דיור
צילום: FREEPIK

היום שאחרי 100 הימים: מה הממשלה החדשה מתכננת בכדי להוריד את מחירי הדיור?

 למרות שעדיין לא הגענו לשלום כלל אזורי ולמזרח תיכון חדש, נראה שהנושא העיקרי בשנים האחרונות הוא ללא ספק יוקר המחיה, עם דגש על משבר הדיור. הממשלה החדשה עברה כבר את 100 ימי החסד שלה, ונראה שאין כמעט אזרח במדינה שלא תוהה מה היא מתכננת לעשות בנושא. מה עומד כרגע על השולחן? יצאנו לבדוק את חוק ההסדרים המתהווה ולסכם לכם את הכל במקום אחד   מה יקרה עם מחירי הדיור? מבלי להכיר אתכם ואת מצב העו"ש והנכסים שלכם - אנחנו יודעים שהשאלה הזו מעניינת אתכם, ובצדק. אם בעבר היינו תוהים מה יקרה עם נושאים מדיניים ובטחוניים, הרי שהיום אנחנו מעדיפים להתעסק באחד הנושאים הכי פנים-מדיניים: הבתים שלנו. כעת, כשאנו יודעים מהם התפקידים בממשלה ה-37 ושחוק ההסדרים מוצב לפנינו, נוכל לצלול ולראות מה צפוי לקרות, ועד כמה זה יכול להשפיע על המצב, ועלינו.   הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות כיום, עיקר התוכניות המאושרות נדרשות להגיע אל הוועדות המחוזיות לתכנון ובניה, מה שיוצר צוואר בקבוק שבו זמן האישור הממוצע עומד על שלוש שנים, מה שרק מוסיף לעלויות הסופיות. לכן, משרד האוצר מציע לאפשר לוועדות המקומיות לאשר תוכניות בסדר גודל של עד 30 יחידות דיור, עד כ-3,000 מ"ר למגורים. כך, פרויקטים חדשים יוכלו להתחיל מהר יותר, ובכך גם ניתן להוזיל עלויות ולהגדיל את ההיצע.   רפורמת הרישוי העצמי עוד תחום בו קיים זמן המתנה ארוך, הינו הוצאת היתרי הבנייה. גם כאן, מוצעת אלטרנטיבה בה אדריכלים שיוסמכו כמורשי היתר יוכלו להחליף את רשות הרישוי, ובכך להגביר את כמות הגורמים אליהם ניתן לפנות, להוריד עומסים ואת זמן ההמתנה - ובכך, שוב לחסוך בעלויות שיגולמו במחירים ללקוח.   שינויים בחוק פינוי בינוי אם היינו רגילים לפרויקטים של פינוי בינוי בבניינים עמוסי דירות, אחד מהנושאים העומדים על הפרק הינו לאפשר פרויקטים מסוג זה גם עבור בניינים בהם יש פחות מ-24 דירות, בתנאי שלפחות 8 מהן הינן דירות צמודות קרקע. לפי תוכנית זו, כל יחידת דיור צמודת קרקע תוכל להביא לבניית 5 יחידות בבנייה רוויה, ובכך להגדיל משמעותית את היצע הדירות ולחזק את תחום ההתחדשות העירונית, שנועד, בין היתר למטרה זו.   שינוי נוסף שהוצע הינו הורדת רף ההסכמה של הדיירים מ-80% ל-67%, מה שצפוי לשחרר עשרות, אם לא מאות ואף אלפי פרויקטים שנתקעו בשלב ההסכמות.   עוקף מטלות ציבוריות לקבלנים כיום, לא מעט פרויקטים חדשים יוצאים לאור כאשר היזם והקבלן מחויבים לדאוג למימון או ביצוע של עבודות פיתוח תשתית מכספם, ולעתים רבות כתנאי מהותי בתוכנית הבניה ובאישורה - מה שבסוף מיתרגם בתוספת לעלות הנכסים עצמם, לעיכובים נוספים ואף לסירובים בתחילת העבודה. באמצעות סעיף זה, ניתן יהיה לחסוך גם בזמן הפרויקט, וגם בעלויות הצפויות עבורו.   מתן הטבות מס עבור מכירות קרקעות לבנייה אחד מהסעיפים בחוק ההסדרים מדבר על קביעת הוראת שעה בה תינתן הטבת מס בדמות הפחתת מס השבח עבור אלו שימכרו קרקעות פרטיות בהן יש תוכנית קיימת לבניה של 15 דירות מגורים ומעלה.   כך, יווצר תמריץ למכירת קרקעות, מה שצפוי לסייע בהגדלת ההיצע ובתמורה, להפחית את מחירי הנכסים שייבנו על אותה הקרקע.   שוק השכירות בעוד הסעיפים הקודמים התייחסו בעיקר למכירה, הרי שכאן ישנה קריאה להגדלת הפיקוח ושקיפות המידע על נתוני הדירות השונים (בין היתר ע"י הכרח דיווח מס והשלמת מידע אודות נכסים), וכן לקדם את כמות הדירות שיוצעו בהסכמים של שכירות לטווח ארוך, במטרה להפחית את חוסר הוודאות בעולם זה.    

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: קרני תכלתצילום: קרני תכלת

פילוסופיות תאורה מרתקות לעיצוב חללים

הגישה היפנית, הגישה הסקנדינבית והגישה הים תיכונית - הכירו את שלוש הגישות לתכנון תאורה ותוכלו לבחור את זאת שהכי מתאימה לכם 

נושאים בכתבה תאורה

בשיתוף קרני תכלת – גופי תאורה בינלאומיים

כשמעצבים פנים או אדריכלים בוחרים גופי תאורה, הם לא רק בוחרים מקור אור – הם בוחרים פילוסופיה תרבותית שלמה. למעשה, מאחורי כל מנורה עומדת תפיסת עולם שמשפיעה על האופן שבו אנחנו חווים מרחב.
שלוש גישות תכנון מרכזיות – היפנית, הסקנדינבית והים תיכונית – מציעות תשובות שונות בתכלית לשאלה הפשוטה לכאורה: מהו אור טוב?

הגישה היפנית - הצל כשותף ליצירה

בפילוסופיה היפנית המסורתית, האור אינו גיבור יחיד. התרבות היפנית רואה בצל שותף מלא בחוויה החזותית, ובמקום להילחם בו, מעצבים יפניים משתמשים בו כחלק מהקומפוזיציה.
גופי תאורה מעוצבים יפניים מסורתיים משתמשים בחומרים טבעיים מפזרים – נייר אורז, במבוק, משי – שיוצרים אור עדין המתמזג עם הסביבה במקום להכריז על נוכחותו.
העיקרון המרכזי הוא המרווח המשמעותי, הריק שמאפשר למבט לנוח. תאורה יפנית אינה שואפת להאיר כל פינה, אלא ליצור שכבות של אור ואפלה שמזמינות התבוננות ומיקוד.
זו תאורה שלוחשת, לא צועקת. ביישום המעשי, ניתן להביא את הגישה היפנית לפרויקט באמצעות בחירה במנורות עם אהילים מזכוכית מעושנת או חומרים טבעיים המסננים את האור. המטרה היא לא לחשוף הכול, אלא ליצור הדרגתיות שמעוררת סקרנות ומזמינה את העין לנוע בחלל.

הגישה הסקנדינבית - אור כמענה לצורך

במדינות הצפון, שם החורף ארוך וחשוך, התאורה היא לא רק עניין אסתטי – היא צורך קיומי. הגישה הסקנדינבית נולדה מהרצון ליצור חמימות ונוחות בתנאים קיצוניים. מושגים כמו הוּגֶה הדני – אותה תחושת נעימות ושלווה ביתית – מנחים את תכנון התאורה הנורדית.
בניגוד לאסתטיקה היפנית העדינה, התאורה הסקנדינבית היא ישירה וברורה יותר, אך תמיד אלגנטית. מעצבים סקנדינביים פיתחו שפת עיצוב נקייה שמשלבת חומרים טבעיים – עץ אלון, זכוכית שקופה, מתכות מוברשות – עם צורות אורגניות ופשוטות.
מותג דני כמו לואי פולסן, הנמצא בקרני תכלת, מדגים בצורה מושלמת את הפילוסופיה הזו. מנורות כגון סדרת הפה חמש שלהם משלבות עיצוב פונקציונלי עם אסתטיקה נקייה – השטוחים הם זריקת המעטפת הייחודית מאפשרת פיזור אור אחיד ללא סנוור, כך שניתן לראות את גוף התאורה מכל זווית מבלי להסתנוור מהנורה עצמה. 

הגישה הים תיכונית - תאורה כדרמה

בחוף הים התיכון האור הוא שפע טבעי שהופך את התאורה המלאכותית לכלי דרמטי. כאן, התאורה אינה נועדת להחליף את אור השמש, אלא להמשיך את התיאטרליות והעוצמה שלו.
זו תרבות של כיכרות מוארות, מרפסות עם מנורות תלויות, ונברשות מרשימות שמושכות את העין ומכריזות על נוכחותן.
בכל הנוגע לבחירת גופי תאורה יוקרתיים, הגישה הים תיכונית מתבטאת בניגודיות חדה בין אור לצל – ההשפעה של ציירי הרנסנס האיטלקי שהשתמשו בטכניקה זו עדיין מורגשת בתכנון התאורה האזורי.



צילום: קרני תכלת
צילום: קרני תכלת