הפספוס של פלוג: 2014 צפויה להסתיים עם אינפלציה שלילית - הנה הפרטים
ביום חמישי יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר - מדד אשר צפוי לסגור את שנת 2014. כבר כעת ברור כי בשנת 2014 לא הצליח בנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציוני שהוצב לו על ידי הממשלה - צמיחה של 1%-3% בשנה.
נכון לאתמול, סקר של בלומברג שכולל תשעה כלכלנים מעריך כי מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עלה בשיעור של 0.1%. חמישה כלכלנים צופים שהמדד עלה ב-0.1%, שני כלכלנים צופים שהמדד עלה ב-0.2%. כמו כן, כלכלן אחד (של מגדל) מעריך כי המדד נותר ללא שינוי וכלכלן אחד (של איילון) מעריך כי המדד ירד בשיעור של 0.1%.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים סיפק התייחסות למדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר וצופה עליית מחירים של 0.1%: "הירידה במחיר הנפט נמשכת ואיתה גם הציפיות לאינפלציה, לאחר עלייה קלה בציפיות במהלך חודש דצמבר. להערכתנו, ירידה זו מוגזמת; ירידה במחיר הנפט אכן מוזילה חלק מהמוצרים, אך מנגד, תורמת לצמיחה מהירה יותר של הכלכלה, ומגבירה את הביקוש למוצרים אחרים כתוצאה מאפקט עליית ההכנסה, הנובעת מהוזלת מחירי הנפט, החשמל המים וכדומה ומותירה לצרכן יותר כסף פנוי לצריכת מוצרים אחרים".
ב-11 החודשים הראשונים מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2%. אם מדד חודש דצמבר יעלה בשיעור של 0.1% - הרי שבשנת 2014 תיסגר בירידת מחירים של 0.1%. לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל רק פעמיים נרשמה ירידה שנתית ברמת המחירים. זה קרה בשנת 2003 כשהמחירים במשק ירדו ב-1.9% ובשנת 2006 כשהמחירים ירדו ב-0.1%.
- הישג לפאוול או תעודת עניות לפד?
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד בטרם התחילה שנת 2015 - המשקיעים נערכים לכך שמדד המחירים לצרכן הראשון בשנת 2015 יהיה שלילי חריף ביותר - ירידה של 0.7%-0.8% במחירים. הסיבה לכך היא צניחת מחיר הנפט וההשפעה על מחיר הדלק, הוזלות בתעריפי החשמל ובתחום התחבורה. בשנת 2015 - התחזיות של השוק הן כי מדד המחירים יעלה בשיעור של כ-0.5%. אם אכן זה יקרה - תהיה זו שנה שנייה ברציפות שבה בנק ישראל לא מצליח לעמוד ביעד האינפלציה מהממשלה שעומד כאמור על 1%-3%.
- 5.תל אביבי 14/01/2015 08:03הגב לתגובה זונו באמת... מי צריך אינפלציה בכלל?
- 4.יש לחקור את חלקה של קרנית פלוג בטיוח פרשת לאומי (ל"ת)אורי 13/01/2015 17:57הגב לתגובה זו
- 3.זו רק ההתחלה. (ל"ת)גרי 13/01/2015 16:55הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 13/01/2015 16:38הגב לתגובה זואינפלציה של 1%-3% כיעד... עם המחירים ההזויים של המחייה בארץ, היעד של בנק ישראל צריך להיות ירידת מחירים של 3% בשנה במשך חמש השנים הקרובות.
- 1.בא 13/01/2015 16:08הגב לתגובה זועלו עוד , כן זה לא התפקיד שלך לטפל במחירי הדירות .
- צריך להיות ישר ,פישר יצר את בועת הנדל"ן והוריד רבית (ל"ת)אנונימי 13/01/2015 16:45הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.
התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.
