אנדרו אביר בנק ישראל
צילום: ביזפורטל

המשנה לנגיד בנק ישראל: "במקרה הפחות טוב ביטוקין זה הונאה"

"הסיכוי שיהיה מטבע דיגיטלי בישראל עומד על פחות מ-50%", כך לפי אנדרו אביר; יותר נכון להשוות שקל דיגיטלי לפעולה בכרטיסי אשראי
סתיו קורן | (7)

בנק ישראל הוציא לפועל פיילוט של שקל דיגיטלי, לפני כחודש במסגרתו בוצעה הנפקה של המטבע, למעשה מאז 2017 בוחן בנק ישראל את נושא הנפקתו של שקל דיגיטלי. אך לפי דבריו של אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל הסיכויים של מימוש צעד כזה פחותים מ-50%. "כשעמדתי בוועדה לבחינת הנושא, הערכתי שהסיכוי שיהיה מטבע כזה בישראל בעוד חמש שנים הוא 20%, הסיכוי עלה קצת בשנה האחרונה, בעיקר בגלל שמדינות אחרות מתקדמות עם זה - אבל הוא עדיין פחות מ-50%". את הדברים אמר במסגרת דיון בנושא הצורך בשקל הדיגיטלי בבין תחומי בהרצליה.

החיסרון בהנפקת שקל דיגיטלי היא הפגיעה המשמעותית בפרטיות האזרחים, המטבע ככל הנראה לא יהיה אנונימי, כלומר באופן תיאורטי יהיה ניתן לעקוב אחרי הפעולות שנעשו בו, בניגוד למטבעות הדיגיטליים מבוססי בלוקצ'יין (טכנולוגיית הצפנה המאפשרת פעילות מאובטחת באינטרנט, ס.ק). שורה תחתונה, ניתן להשוות את "השקל הדיגיטלי" לפעולה בכרטיס אשראי הניתנת למעקב, ולא לפעולה ב- BITCOIN 2.43%  לדוגמא. מדובר בניסיון דיגיטציה של בנק ישראל, שנועד להמשיך לבסס את ישראל כמעצמת הייטק וסייבר ותו לא.

כאמור, הסיבה המרכזית לבחינת מימוש הרעיון של שקל דיגיטלי, הוא הפער הטכנולוגי של מערכת התשלומים המקומית - "הדו"ח שלנו הוא חלק מהרצון לשדרג את מערכת התשלומים בארץ, אנחנו בפיגור של לפחות עשור מהמדינות האחרות, בעיקר אירופה, אך גם ביחס לשווקים המתעוררים. המקום היחידי שכלפיו אנחנו לא בפיגור זה ארה"ב". מוסיף אביר.

לאחרונה סין הודיעה על ניסוי במטבע דיגיטלי, ממשלת סין החליטה לנסות את היואן הדיגיטלי - בשאיפה שהמטבע יהיה זמין לתיירים כבר בשנה הבאה. אך בינתיים, אי אפשר להעביר אותו בין אנשים אלא רק לשלם באמצעותו – כשמשתתפי הפיילוט יאבדו את כספם אם לא יבזבזו אותו. כמו כן, מרבית העסקאות בסין נעשות כבר בפלטפורמה הדיגיטלית של וויצ'אט, כשאפילו קבצנים במדינה יושבים עם כובע שאין בו מטבעות, אלא בר קוד שאותו סורקים ודרכו תורמים להם.

סין היא לא היחידה, גם בהודו שוקלים חסימה של כל המטבעות הדיגיטליים בשטחה ובמקום זאת, הם שואפים לייסד רופי דיגיטלי כשר למהברטא – המקבילה ההודית, פחות או יותר לתנ"ך למתעניינים.

ההשפעה הצפויה לצעד מסוג זה על הבנקים

אביר טוען שהשקת שקל דיגיטלי לא תפגום במעמד של הבנקים, "זה לא הולך לחסל את הבנקים, עדיין יהיה להם חלק חשוב בכל מערכת תשלומים שתהיה. מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי לא בא כהגנה נגד ביטקוין, מה שאנו מדברים עליו זו מערכת תשלומים. הביטקוין הוא לא מטבע, במקרה הטוב זה נכס פיננסי, ובמקרה הפחות טוב זה הונאת פירמידה". 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שוב יורד לי הביטקון בעוד 7.5% מה יהיה הסוף? (ל"ת)
    מנטש 21/06/2021 18:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי לפידות 21/06/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
    רבותי , לא להתבלבל ! ערכו האמיתי של הביטקיין היה כל הזמן (כל הזמן) אפס ! וזה שוויו האמיתי גם ברגע זה . אין שום בסיס כלכלי לביטקויין מעבר לזה שמתאבדים ספקולטים אינפנטילים ונוכלים ממולחים מריצים אותו ! זיכרו שתמיד מאחרי כל מטבע או מניה או איגרת חוב יש בסיס כלכלי ! מטבעות ורטואלים מורצים עי תמימים שנכנסו למוד של שיכרון אינפנטילי שאופיני לפריירים
  • מתכנט 21/06/2021 16:12
    הגב לתגובה זו
    גם בקריפטו ובכלל בטכנולוגיה, מקווה שאתה לא מנהל לי את התיק הקעות
  • 3.
    משה 21/06/2021 13:41
    הגב לתגובה זו
    למה לא שואלים אותו את השאלות הקשות .
  • 2.
    מה זה ביטוקין? (ל"ת)
    נחום 21/06/2021 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Crypto lover 21/06/2021 11:49
    הגב לתגובה זו
    Only a fool that doesn't understand Bitcoin will call it a pyramide scheme. It is sad that the central bank itself doesn't understand its value and nessesity
  • גם נודיזם הופך את רשת פוקס למיותרת (ל"ת)
    מתגורר במערה 21/06/2021 13:24
    הגב לתגובה זו
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר

הירידות במטבעות הדיגיטליים מתגברות על רקע האטה בביקוש המוסדי וחשש גובר מקריסות בפרוטוקולי DeFi. אנליסטים מזהירים שהאמון נשחק, וההתאוששות צפויה להיות ארוכה ומורכבת

אדיר בן עמי |

שוק המטבעות הדיגיטליים חווה תקופה מאתגרת. הביטקוין ירד מתחת ל־107 אלף דולר ביום שני, ובשלישי ירד אף מתחת ל־103 אלף דולר. המטבעות האלטרנטיביים רשמו ירידות חדות יותר: את'ריום, XRP, BNB וסולנה נחלשו ב־5%–9% ב־24 השעות האחרונות. המצב הנוכחי מעיד על שינוי מהותי בסנטימנט המשקיעים, עם סגירות כפויות של פוזיציות ממונפות בהיקף של 1.37 מיליארד דולר ב-24 השעות האחרונות לפי נתוני CoinGlass.


הבעיה התחילה באוקטובר עם מה שהמומחים מכנים "אירוע ההנזלות ההיסטורי" - אירוע שמחק כ-19 מיליארד דולר מפוזיציות ממונפות ארוכות. שלושה שבועות אחרי האירוע, השוק עדיין לא הצליח להתאושש מהמכה. המצב הנוכחי מראה שהאמון של המשקיעים נשאר רעוע. המומחים מסבירים שלבנות מחדש בסיס הון של 19 מיליארד דולר זה תהליך שלוקח זמן, והשוק עדיין במה שג'ורדי אלכסנדר מ-Selini Capital מכנה "שלב ההנגאובר" מהלם אוקטובר.


לראשונה זה שבעה חודשים, הביקוש המוסדי לביטקוין ירד מתחת לקצב הכרייה. המשמעות היא שהמשקיעים הגדולים מאטים את רכישותיהם. במקביל ניכרת מגמה של הימנעות מסיכון ברחבי שוק הקריפטו. המצב הטכני בשוק מחזק את התמונה הקודרת, כאשר מדד MarketVector שעוקב אחרי המחצית התחתונה של 100 הנכסים הדיגיטליים הגדולים ירד זה השבוע השלישי ברציפות, עם ירידה של עד 8.8%. חלק מהמטבעות חזרו לבדוק את הרמות הנמוכות מהתרסקות הבזק באוקטובר. המדד הזה ירד כבר כ-60% השנה.


הביטקוין עצמו יורד 3.5% למתחת ל-103 אלף דולר, אבל עדיין שומר על עלייה של כ-10% מאז דצמבר. למרות זאת, הביטקוין מפגר אחרי מניות גלובליות בשבועות האחרונים כשמשקיעים עוברים לנכסי סיכון שיותר רגישים להתפתחויות מאקרו-כלכליות. זה משאיר את הקריפטו מתקשה למצוא את המקום שלו למרות רקע גלובלי חיובי בסך הכל.


משבר ה-DeFi

גורם נוסף שמכביד על התחום הוא המשבר במגזר הפיננסים המבוזרים (DeFi). פרוטוקול Stream Finance דיווח על הפסדי נכסים של 93 מיליון דולר, בעוד שחובות בעייתיים בשוקי ההלוואות מוערכים בכ־284 מיליון דולר. החשש מהתפשטות הנזק גורם לפדיונות ולהיחלשות מטבעות יציבים. לדברי דרק לים מחברת Caladan, האמון בשוק היה פגוע עוד קודם לכן, לאחר פריצה של 128 מיליון דולר בפרוטוקול Balancer. לדבריו, “האירוע של Stream רק העמיק את חוסר הוודאות במערכת שממילא מתמודדת עם מינוף גבוה”.