ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים

בנק ישראל מבטיח מיליארדים, בפועל תקבלו 250 שקל על יתרות עו"ש גבוהות

בנק הפועלים מיישם את מתווה ההקלות עם מענקים של 250 שקל לצעירים עד גיל 30, סטודנטים, מילואימניקים ולקוחות חדשים, אבל רק למי שמחזיק מעל 30 אלף שקל בעו"ש. הטבות נוספות כוללות פטור זמני מעמלות וקיזוז ריביות, בזמן שבנק ישראל ממשיך להימנע מחיוב כולל של הבנקים בתשלום ריבית על יתרות זכות

אביחי טדסה | (8)
נושאים בכתבה בנק הפועלים

בנק ישראל שוב מוכיח שהוא שומר הראש הנאמן של הבנקים, ולא של הציבור. אחרי שנה של דיונים בוועדות ו"התלבטויות רגולטוריות", הוא מכריז על מתווה "הקלות כספיות" לציבור בהיקף של 3 מיליארד שקל - פרושים על פני שנתיים. זה אולי נשמע הרבה, אבל בפועל מדובר בפחות מ-4% מרווחי המערכת הבנקאית בשנה אחת. הציבור, שממשיך לשלם ריביות של 12% על המינוס ולקבל אפס ריבית על הפלוס, מקבל עכשיו מענקי 250 שקל ופטור זמני מעמלות. במקום להשתמש בכוחו ולחייב את הבנקים לשלם ריבית הוגנת על עו"ש, בנק ישראל מברך על "פיתוח עתידי של מנגנון קיזוז", מבלי להתחייב מתי וכמה. התוצאה: מראית עין של פעולה, אבל המציאות לא משתנה, הציבור ממשיך לממן את רווחי השיא של הבנקים.



בהמשך לכך הודיע בנק הפועלים על סדרת מענקים והטבות ללקוחותיו בתחומי העו"ש, העמלות וההלוואות, בהתאם למתווה בנק ישראל לשנים 2025-2026 שפורסם במהלך פברואר 2025 ואומץ על ידי המערכת הבנקאית. המענקים וההטבות יוענקו אוטומטית, יהיו תקפים בשלב זה לרבעון השני (חודשים אפריל, מאי, יוני) של שנת 2025 והם ייבחנו מחדש מידי רבעון.


צעירים עד גיל 30 ו/או סטודנטים במועדון סטודנט


חיילי המילואים (שקיבלו מענק מילואים בשנת 2024) 



תושבי הצפון שפונו מבתיהם ותושבי הדרום (0-7 ק"מ מרצועת עזה), נפגעי המלחמה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לקוחות חדשים בבנק (שהצטרפו או ניידו את חשבונם לבנק במהלך הרבעון הרביעי של 2024) 


עצמאיים 


נוטלי משכנתאות 


לקוחות בנק הפועלים ממשיכים לשלם פחות על המינוס עם שני מהלכים משמעותיים קיימים:


תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    טראבינסל 31/03/2025 17:35
    הגב לתגובה זו
    אתם פראייריםםם
  • 7.
    רון1970 31/03/2025 16:14
    הגב לתגובה זו
    עד שלא יקימו בנק חברתילא יהיה שינוי הבנקים הם קרטל וכולם עובדים עליכם בעיניים
  • 6.
    גימלאי 31/03/2025 13:21
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל היא זרוע הדואגת לרווחי המליארדים של הבנקים במסווה של פיקוח כאילו ובדומה לפיקוח על הביטוח וכן הלאה...
  • 5.
    אנונימי 31/03/2025 09:34
    הגב לתגובה זו
    תנאים לקבלת הכסף הזויים המקום לתת ריבית שווה על הפלוס והמינוס באופן אוטומטי
  • 4.
    החיים 31/03/2025 08:28
    הגב לתגובה זו
    תשימו כסף נזיל בקרנות כספיותתתווכחו עם הבנק על כל דברקלי קלות לעבור בנק...אז תעשו זאת כשצריךגם אם יחוקקו חק של ריבית על העוש עדין מה שכתבתי למעלה עדיף
  • 3.
    רון 31/03/2025 08:06
    הגב לתגובה זו
    אם יש חריגה לבעוש לבעלי משכורת הם גובים 10% ריבית. זו ריבית נשך. אסור להם לגבות יותר מ5%.הם נותנים ריבית אפסית ממש על העוש. מה זה צריך להיות
  • 2.
    במקום לבלבל במוח תורידו את ריבית החובה.די עם הריבית של שוק אפור (ל"ת)
    כ.ד 30/03/2025 21:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 30/03/2025 16:33
    הגב לתגובה זו
    מי שזה מספיק חשוב לו קונה קרן כספית נזילה יומית השאר ימשיכו לבכות
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.49%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%

על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?

מערכת ביזפורטל |

  


המדדים פותחים ביציבות לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 ות"א 90 יציבים כעת בנטיה לעליות קלות.

במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.


אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים