ענת בוגנר
צילום: שי פרנקו
ראיון

מנכ"לית דלתא מותגים: "ויקטוריה ו-BBW הם מנועי צמיחה גדולים; אנחנו בוחנים מותגים נוספים"

דלתא מותגים סיכמה את 2024 עם צמיחה של 26% בהכנסות ל-1.2 מיליארד שקל וזינוק של 39% ברווח; החברה ממשיכה להרחיב את מועדון הלקוחות (1.4 מיליון חברים), להגדיל את פעילות האונליין (15% מהמכירות) ולבנות על המותגים בזכיינות כמו ויקטוריה'ס סיקרט ו-BBW כמנועי
צמיחה: "השנה נפתח עוד חנויות, והמותגים האלה ימשיכו לצמוח", אומרת המנכ"לית ענת בוגנר בשיחה

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ענת בוגנר דלתא

דלתא מותגים דלתא מותגים 0%   דיווחה על עוד רבעון ושנה חזקה. ההכנסות ב-2024 צמחו ב-26% והסתכמו ב-1.2 מיליארד שקל, הרווח זינק ב-39% ל-208 מיליון שקל. זו הייתה שונה טובה לכל חברות האופנה, היעדר הטיסות הביא לכך שישראלים רבים נשארו בארץ, ואת הכסף שהם היו מבזבזים על שופינג בחו"ל הם בזבזו בארץ. זה גרם לחברות האופנה להציג דוחות טובים, אבל ענת בוגנר, מנכ"לית דלתא מותגים, חושבת שזה פחות משפיע על החברה ולכן חזרת הטיסות גם כן לא תשפיע.


"דיברנו על זה הרבה גם בקורונה", אומרת בוגנר בשיחה עם ביזפורטל. "אני חושבת שמגוון המוצרים של דלתא פחות מושפע מזה. אנחנו מבוססים על מגוון שהוא רובו יום יומי ורב עונתי. אנשים אוהבים מאוד את האיכות והטכנולוגיה במוצרים. גם אחרי הקורונה לא הייתה ירידה בצריכה ואנחנו מעריכים שגם עכשיו נהיה פחות מושפעים מזה. אנחנו לא לוקחים את הדבר הזה כגורם סיכון. אנחנו ממוקדים בלהביא את המוצרים הנכונים. אי אפשר למצוא מוצרים כמו שלנו בחו"ל".


המניה של דלתא מותגים זינקה ב-2024 ב-66% והיא הוסיפה מתחילת השנה עוד 16.5% לשווי של 1.8 מיליארד שקל ומכפיל 11. בינתיים החברה ממשיכה להגדיל את מועדון הלקוחות, שמונה כבר 1.4 מיליון חברים, את עפילות האונליין שמהווה 15% מהמכירות, ואת המותגים בזכיינות - ויקטורי'ס סיקרט ו-Bath & Body Works, שבוגנר טוענת שהם ממנועי הצמיחה המשמעותיים של החברה.



מה הדגשים שלך ל-2024?

"אנחנו מסיימים שנה מצוינת. הצגנו צמיחה מרשימה של 26% במכירות שחלק גדול ממנה, בערך 16% מגיע ממותגי הליבה ומהחנויות הקיימות. לצד פיתוח מועט של מותגים קיימים השקנו מותגים חדשים כמו ויקטוריה'ס סיקרט ו-BBW. המכלול הזה הביא לתוצאות שלנו שמעידות על החוזק שלנו".


הרווחיות נשחקה בגלל עלויות שילוח גבוהות ובעיות בשרשראות האספקה, מה הצפי להמשך?

"אנחנו אופטימיים. עברנו שנה לא פשוטה בנושא הזה, האיום החות'י והעלייה במחירי השילוח העיבו אבל המצב משתפר. נראה שהמצב נרגע ועלויות השילוח צפויות לרדת".


איך ניהלתם את המלאים ואיך אתם צופים לנהל אותם בתקופה הקרובה?

"את הפעולות שהיינו צריכים לעשות עשינו. הגדלנו קצת את יתרות המלאי בסדר גודל של בערך חודש בשנה החולפת. כשנחזור לשגרה אנחנו יכולים מהר מאוד לחזור למלאים רגילים, אנחנו מאוד גמישים בנושא הזה ויכולים לזוז מהר".


כמה דגש תשימו על האונליין?

"אנחנו שמים דגש על האונליין כבר כמה שנים ונמשיך לשים עליו דגש. מבחינתנו זו פלטפורמה סופר חזקה והיא מאוד חשובה ויעילה תפעולית. היא גם משלימה את החוויה מול הלקוח. האונליין היווה 15% מסך הפדיון של החברה ואנחנו חושבים שיש עוד מקום לצמיחה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה היתרונות או החסרונות של להפעיל מותגים בזכיינות מול המותגים בבעלות?

"כל הנושא של בניית המוצר והאסטרטגיה המותגית הוא לא בשליטה שלנו במותגים האלה. אנחנו מקבלים את זה מהם. זה יתרון גדול, יש לנו משאבים בינלאומיים ואנחנו נהנים מהידע שנצבר שם ומהיכולות המוצריות שלהם".


את חושבת שזה יכול להפוך למשקולת בתרחיש שהמותגים בבעלות גדלים יותר מהם?

"האתר של ויקטוריה פועל מדצמבר 2022. השקנו את פעילות הריטייל שלה ושל BBW באפריל 2024. אני לא מכירה הרבה מותגים שאחרי פחות מ-8 חודשים סיימו עם מכירות של כמעט 110 מיליון שקל, רווחיות תפעולית של 11% ופדיון של 4 אלף שקל למטר. זו עוצמה מטורפת ויש היום רק 10 חנויות. השנה אנחנו צפויים לפתוח עוד חנויות בשני המותגים. מבחינתנו אלה שני מנועי צמיחה גדולים".


אתם בוחנים קליטה של מותגים נוספים?

"אנחנו בוחנים כל הזמן את כל האופציות בישראל ומחוצה לה. אם יהיה משהו שנאמין שמתאים לנו נתקדם איתו".


כמה מועדון הלקוחות חשוב וכמה משקיעים בו?

"זה אחד הדברים הכי חשובים. הנכס הזה הוא הבסיס להצלחה שלנו. אנחנו מייצרים דרכו קשר רציף על הלקוחות. אנחנו יודעים מה הם רכשו ואיפה וכך יודעים איך לפתח את הקטגוריות ומה לפתח. היום יש שם 1.4 מיליון חברים. מספטמבר הרחבנו את המועדון לכל 5 הרשתות בנוסף לדלתא. החיבור הזה בחיתוליו אבל אנחנו כבר רואים ברמת החברה ש-70% מהקניות בחנויות ובאתרים הן קניות מזוהות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: