כסף ישראלי שקל מט"ח מטבע אג"ח
צילום: Istock

יהיה שקל דיגיטלי? בנק ישראל קורא להתייחסות הציבור - זה המודל

בנק ישראל טרם החליט אם להנפיק מטבע דיגיטלי בפיקוח הבנק המרכזי, אך המטרה היא להיות מוכן לכך אם ימצא שהתועלת עולה על הסיכון; החזון הוא שותפות בין המגזר הציבורי לפרטי, ובבנק ישראל מודים שהפרטיות לא תהיה מוחלטת כדי לא לפגוע בגביית המס
איתי פת-יה | (7)

מאז 2017 בוחן בנק ישראל את נושא הנפקתו של שקל דיגיטלי, מטבע דיגיטלי מחד שיהיה מבוקר על ידי הבנק המרכזי שישלוט בכמות שלו בשוק - בשונה ממטבעות קריפטו למשל. בעוד שטרם התקבלה הכרעה בסוגיה הבנק מפרסם היום טיוטת מודל למטבע כזה באם יונפק וכן מוציא קול קורא להתייחסויות הציבור לסוגיה.

בנק ישראל מכין תכנית פעולה, כך שבמידה ויעריך בהמשך שהתועלת במטבע תעלה על הסיכונים יהיה ערוך להנפקתו. עוד מסבירים כי טיוטת המודל  מהווה בסיס לדיון ובחינת חלופות על ידי צוותי העבודה העוסקים בנושא בבנק ישראל.

"בשנים האחרונות מתחוללים שינויים משמעותיים בקצב מהיר בשוק התשלומים בישראל ובעולם", נכתב בהודעת הבנק, "בעוד שאף בנק מרכזי של מדינה מפותחת עדיין לא הודיע על החלטה להוציא לדרך פרויקט שבסופו הבנק המרכזי ינפיק מטבע דיגיטלי, בנקים מרכזיים רבים, כולל אלו של המשקים העיקריים, הגבירו באופן משמעותי את המחקר התיאורטי ואת הבחינה המעשית של האפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי כאמצעי תשלום שישמש את הציבור הרחב, לצד אמצעי התשלום הקיימים".

בהקשר הזה אנחנו נזכיר את הפיילוט שיצא לדרך באחרונה סביב היואן הדיגיטלי בסין, וכן את כח המשימה שהוקם בבריטניה לבחינת הנפקת פאונד דיגיטלי, אותו יובילו צוותים של משרד האוצר והבנק המרכזי.

לפי הודעת הבנק, המוטיבציות העיקריות שעשויות להביא להחלטה להנפיק מטבע דיגיטלי של הן יצירת אלטרנטיבה נוספת יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי; יצירת תשתית חדשנית שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית; הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה; יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות; שמירת האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות; תמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק ב"כלכלה השחורה".

בבנק מודים כי "ניתן להשיג  חלק מהתועלות האלו,  אם לא את כולן, גם באמצעות שיפור ושכלול של מערכות התשלומים הקיימות, ולאו דווקא באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי של בנק ישראל".

הסבירות שבנקים מרכזיים ינפיקו מטבע דיגיטלי קמעונאי בטווח הקצר או הבינוני

ובאשר למודל עצמו, לפי הבנק הוא מבוסס על שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי (בנק ישראל) לזה הפרטי (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, טכנולוגיה, פיננסים ופינטק - מהארץ והן מהעולם), גישה המכונה Two Tier. המערכת תתבסס על טכנולוגיית DLT (רישום מבוזר - כמו זו המשמשת מערכות בלוקצ'יין) או על טכנולוגיית רישום מרכזי. את התשתית הבסיסית יעמיד בנק ישראל ועליה יפתחו השותפים "ישומים חדשניים".

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מהלך מסוכן לכל החאפרים שעובדים בשחור (ל"ת)
    דודו 11/05/2021 22:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מיותר 11/05/2021 18:48
    הגב לתגובה זו
    מסוכן ! זו הלבנה האחרונה,שתפול לפני שסכר ההגנה על הפרטיות יקרוס..יותר גרוע מאיכון שבכ
  • 5.
    בשום פנים,ואופן,לא 11/05/2021 16:10
    הגב לתגובה זו
    איבוד פרטיות סופית.דיגיטלי יותר גרוע מקומוניזם.מקוה ומאמין שזה לא יצא לפועל בשנים הקרובות
  • 4.
    ash 11/05/2021 15:40
    הגב לתגובה זו
    קיים מטבע דיגיטלי שנקרא זיטיקוין,יונפק עוד יומיים וכנראה יטוס למעלה.אין צורך במטבע בשליטה של המדינה והבנקים
  • 3.
    משה ג. 11/05/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
    שקל דיגיטלי ללא אפשרות לפטור ממס חסר ערך למשקיעים מסוג משקיעי הביטקוין. אילןו אני שר האוצר הייתי צוציא המטבעות הדיגיטלים מחוץ לחק. זו מכירת פירמידה שמי שקנה רטשון מרויח הכי הרבה ואלו שחשארו עם המטבע יפסידו המכנסיים.
  • 2.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 11/05/2021 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 11/05/2021 13:39
    הגב לתגובה זו
    מוטב מאוחר מאשר לעולם לא .הגיע העת למטבע ישראלי
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

החברה שזינקה מ-650 מיליון ל-12 מיליארד דולר ביום אחד - בעזרת ה"שילוש הקדוש"

בשביל וול סטריט מספיקות שלוש מילים כדי להטיס מניה: קריפטו, בלוקצ'יין ו-AI; ב-QMMM הודיעו שיהפכו ל"חברת אוצר" וישקיעו 100 מיליון דולר ברכישת קריפטו אבל שכחו פרט קטן - בקופה יש רק מיליון דולר; היום ההייפ פוגש את קרקע המציאות והחברה נחתכת בחצי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קריפטו

ביום אחד בלבד הפכה חברת הפרסום הדיגיטלי ההונג־קונגית QMMM QMMM Holdings 20.05%   לתופעת שוק. המניית של החברה זינקה ביותר מ־1,700% וקפצה משווי של כ־650 מיליון דולר לכ־11.8 מיליארד דולר. מאחורי הזינוק מילות מפתח שוול סטריט ממש אוהבת - קריפטו ו-AI. החברה שעוסקת בפרסום דיגיטלי הוציאה הודעה שבכוונתה להפוך ל"חברת אוצר" (Treasury Company) ולהשקיע 100 מיליון דולר ברכישת מטבעות קריפטו, בהם ביטקוין, את'ריום וסולנה.

אל תחבטו בעצמכם אם אתם לא מכירים את המינוח 'חברת אוצר' זה מונח די חדש וזה טייטל שמתאר חברה ציבורית שבוחרת להפוך החזקה של נכסים (בעיקר של קריפטו) לליבת הפעילות שלה. במקום לשמור מזומן או אג"ח כיתרות נזילות, היא מנתבת משאבים לרכישת ביטקוין, את'ריום ומטבעות נוספים, ומציגה אותם כחלק מרכזי במאזן. הדוגמה הבולטת היא מיקרוסטרטג'י של מייקל סיילור, שביססה לעצמה תדמית של "קרן ביטקוין ציבורית" לאחר שרכשה מאות אלפי מטבעות. עבור המשקיעים מדובר בדרך נוחה לעקוב אחרי שוק הקריפטו דרך מניה סחירה, אבל המחיר הוא תנודתיות חריפה ותלות כמעט מוחלטת בערך המטבעות.

ונחזור להודעה שהקפיצה את החברה. עד לאותה הכרזה, מניית QMMM הייתה מניה מנומנמת למדי, שנסחרה במשך חודשים ארוכים בטווח מצומצם של 3 עד 12 דולר, כמעט בלי סיקור ובלי עניין מצד המשקיעים. פעילות החברה - פרסום דיגיטלי בהונג קונג - לא משכה אליה כמעט עניין, וגם הדו"חות האחרונים הצביעו על הפסדים ועל קופת מזומנים דלילה מאוד.

אבל אז הגיעה ההודעה: השקעה מתוכננת של 100 מיליון דולר בקריפטו, לצד שימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות בלוקצ'יין כדי לפתח "מערכת אקולוגית קריפטו־אוטונומית". לא בטוח שוול סטריט בכלל הצליחה לפענח את המשמעות של המינוח הזה (וכאן וול סטריט צריכה לחבוט בעצמה) אבל עבור המשקיעים זה הספיק כדי להצית ראלי מטורף. בתוך יום אחד נרשמה קפיצה מסחררת במניה, עד לרמות שווי דמיוניות אם מנסים להשוות אותם לתוצאות של החברה.

 מי שנמצא קצת זמן בשוק מכיר את התופעה הזאת על בשרו בעיקר מבועת הדוט.קום חברות מאמצות מילות באזז כדי לתפוס עניין. חברות שצירפו לשם שלהן את המילה "אינטרנט" בגל העליות של תחילת שנות ה־2000, או אם מסתכלים קרוב יותר אז חברות קטנות שהכריזו על פעילות בתחום הקנאביס ב־2017–2018 וכל בועה ותקופתה, עד שהתנפצה אל גלי המציאות.