הסטורי של אווה מול אברט
צילום: צילום מסך

היה כבר? "הסטורי של אווה" דומה למהלך "אברט" שזכה בקאן

2 המהלכים עושים שימוש בפלטפורמות חדשות כגון יוטיוב ואינסטגרם כדי להנגיש תוכן היסטורי מימי מלחמת העולם ה-2 לבני נוער. ההבדל, עם זאת נעוץ בתוכן ובנקודת המבט
משה בנימין | (2)
הפעם במדורנו המתגלגל ששואל את השאלה הנצחית המנקרת במוחם של אנשי קריאייטיב "היה כבר?" אנחנו שמים במוקד את "הסטורי של אווה" הפרויקט היומרני, המושקע וכן, המרגש, של מתי כוכבי ובתו מיה, יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט ומשווים אותו ל-Evert_45 - סיפורו של אברט, נער הולנדי בשנת 1945 המסופר כולו באמצעות VLOG ביוטיוב, מאחוריו עומדת חברת התקשורת ההולנדית KPN וסוכנות הקריאייטיב N=5.  "הסטורי של אווה" הוא מהלך תוכן אינסטגרמי מבוסס סטורי שבמסגרתו יונגש סיפורה של אווה היימן, ילדה יהודייה שגרה בעיר נאגיוואראד בהונגריה, וכתבה יומן אישי בשנת 1944, בתקופת שואת יהודי הונגריה. כמו שמכריז שילוט החוצות שקידם את המהלך שיעלה בערב יום השואה - סיפורה של אווה מוצג תחת ההנחה: "אם היה אינסטגרם לילדה בשואה". המהלך כולל סדרה בת עשרות פרקים - סרטוני וידאו - שיועלו באינסטגרם על פי היומן אותו כתבה, מבוימים ומשוחזרים באמצעות שחקנים, צוותי הפקה ואפילו ציוד צבאי שצולמו באוקראינה.  הדמיון בין שני המהלכים רב, אך עם זאת ל"סטורי של אווה" עדיין חיים משלו. Evert_45 לא מוכר מספיק לקהל הישראלי אך מדובר במהלך זוכה פרס הגראנד פרי בקטגוריית הבידור בפסטיבל קאן ליונס 2018 - תחנה שאליה מכוון גם המהלך של אווה - שעשוי להיתקל בקשיים מבחינת סיכויי הזכייה בגלל האופי הדומה.  בבסיסו, הרעיון בשני המהלכים, פועל תחת אותו הרציונל - להנגיש נושאים היסטוריים "כבדים" וכאובים לקהל הצעיר, הדור החדש, כדי לשמר את הזיכרון בתודעה באמצעים שבהם אותו קהל מכיר ואוהב - דיגיטל, מדיה חברתית, אינסטגרם וסטורי. בסיפורו של אברט, הנער ההולנדי יוצא עם אחיו קלאס לחפש אחר אחיהם הבכור יוריס. הדגש הוא על יוטיוב ולצידו חשבון אינסטגרם כמדיה משנית (על כך יעיד גם מספר העוקבים הנמוך). מסעם של שני האחים מצולם לכאורה כמעין יומן וידאו-סלפי של אברט, שבמהלכו הם נתקלים בחיילים גרמנים, מפציצים אוויריים, צנחנים ועוד.   
יומן היוטיוב של אברט מתוך האתר שהוקם עבור Evert_45 מן ההיבט הטכנולוגי של המדיה, שני המהלכים דומים במהותם. הסטייל דומה גם הוא, בכך שגם ב"אברט" וגם ב"אווה" הצילום והעריכה מתכתבים עם הדרך שבה נערים מעלךים תוכן בימים אלו, עם שילוב של שכבות טקסט, עריכה קליפית מהירה, שימוש פיצ'רים ייחודיים לפלטפורמה ועוד. עם זאת, ההבדל, וכשמדובר ביהודים זהו לא עניין קוסמטי, הוא בתוכן ובנקודת המבט. הסטורי של אווה מבוסס על סיפור אמיתי, כפי שנכתב ביומנה של הילדה. מנגד אברט הוא דמות בדיונית שנוצרה עבור המהלך וסיפוריו הם שילוב של עדויות של ותיקי מלחמת העולם השנייה ההולנדיים. אווה, לעומת אברט הנוצרי, היא יהודייה שמתארת את זוועות השואה ומציגה בסטורי שלה תסריט מתגלגל שחושף את השינויים בחייה, מנערה חופשיה עם שאיפות וחלומות למי שחייה הידרדרו באופן דרמטי עם הכיבוש הגרמני עד למותה באושוויץ.  

Eva.Stories Official Trailer

A post shared by Eva (@eva.stories) on

השיח סביב "הסטורי של אווה" עוד בטרם עלה לאוויר כבר מרקיע שחקים, תודות לחשיפה הרבה בעיתונות ובמדיה החברתית שהובילה ל-116 אלף עוקבים באינסטגרם. המהלך של אברט, שכאמור, כבר זכה בפרס הנחשב ביותר בקאן - גראנד פרי - הסתכם ב-1.3 מיליון דקות צפייה על ידי הקהל הצעיר בטווח זמן של 3 שבועות - כך על פי קייס סטאדי של סוכנות הקריאייטיב. בנוסף המהלך של אברט שולב באופן רשמי וממוסד בתכנית הלימודים ההולנדית במהלך 2018.   בשורה התחתונה, אם מסירים את הכובע הקטנוני שמחפש בציציות הקמפיין, דומה יותר או פחות, עצם העובדה שמהלך כזה נעשה לראשונה בישראל ומנגיש לראשונה את נושא השואה וזוועותיה לילדים שמבלים את זמנם בצפייה והעלאת סרטוני סטורי לאינסטגרם, בכלי המדיה שבהם הם "שורצים", היא דבר מבורך.   

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רחלי 01/05/2019 13:12
    הגב לתגובה זו
    לדעתי
  • 1.
    מהלך ציני 29/04/2019 12:52
    הגב לתגובה זו
    מזלזלים בבני נוער שלא יכולים להתמודד עם מסר קצת יותר מורכב מאינסטוש ומזלזלים גם בשואה כי כל המהלך מכוון על ידי משרד הפרסום כדי לזכות בפרסים רק שעשו את זה כבר. באסה
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.