דו"ח של האוצר מסביר: מדוע בישראל הרבה יותר יקר לחיות מאשר במדינות ה-OECD?

ישראל יקרה ב-9% ממדינות ה-OECD במונחי כוח קנייה (PPP) - אלו הם הענפים היקרים ביותר

לירן סהר | 12/07/2015 12:12 (23)

מדוע בישראל יותר יקר מאשר בעולם? משרד האוצר פרסם היום (א') דו"ח בנושא יוקר המחייה בישראל במושגים של כוח קנייה (PPP) המשווה את מצבה של ישראל לשאר מדינות ה-OECD.

ה-PPP, או Purchasing Power Parity, מבטא את מספר יחידות המטבע הנדרשות כדי לקנות סל של סחורות ושירותים במדינה מסוימת כפי שדולר אחד היה מאפשר לקנות בארצות הברית. היחס מאפשר להשוות את כוח הקנייה של סכום כסף דולרי נתון במדינות שונות והוא מבטא, במידה רבה, את יוקר המחייה. באוצר מסבירים כי בשנת 2013 עמד יחס ה-PPP בישראל על רמה גבוהה בכ-9% מהרמה הממוצעת במדינות ה-OECD. בחינת התפתחות יחס ה-PPP על פני זמן מעידה לכאורה על עלייה חדה ביוקר המחייה בין השנים 2005 ל- 2008.

מהם הגורמים לפער במחירים ובכוח הקנייה של הצרכן הישראלי?

ההסבר הפשוט לפערים בכוח הקנייה לפי בדיקת האוצר הוא פערים בהכנסה (תוצר) לנפש. "ככל שהתוצר לנפש גבוה יותר, כך רמת המחירים צפויה להיות גבוהה יותר ("the Penn effect"), זאת כיוון שמוצרים ושירותים שקשה לסחור בהם ברמה הבין לאומית (non-tradable) נוטים להיות זולים יותר במדינות בעלות תוצר לנפש נמוך ויקרים במדינות בעלות תוצר לנפש גבוה. תרשים ש2 מראה בבירור את הקשר החיובי בין נתוני יחס ה- PPP לתוצר לנפש ב- 2013. בנוסף, התרשים מראה שרמת המחירים בישראל גבוהה מהרמה שהיה מנבא קו מגמה פשוט המביא בחשבון את רמת התוצר לנפש בישראל (ישראל נמצאת מעל לקו המגמה). בהינתן אך ורק רמת התוצר לנפש, יחס ה- PPP צפוי היה להיות נמוך ב- 17.3% מהרמה בפועל".

מעבר לרמת ההכנסה לנפש, גורמים נוספים עשויים להשפיע על רמת המחירים – לפי האוצר, בחינה אמפירית מראה שלצד רמת ההכנסה לנפש, גם לגודל האוכלוסייה ולרמת הפתיחות לסחר חוץ (יבוא יצוא כאחוז מהתוצר) יש השפעה על רמת המחירים. "כך, ניתן להסביר מחצית מהפער ביחס המחירים המותאם לרמת התוצר לנפש ב- 2013 (סך הפער שווה ל- 17.3% כמתואר מעלה) באמצעות קוטנה היחסי של האוכלוסייה בישראל ופתיחות מועטה יחסית של השוק המקומי לסחר בינלאומי, וזאת בעיקר בשל מיקומה וגבולותיה הסגורים של המדינה".

באוצר לא מצאו הסבר לכל הפער ביחס ה- PPP בשנת 2013 . לדבריהם, ייתכן שגורמים מיקרו כלכליים, כמו למשל מידת הריכוזיות בענפים ספציפיים, תורמים ליוקר המחייה. "כמו כן, ההסברים המבניים שהוצגו אינם יכולים להסביר את העלייה המהירה ביחס ה- PPP שהתרחשה בין השנים 2008-2005; שהרי לא חל שינוי דרמטי בתוצר לנפש, גודל האוכלוסייה והפתיחות לסחר חוץ בתקופה הנ"ל".

אם כן, מה יכול להסביר את העלייה החדה ביוקר המחייה שהתחוללה בין 2005 ל- 2008?

"בחינת הגורמים לעלייה זו מראה כי היא נבעה במידה רבה מתיסוף חד שנרשם בשקל במהלך אותה תקופה. כלומר, דווקא תיסוף השקל, אשר הפחית את מחירי המוצרים המיובאים לישראל ושיפר את מצבו של הצרכן הישראלי, תרם לעלייה ביחס ה-PPP".

באוצר טוענים כי ההסבר לכך הוא שיחס ה- PPP מבטא את מחירו של סל מוצרים אחיד בדולרים. לכן, גם במידה והמחיר הנקוב בשקלים של מוצר בישראל לא ישתנה או אף ירד, בעת תיסוף מחירו הדולרי של אותו מוצר יעלה ויוקר המחייה, כפי שהוא נמדד ביחס ה-PPP, יגדל. "במילים אחרות, עקב התחזקות השקל מוצרים בחו"ל נהיו זולים לצרכן הישראלי, וייתכן שהדבר יצר אצל ישראלים המבקרים בחו"ל, או משווים מחירים לחו"ל, תפישה לפיה המחירים בישראל עלו משמעותית, למרות שבפועל במקרים רבים רק תרגום המחיר בחו"ל למונחים שקליים הוא שהשתנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אילו ענפים בישראל מתאפיינים ברמת מחירים גבוהה?

לפי האוצר, בחינת רמת המחירים היחסית של קבוצות מוצרים ספציפיות מראה כי (א) העלייה ביחס ה- PPP הייתה כללית והתבטאה כמעט בכל קבוצות המוצרים הנכללות במדד; ו- (ב) קיימת שונות רבה ברמת המחירים וכי קטגוריות מסוימות אכן מאופיינות ברמות מחירים גבוהות במיוחד, בניגוד לקטגוריות אחרות. כך, מוצרי המזון התאפיינו ברובם ברמת מחירים גבוהה ב-2011 (מלבד פירות וירקות), זאת בניגוד למשל לשירותים הממשלתיים שהם זולים יחסית בישראל. ענף התחבורה בישראל מתאפיין ברמת מחירים גבוהה, זאת על רקע שיעורי המיסוי על רכבים פרטיים ועל דלק. כמו כן, ענף התקשורת התאפיין ברמת מחירים גבוהה ב-2011, אך מאז התרחשו שינויים משמעותיים בענף (בעיקר כניסת שחקנים חדשים לתחום הסלולר) שבאו לידי ביטוי בירידות מחירים.

לוח ש1 מציג, עבור קטגוריות מזון הנכללות במדד ה- PPP, את נתח השוק של היצרן הגדול ביותר למול יחס ה- PPP של כלל הקטגוריה. נתח השוק חושב על בסיס נתוני נילסן ומהווה אינדיקציה למידת הריכוזיות הענפית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

18.
נביא בעיר 12/07/2015 22:41
הגב לתגובה זו
כשאין יבוא מקביל והכשרות מייקרת את המזון בלפחות 15% אז מה הפלא שהכל יקר יותר מבכל המקומות המתוקנים.הוסף לכך את השכר הנמוך כאן ותקבל תובנה לפיה ישראל יקרה גם נןמינלית במחיר המוצרים וגם בכח הקניה הנמוך של העובד הישראלי בהשוואה למדינות ה oecd.9% היא הערכה מינימליסטית ונשמעת לא משמעותית אבל למרות שהיא נוטה לקולא היא איננה אמיתית שלא לאמר שיקרית.
17.
האוצר פשוט צוחק על הציבור כי הציבור מטומטם ולכן ישלם (ל"ת)
תום 12/07/2015 21:07
הגב לתגובה זו
16.
שלומי 12/07/2015 20:06
הגב לתגובה זו
זה לא סוד שעלינו לעמוד כל הזמן על משמר ביטחוננו וזה מחייב אותנו לממן את המשמר הזה כל עוד העויינות כלפינו נמשכת ואף הולכת ומתגברת מסביבנו....במילים אחרות זה המחיר הנסבל שעלינו לשלם כדי להמשיך לחיות ולשרוד בביטחון , בתנאים נורמליים ובאיכות חיים כמו במדינות ה- OECD .....
15.
מאיר פ 12/07/2015 18:45
הגב לתגובה זו
בישראל מרויחים בממוצע פחות ממדינות oecd , בישראל עובדים יותר ממדינות oecd , בישראל המיסים וארנונה גבוהים יותר ממדינות oecd ... בישראל הריכוזיות בענפים מסויימים גבוה יותר ממדינות או... בישראל אחוז המועסקים בשרות הציבורי גבוהה יותר ממדינות או...בקיצור בדבר אחד האומר צודק ... נגזרים כמו איטק, בנקאות, ביטוח, השקעות מרוויח טוב בישראל.. יש מאיפו לקחת אז המדינה לוקחת.. המחירים עולים ואלו אשר מרויחים משכורת ממוצעת נדפקים
14.
המסביר 12/07/2015 16:34
הגב לתגובה זו
לא צריך הסברים צריך פתרונות .מאסנו מהסברים ,הפתרונות נמצאים אצל המסביר
13.
עם תקציב בטחון ענק אין שום בסיס להשוואה נקודה (ל"ת)
משה ראשל"צ 12/07/2015 14:58
הגב לתגובה זו
12.
במילה אחת - ח ז י ר י ם !!! (ל"ת)
ירושלמי 12/07/2015 13:38
הגב לתגובה זו
11.
ניר 12/07/2015 13:38
הגב לתגובה זו
שימו עלכם שרי שרים . נפוח מנגנונים .
וישם עליהם פרעה שרי מיסים לענותם ......זה לא חדש . (ל"ת)
בא 12/07/2015 15:08
הגב לתגובה זו
10.
אורי 12/07/2015 13:28
הגב לתגובה זו
לא צריך להיות חכם גדול. ולא צריך ועדות. כשיש ציבור גדול שמקבל דמי לא יחרץ , כשציבור גדול שלא עובד ולא משלם מיסים ולמעשה לא משרת את המדינה ומקבל שוחד כדי שמישהו יהיה בשלטון - אין פלא שיקר בארץ ועוד יהיה הרבהיותר יקר.
9.
יהויכין פנדלוביץ 12/07/2015 13:18
הגב לתגובה זו
התשובה לכך נמצאת בפירסומי הלמ"ס על מדד יוקר המחייה המתפרסם מידי חודש. לפי הלמ"ס האינפלציה בישראל אפסית ולכן המחירים כאן אינם עולים. וזו הסיבה שמדינת ישראל זולה ממדינות ה- OECD מ.ש.ל
רז 12/07/2015 16:00
הגב לתגובה זו
.
8.
גמרסני אלי 12/07/2015 13:06
הגב לתגובה זו
מבלי להיכנס לפרטים , בגדול החלוקה של תקציב ממשלתי של ישראל בהשוואה לכלל המדינות של ה OECD שונה מאוד בגלל הוצאות ביטחון. במיוחד באשר משווים אחוז הוצאות לחינוך, לבריאות, לתחבורה , למשרד הרווחה וכו.... לדעתי יש לבצע השווה בנטרול של הוצאות הביטחון. בכל הדיווחים בתקשורת לא נאמר שההשוואה מנטרלת הוצאות ביטחון.
7.
אושרי 12/07/2015 13:03
הגב לתגובה זו
הכל מתחיל ונגמר במחירי הנדלן המופקעים. צריך למסות הכנסות משכד במס שולי מהשקל הראשון. להתמקד בהורדת מחירי הדירות. עם מחירי הקוטג׳ והעגבניות היקרים נסתדר לבד..
אני 12/07/2015 13:14
הגב לתגובה זו
אני מעדיף שיתמקדו ביוקר המחיה ולא במחירי הדירות... אל תעשה בחירה במה צריכים להתמקד כי זה נוח לך. שיטפלו בהכל כי זה תפקידם. יש אנשים שמחירי הדיור לא מעניינים אותם אלה מחירי המזון, חשמל, מים, ארנונה וכו' ואני מאמין שהם הרוב פה...
כי מחירי עגבניות וסמרטפונים סבירים בארץ (ל"ת)
זה למה 12/07/2015 14:33
6.
יאיר 12/07/2015 13:02
הגב לתגובה זו
תמיד מחרטשים בשכל כל יוקר המחיה זה הפקידות הבכירה המשכורות הגבוהות הפנסיות הגבוהות והגנבים בעמ בחסות הפקידוות הבכירב
5.
יולי 12/07/2015 13:00
הגב לתגובה זו
תפסיק למצוא תרוצים תתחיל לבנות בתים ודירות אם לא תהיה אכזבה גדולה וספק אם תיבחר לפעם הבאה
4.
אלטר אגו 12/07/2015 12:59
הגב לתגובה זו
אבל משום מה מוצרי היבוא לא הוזלו: לא מכוניות, לא תשומות בניה, לא מוצרי מזון, כלום.
3.
בן 12/07/2015 12:58
הגב לתגובה זו
הכל "משמיים" - גודל אוכלוסיה, שערי חליפין, וגבולות "סגורים"..
2.
הריבית הנמוכה 12/07/2015 12:55
הגב לתגובה זו
הכפילה נדלן והרגה את הלווים
1.
שיפוד בפיתה 12/07/2015 12:51
הגב לתגובה זו
מספרים לנו סיפורים במקום לפתור את הבעיה. התיסוף בשקל גרם לחרטא ועוד שטויות . גם כאשר חבית נפט ירדה מ-120 דולר לאזור ה-50 דולר ובתחנות לא הייתה הוזלה כזאת דרמטית סיפרו לנו סיפורים שהדולר עלה ועוד שטויות .תמיד ממציאים לנו סיפורים למה המצב קקה במקום לפתור את הבעיה.
וסילי גונדר 12/07/2015 13:30
הגב לתגובה זו
בלה אחד שלם וגדול ועל זה בטח ישבו 20 פקידי אוצר במשך חודשים. אולי פסימי אולי אופטימי עם נסיון, אני הפנמתי, אין ולא יהיה שינוי מבני אמיתי, יש כיוון שנמשך שנים שרק ילך ויגבר. אבל זה לא נורא החיים קצרים ממילא, חבל רק על הדורות הבאים. סעו אחורה בזמן ונסו להזכר במר אדון ביבי הנשוי לגב' שרה ולנאום "החלחול" המטומטם שלו. מה זה חלחל, חלחל לרוסיה, לרומניה, לבולגריה, אחרי שכמר לחלחל אנחנו קבלנו מטהוריית החלחול תספורת בקצב מחד ובעליית מדרגות התספורת. גם מלל ישראל מר אדון גז סדר לנו קרחת של מעל מיליארד (מכובד מעל מיליארד ). לא בדיוק יודע למה באוצר חיםשו כל כך רחוק כשהתשובות (חלקן לפחות ), מתחת לאף של החוכמולוגים. תכלס, עובדים עלינו בעיניים כבר שנים וימשיכו, למה, כי אנחנו נותנים ומרשים. אז מגיע לנו, כנראה שכן, אחרת היינו עושים משהו כעם, לא כתבה, לא הבעת דעה ולא מיני מילים מכובסות, מרי אזרחי טוטאלי ובכל הכח, אולי יפיל אסימון שם למעלה במיטת המטוס או בבריכה בקיסריה ויובן שכדי להמשיך לשרוד צריך לשלם לעם ולא לחברי קואליציה על כל המשתמע מזה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל | 25/12/2025 17:29

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

להמשך הכתבה לחץ כאן