מדוע בישראל יותר יקר מאשר בעולם? משרד האוצר פרסם היום (א') דו"ח בנושא יוקר המחייה בישראל במושגים של כוח קנייה (PPP) המשווה את מצבה של ישראל לשאר מדינות ה-OECD.

ה-PPP, או Purchasing Power Parity, מבטא את מספר יחידות המטבע הנדרשות כדי לקנות סל של סחורות ושירותים במדינה מסוימת כפי שדולר אחד היה מאפשר לקנות בארצות הברית. היחס מאפשר להשוות את כוח הקנייה של סכום כסף דולרי נתון במדינות שונות והוא מבטא, במידה רבה, את יוקר המחייה. באוצר מסבירים כי בשנת 2013 עמד יחס ה-PPP  בישראל על רמה גבוהה בכ-9% מהרמה הממוצעת במדינות ה-OECD. בחינת התפתחות יחס ה-PPP על פני זמן מעידה לכאורה על עלייה חדה ביוקר המחייה בין השנים 2005 ל- 2008.

מהם הגורמים לפער במחירים ובכוח הקנייה של הצרכן הישראלי?

ההסבר הפשוט לפערים בכוח הקנייה לפי בדיקת האוצר הוא פערים בהכנסה (תוצר) לנפש. "ככל שהתוצר לנפש גבוה יותר, כך רמת המחירים צפויה להיות גבוהה יותר ("the Penn effect"), זאת כיוון שמוצרים ושירותים שקשה לסחור בהם ברמה הבין לאומית (non-tradable) נוטים להיות זולים יותר במדינות בעלות תוצר לנפש נמוך ויקרים במדינות בעלות תוצר לנפש גבוה. תרשים ש2 מראה בבירור את הקשר החיובי בין נתוני יחס ה- PPP לתוצר לנפש ב- 2013. בנוסף, התרשים מראה שרמת המחירים בישראל גבוהה מהרמה שהיה מנבא קו מגמה פשוט המביא בחשבון את רמת התוצר לנפש בישראל (ישראל נמצאת מעל לקו המגמה). בהינתן אך ורק רמת התוצר לנפש, יחס ה- PPP צפוי היה להיות נמוך ב- 17.3% מהרמה בפועל".

מעבר לרמת ההכנסה לנפש, גורמים נוספים עשויים להשפיע על רמת המחירים – לפי האוצר, בחינה אמפירית מראה שלצד רמת ההכנסה לנפש, גם לגודל האוכלוסייה ולרמת הפתיחות לסחר חוץ (יבוא יצוא כאחוז מהתוצר) יש השפעה על רמת המחירים. "כך, ניתן להסביר מחצית מהפער ביחס המחירים המותאם לרמת התוצר לנפש ב- 2013 (סך הפער שווה ל- 17.3% כמתואר מעלה) באמצעות קוטנה היחסי של האוכלוסייה בישראל ופתיחות מועטה יחסית של השוק המקומי לסחר בינלאומי, וזאת בעיקר בשל מיקומה וגבולותיה הסגורים של המדינה".

• לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
• יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באוצר לא מצאו הסבר לכל הפער ביחס ה- PPP בשנת 2013 . לדבריהם, ייתכן שגורמים מיקרו כלכליים, כמו למשל מידת הריכוזיות בענפים ספציפיים, תורמים ליוקר המחייה. "כמו כן, ההסברים המבניים שהוצגו אינם יכולים להסביר את העלייה המהירה ביחס ה- PPP שהתרחשה בין השנים 2008-2005; שהרי לא חל שינוי דרמטי בתוצר לנפש, גודל האוכלוסייה והפתיחות לסחר חוץ בתקופה הנ"ל".

אם כן, מה יכול להסביר את העלייה החדה ביוקר המחייה שהתחוללה בין 2005 ל- 2008?

"בחינת הגורמים לעלייה זו מראה כי היא נבעה במידה רבה מתיסוף חד שנרשם בשקל במהלך אותה תקופה. כלומר, דווקא תיסוף השקל, אשר הפחית את מחירי המוצרים המיובאים לישראל ושיפר את מצבו של הצרכן הישראלי, תרם לעלייה ביחס ה-PPP".

באוצר טוענים כי ההסבר לכך הוא שיחס ה- PPP מבטא את מחירו של סל מוצרים אחיד בדולרים. לכן, גם במידה והמחיר הנקוב בשקלים של מוצר בישראל לא ישתנה או אף ירד, בעת תיסוף מחירו הדולרי של אותו מוצר יעלה ויוקר המחייה, כפי שהוא נמדד ביחס ה-PPP, יגדל. "במילים אחרות, עקב התחזקות השקל מוצרים בחו"ל נהיו זולים לצרכן הישראלי, וייתכן שהדבר יצר אצל ישראלים המבקרים בחו"ל, או משווים מחירים לחו"ל, תפישה לפיה המחירים בישראל עלו משמעותית, למרות שבפועל במקרים רבים רק תרגום המחיר בחו"ל למונחים שקליים הוא שהשתנה".

• GE בהמלצת מכירה על פלסאנמור - אבל המשקיעים לא מתרגשים; האם בוצעה עבירה על חוק ני"ע?
• קומפיוג'ן מממשת תמלוגים עתידיים עד 90 מיליון דולר מעסקת אסטרה-זנקה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

אילו ענפים בישראל מתאפיינים ברמת מחירים גבוהה?

לפי האוצר, בחינת רמת המחירים היחסית של קבוצות מוצרים ספציפיות מראה כי (א) העלייה ביחס ה- PPP הייתה כללית והתבטאה כמעט בכל קבוצות המוצרים הנכללות במדד; ו- (ב) קיימת שונות רבה ברמת המחירים וכי קטגוריות מסוימות אכן מאופיינות ברמות מחירים גבוהות במיוחד, בניגוד לקטגוריות אחרות. כך, מוצרי המזון התאפיינו ברובם ברמת מחירים גבוהה ב-2011 (מלבד פירות וירקות), זאת בניגוד למשל לשירותים הממשלתיים שהם זולים יחסית בישראל. ענף התחבורה בישראל מתאפיין ברמת מחירים גבוהה, זאת על רקע שיעורי המיסוי על רכבים פרטיים ועל דלק. כמו כן, ענף התקשורת התאפיין ברמת מחירים גבוהה ב-2011, אך מאז התרחשו שינויים משמעותיים בענף (בעיקר כניסת שחקנים חדשים לתחום הסלולר) שבאו לידי ביטוי בירידות מחירים.

לוח ש1 מציג, עבור קטגוריות מזון הנכללות במדד ה- PPP, את נתח השוק של היצרן הגדול ביותר למול יחס ה- PPP של כלל הקטגוריה. נתח השוק חושב על בסיס נתוני נילסן ומהווה אינדיקציה למידת הריכוזיות הענפית.