן כעת רכישת המטבע הופכת לפשוטה כמו רכישה של כל מניה או תעודת סל בבורסה. תעודות הסל נחשבות גם לאמצעי בטוח יותר שכן המטבעות יישמרו על ידי המוסדיים ואל בארנקים פרטיים.

עכשיו, אחרי התקדים הגדול שהוא אישור הקרנות לביטקוין, המשקיעים מעריכים שבעתיד יאושרו גם בקשות לקרנות של מטבעות אחרים, והמטבע המוביל והגדול ביותר אחרי הביטקוין מבחינת שווי שוק הוא האית'ריום, עם שווי כולל של 318.77 מיליארד דולר.

איתריוםשער האית'ריום/דולר ב-12 החודשים האחרונים

מה ההבדל בין אית'ריום לביטקוין?

כשמדברים על הבדל בין מטבעות דיגיטליים שונים, מדברים בעצם על ההבדלים בין הרשתות עליהם הם פועלים (רשתות הבלוקצ'יין). רשתות הבלוקצ'יין הן רשתות הפרוסות על מספר גדול של מחשבים ברחבי העולם שפועלים ביחד באופן שמאפשר אבטחה גבוהה. בשביל שכל המחשבים האלה יעבדו ביחד הם צריכים לסמוך אחד על השני, או להשיג קונצנזוס, והדרך בה כל רשת משיגה את הקונצנזוס הזה נקראת Consensus Protocol, וכל רשת משתמשת בפרוטוקול קצת שונה.

הפרוטוקול של ביטקוין, שנקרא PoW (Proof of Work) בעצם דורש מכל מחשב לבצע משימות חישוביות מסובכות בשביל להוכיח שהוא לא זדוני. המחשבים מנסים למצוא פתרון לחידה מתמטית מאוד מסובכת ובתהליך הם גם מבצעים חישובים התורמים לרשת כולה, ובתמורה, חלק מהמחשבים מקבלים פרס - ביטקוין, ולכן הפעולות הרבות שהמחשבים האלה עושים מקבלת הרבה פעמים גם את השם כריית ביטקוין.

גם אית'ריום השתמש ב-PoW עד לא מזמן, אך לא מזמן הוא עבר לפרוטוקול הנקרא PoS (Proof of Stake). בפרוטוקול הזה כל מחשב (כל חשבון) צריך להפקיד חלק מהאית'ריום שלו בסוג של פקדון (שכן, נושא ריבית) וככה הוא מוכיח שהוא לא זדוני. למשתמש יש את הבחירה כמה אית'ריום הוא רוצה להפקיד כאשר גם זמני ההפקדה משתנים.

למה אית'ריום קיים בכלל? מה הוא נותן שהביטקוין לא?

הבלוקצ'יין של ביטקוין יחסית איטי ולא יודע להתמודד עם פעולות מורכבות. לטכנולוגיית הבלוקצ'יין יש פוטנציאל לבצע מגוון גדול מאוד של משימות בצורה מאובטחת ומהירה, אבל הרשת של ביטקוין פשוט לא תוכל לעמוד בזה. בנוסף, הדרך לנצל את היתרונות והחוזקות של הטכנולוגיה היא דרך "חוזים חכמים" שיושבים עליה ומבצעים פעולות שונות. הרשת של הביטקוין פשוט לא יכולה להריץ חוזים חכמים, בעוד באית'ריום אפשר לכתוב חוזים חכמים בשפת קוד שנקראת Solidity.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

אבל צעד אחורה קודם, איך אית'ריום נולד? אית'ריום נוסד על ידי המתכנת הרוסי ויטאליק ביוטרין בשנת 2013 כאשר הוא היה רק בן 19. ביחד עם מייסדים נוספים הרשת נכנסה לפיתוח ועלתה לאוויר בסוף חודש יולי של 2015. כל בן אדם שרוצה לכתוב אפליקציות מבוססות חוזים חכמים יכול לעשות זאת על אית'ריום, מה שהופך אותו לבלוקצ'יין הראשון שפרקטי לדברים אחרים חוץ מהעברת המטבע עצמו.

אז במה כדאי להשקיע, בביטקוין או באית'ריום?

כמו בכל השקעה, תלוי במה אתם יותר מאמינים: הקבלה רווחת כיום היא השוואה של הביטקוין לזהב. בסופו של דבר הכמות של הביטקוין היא מוגבלת מה שעל הנייר צפוי להיות משמר ערך, אבל בשורה התחתונה, השאלה היא כמה השימוש בו יגבר. נכון להיום יש בערך 15 אלף עסקים ברחבי העולם המקבלים ביטקוין, כאשר 2,300 מהם נמצאים בארה"ב והשאר בעיקר בדרום אמריקה או מדינות עולם שלישי, אבל חלקם הם גם חברות גדולות כמו מיקרוסופט  MICROSOFT למשל. אפילו יש כבר מדינה אחת שהכריזה על הביטקוין כמטבע רשמי - אל סלבדור שבמרכז אמריקה.

בערך 328 אלף עסקאות ביטקוין עוברות בכל יום. לשם השוואה 1.86 מיליארד עסקאות בכרטיסי אשראי עוברות כל יום, כך שהביטקוין בכלל לא קרוב להיות "המטבע של העולם" כמו שהרבה משקיעים ומשפיענים צופים שהוא יהיה, אבל מספר העסקאות ליום אכן עולה, כפי שניתן לראות בתרשים.

בכחול: מספר העסקאות ליום; בשחור: מחיר הביטקוין בדולר

אית'ריום לעומת זאת רואה עלייה בשימוש פחות בעסקאות בין עסקים בעולם האמיתי, אלא יותר באפליקציות הבנויות על הרשת עצמה - לדוגמא כל NFT שכנראה שמעתם עליו כנראה בנוי על אית'ריום, כמו גם הרבה משחקים או תוכנות אחרות שבמסגרתם יש העברה של כספים. בכל אפליקציה שבנויה על אית'ריום, המטבע בו משתמשים הוא אית'ריום, חשבו על זה כמו משחק מחשב שבשביל לקנות דברים בתוכו צריך להשתמש בכסף של המשחק, אז ככה בדיוק אית'ריום. באית'ריום כבר יש מעל למיליון עסקאות ביום.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דיר בלקום ערררס 14/01/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
    שואה כלכלית בשיווק אגרסיבי בגיבוי הרשויות..?
  • 6.
    מציע לכולם 11/01/2024 23:08
    הגב לתגובה זו
    את הסרט על CENTARA TECH קריפטו זה בעיקרו חלום אטוטופי לנסות "לעזוב" את המערכת של הכסף של הממשלות שהוא לא "אמיתי" ולעבור לכסף "דיגיטלי" שהוא אמיתי? פשוט בדרך הגיעו כמה מומחים לשיווק ועשו מהרעיון המון כסף. עכשיו זה בעיקרו נהייה כל כך גדול שזה כבר לא מצליח ליפול. מצחיק איך שהעולם שלנו עובד. ביום שנלך למכולת ונוכל לשלם בביטקוין/אתריום זו לא תהיה הונאה. אני לא מכיר עדיין אף אחד שהצליח לעשות שימוש אמיתי במטבע - הבסיס הוא כסף באוויר שהשימוש שלו כנראה בעיקר בעולמות שבניה האדם הרגילים לא נמצאים בהם.
  • 5.
    ניק 11/01/2024 20:34
    הגב לתגובה זו
    יש כבר אלפי מטבעות ואולי עוד אלפים בדרך , ככה זה כשכל אחד יכול ליצור מטבע חדש במחשב אצלו בבית , אין לזה שום ערך פשוט כלום.
  • איציק 12/01/2024 06:59
    הגב לתגובה זו
    אה, שכחתי, יש מונופול של מדינות. שנאכף בכוח. לא נורא, כמו עוד דברים בהם המדינות איבדו את המונופול, גם פה.
  • 4.
    SOOOLLLL Solana (ל"ת)
    בתייה 11/01/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שי 11/01/2024 19:19
    הגב לתגובה זו
    אתריום יגיע ל8000 אלף דולר
  • אכן כל הדבר הזב יתפוצץ לנו בפנים. (ל"ת)
    אא 11/01/2024 20:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפשר דוגמאות של סימבול לביטקווין? (ל"ת)
    חיים 11/01/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני בעד השקל. בגלל סמוטריץ הכלכלן (ל"ת)
    11/01/2024 16:57
    הגב לתגובה זו
קים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותקים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025

האקרים המזוהים עם משטר קים ג’ונג און רשמו את השנה הגדולה ביותר שלהם אי פעם בתחום פשיעת הסייבר, תוך ניצול פרצות אבטחה בשוק הקריפטו והזרמת כספים לתוכניות הגרעין והטילים של המדינה; איך המהלך בונה כלכלה של מדינה מבודדת? מה קורה בתהליך ההלבנה ואיך הרגולטור מגיב? 

רן קידר |

האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה רשמו בשנת 2025 את שנת השיא שלהם ביותר אי פעם בגניבות מטבעות קריפטוגרפיים, עם שלל כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר מאז תחילת השנה. כך עולה מדוחות וניתוחים עדכניים של חברות ניתוח נתוני בלוקצ’יין, ובראשן Chainalysis ו-Elliptic, שמצביעים על זינוק חד בהיקף ובתחכום הפעילות הפלילית הדיגיטלית של פיונגיאנג, למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שמוטלות עליה מזה שנים.

לפי הנתונים, היקף הקריפטו שנגנב על ידי גורמים המזוהים עם צפון קוריאה גבוה ביותר מ-50% מהסכום שנגנב בשנת 2024, ומביא את סך הכספים שזוהו כגנובים על ידי רשתות האקרים הקשורות למשטר מאז 2016 לכ-6.75 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, שממחישים כיצד הקריפטו הפך בשנים האחרונות לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של המדינה המבודדת.

הקריפטו כתשתית כלכלית של משטרים מבודדים

הדוחות העדכניים מצטרפים לשורה ארוכה של אזהרות מצד גורמי ביטחון בארה״ב ובאו״ם, שטוענים זה שנים כי כספים שנגנבים באמצעות מתקפות סייבר מוזרמים ישירות לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. עבור משטר הנתון תחת מגבלות סחר חמורות ומערכת פיננסית מנותקת כמעט לחלוטין, הקריפטו מספק אלטרנטיבה אטרקטיבית: שוק גלובלי, הפועל סביב השעון, ללא תלות בבנקים, ועם יכולת טשטוש שמקשה על אכיפה בינלאומית.

האנליסטים מציינים כי הערך של מטבעות דיגיטליים עבור משטרים סוררים אינו רק פיננסי אלא אסטרטגי. בניגוד להעברות בנקאיות או לסחר פיזי, נכסים דיגיטליים מאפשרים תנועה מהירה של הון בין גבולות, ולעיתים גם מבלי שהצדדים המעורבים יודעים מי עומד באמת מאחורי הארנק שמולם. במציאות כזו, הקריפטו “נתפר” כמעט באופן טבעי לצרכים של מדינה שמחפשת לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות עצמאי.

לפי Chainalysis, תעשיית הקריפטו כולה רשמה בשנת 2025 גניבות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיוחס לאירוע בודד אחד. בפברואר האחרון, בורסת הקריפטו Bybit, שמרכזה בדובאי, נפלה קורבן למתקפת סייבר בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, הגניבה הגדולה ביותר בתולדות התעשייה. על פי רוב ההערכות בשוק והצלבת נתוני בלוקצ’יין, גם מתקפה זו בוצעה על ידי האקרים הקשורים לצפון קוריאה.

קים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותקים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025

האקרים המזוהים עם משטר קים ג’ונג און רשמו את השנה הגדולה ביותר שלהם אי פעם בתחום פשיעת הסייבר, תוך ניצול פרצות אבטחה בשוק הקריפטו והזרמת כספים לתוכניות הגרעין והטילים של המדינה; איך המהלך בונה כלכלה של מדינה מבודדת? מה קורה בתהליך ההלבנה ואיך הרגולטור מגיב? 

רן קידר |

האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה רשמו בשנת 2025 את שנת השיא שלהם ביותר אי פעם בגניבות מטבעות קריפטוגרפיים, עם שלל כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר מאז תחילת השנה. כך עולה מדוחות וניתוחים עדכניים של חברות ניתוח נתוני בלוקצ’יין, ובראשן Chainalysis ו-Elliptic, שמצביעים על זינוק חד בהיקף ובתחכום הפעילות הפלילית הדיגיטלית של פיונגיאנג, למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שמוטלות עליה מזה שנים.

לפי הנתונים, היקף הקריפטו שנגנב על ידי גורמים המזוהים עם צפון קוריאה גבוה ביותר מ-50% מהסכום שנגנב בשנת 2024, ומביא את סך הכספים שזוהו כגנובים על ידי רשתות האקרים הקשורות למשטר מאז 2016 לכ-6.75 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, שממחישים כיצד הקריפטו הפך בשנים האחרונות לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של המדינה המבודדת.

הקריפטו כתשתית כלכלית של משטרים מבודדים

הדוחות העדכניים מצטרפים לשורה ארוכה של אזהרות מצד גורמי ביטחון בארה״ב ובאו״ם, שטוענים זה שנים כי כספים שנגנבים באמצעות מתקפות סייבר מוזרמים ישירות לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. עבור משטר הנתון תחת מגבלות סחר חמורות ומערכת פיננסית מנותקת כמעט לחלוטין, הקריפטו מספק אלטרנטיבה אטרקטיבית: שוק גלובלי, הפועל סביב השעון, ללא תלות בבנקים, ועם יכולת טשטוש שמקשה על אכיפה בינלאומית.

האנליסטים מציינים כי הערך של מטבעות דיגיטליים עבור משטרים סוררים אינו רק פיננסי אלא אסטרטגי. בניגוד להעברות בנקאיות או לסחר פיזי, נכסים דיגיטליים מאפשרים תנועה מהירה של הון בין גבולות, ולעיתים גם מבלי שהצדדים המעורבים יודעים מי עומד באמת מאחורי הארנק שמולם. במציאות כזו, הקריפטו “נתפר” כמעט באופן טבעי לצרכים של מדינה שמחפשת לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות עצמאי.

לפי Chainalysis, תעשיית הקריפטו כולה רשמה בשנת 2025 גניבות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיוחס לאירוע בודד אחד. בפברואר האחרון, בורסת הקריפטו Bybit, שמרכזה בדובאי, נפלה קורבן למתקפת סייבר בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, הגניבה הגדולה ביותר בתולדות התעשייה. על פי רוב ההערכות בשוק והצלבת נתוני בלוקצ’יין, גם מתקפה זו בוצעה על ידי האקרים הקשורים לצפון קוריאה.