תחרות Extreme Concept יוצאת לדרך: בוחרים את הקמפיין המנצח לשנת 2013
אתר אייס שמח להציג את תחרות Extreme Concept 2013 בחסות איצטרובל מדיה והחוג לפרסום ותקשורת שיווקית בקריה האקדמית אונו. פאנל של שופטים ממגוון תחומים יבחרו מתוך הקמפיינים שהושקו במהלך 2013 את המהלך השיווקי-פרסומי שזז מהתבנית המוכרת למקומות חדשים ומפתיעים וראוי לזכות השנה בתואר.
לטובת המאחרים, דחינו את התאריך האחרון להגשת עבודות, שיהיה כעת ה-1 בינואר. הזוכה יוכרז בסוף ינואר 2013. בדומה לשנה שעברה, אנחנו מחפשים להכתיר את משרד הפרסום והלקוח שכיוונו גבוה, שהיו מספיק אמיצים ללכת על משהו שונה וניסו לארגן מחדש את החוקים בדיאלוג מול הקהל באמצעי המדיה הקיימים.
כל מה שאתם, משרדי הפרסום צריכים לעשות זה לשלוח אלינו, כבר עכשיו, קמפיין שלכם (אפשר יותר מאחד) שהושק במהלך שנת 2013 ולדעתכם עומד בהגדרה הזו. זה יכול להיות קמפיין בכל סדר גודל ובכל מדיה, בפרט שיהיה ללקוח קיים - גם פרו בונו. העבירו אלינו בקובץ ההגשה פרטים על הלקוח, המהלך והסבר עליו בכמה משפטים. לינקים, קרדיטים מלאים, קייס סטאדיס (קצרים), תמונות וכל דבר נוסף שאתם חושבים שיעזור לפאנל השופטים להבין את הרעיון ולמה הוא רעיון מנצח. העבודות שלכם יוצגו בפני פאנל השופטים שיעניק להן ציונים.
ואם כבר שופטים: להבדיל מרוב התחרויות בהן משתתפים משרדי הפרסום, ב-Extreme Concept המודל שונה במקצת. פאנל השופטים הייחודי אינו מבוסס על תעשיית הפרסום אלא מאנשים יצירתיים במגוון תחומים, מקולנוע עד אופנה, טלוויזיה, צילום, מוסיקה ועוד.
- Extreme Concept: המקומות הראשונים של הסטודנטים: מקאן, באומן וטוויסטד
- תחרות Extreme Concept: מה חשבו תלמידי החוג לפרסום בקרית אונו על העבודות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התאריך האחרון להגשת עבודות הוא ה-1 בינואר. הזוכה יוכרז בסוף ינואר 2013. משרדי פרסום שמעוניינים להשתתף ולא נעשתה אליהם פנייה מצד אייס מוזמנים ליצור עמנו קשר במייל [email protected] או [email protected].
התחרות בחסות: איצטרובל מדיה והחוג לפרסום ותקשורת שיווקית בקריה האקדמית אונו
חברת
החברה מציעה פרסום בתוך, ועל גבי מוניות שירות במגוון ערים מובילות בישראל, מבאר שבע ועד חיפה, עם דגש על העיר תל אביב. לחברה יש הסכמי עבודה עם רוב תאגידי מוניות השירות הפועלים בפרישה ארצית. היא מציעה למפרסמים חבילות פרסום שונות שכוללות עיטוף מוניות, כיסוי ראש בתוך המונית וכן מסכם דיגיטליים. על פי נתוני החברה, בסיכום חודשי, בעיר תל אביב לבדה נוסעים כמיליון איש במוניות השירות בקווים 4 ו-5. על פי נתוני משרד התחבורה, קווי השירות (מוניות שירות) הם המסיע השני בגודלו בישראל, אחרי האוטובוסים ולפני רכבת ישראל.
- רייטינג: כוכב הבא ומהדורת 12 בטופ, ערוץ 14 רושם עלייה בשעות הערב
- דני אבדיה ומי עדן בקמפיין חדש: טסים לפגוש את הכוכב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר
לדברי שאער: "קווי השירות הם המדיה היחידה בתנועה שמעניקה ללקוחות ציר תנועה קבוע, שלא משתנה, להבדיל ממדיות אחרות בתנועה. מפרסמים שמעוניינים בצירי תנועה קבועים שחולפים ליד נקודות אסטרטגיות, למשל טיב טעם סיטי או שופרסל שלי יכולים להפיק מכך תועלת מקסימלית". בין לקוחותיה המובילים של החברה נמנים: טיב טעם, שופרסל, הולמס פלייס, דיזינגוף סנטר ועוד. החברה חולשת על ערים מובילות בארץ כגון: תל אביב, נתניה, ראשון לציון, רמת גן, באר שבע, חיפה, אשדוד ועוד.
במסגרת החסות תעניק איצטרובל מדיה למשרד הפרסום הזוכה, קמפיין פרסום בקו מוניות השירות 4 ו-5 בתל אביב, שכולל 5 מיניבוסים, כיסויים למושבי ראש ומסכים, למשך חודש שלם.
במקביל לסגל המרצים שכולל פרופסורים ודוקטורים מן האקדמיה, ואנשי פרסום מן התעשייה, החוג עובד בשיתוף פעולה עם איגוד הפרסום ובמסגרת זו תלמידי שנה ג' משתתפים במספר קורסים הנערכית בבצפר - בית הספר לפרסום של האיגוד.
לדברי מיכל שפירא, ראש החוג: "באופן עקרוני התואר מתאים בראש ובראשונה לסוג האנשים קודם שהתחום מעניין אותו. עד כה, כדי ללמוד פרסום ותקשורת שיווקית באופן אקדמי, סטודנטים נדרשו לבחור בהתמחויות אלו במסגרת תארים אחרים כגון מנהל עסקים, כך שהנגיעה לתחום היא שולית. בחוג שלנו, אתה למעשה לומד 3 שנים לתואר שכל כולו מוקדש לפרסום, מיתוג ושיווק, ולא רק מנקודת המבט של משרדי הפרסום אלא גם מצד הלקוח. תחומים נוספים שהחוג שם עליהם דגש הם ניו מדיה ו-PR.
לדברי שפירא "למרות הפנייה לסטודנטים שמעוניינים להשתלב בתחום הפרסום, מדיה ו-PR, החוג מיועד גם לאנשים שעדיין מתלבטים לגבי הכיוון המועדף עליהם. לאנשים שחיים מותגים ורשתות חברתיות, יש כאן אפשרות לעשות זאת בצורה מקצועית ואקדמית".
ראשי החוג הם ד"ר מיכל שפירא ראש ופרופ' מיכאל פרי. על סגל המרצים נמנים: ירון זליכה, ד"ר אילן רחימי, ד"ר ארז יעקבי, וכן בכירי התעשייה נורית דאבוש, אלון הוכדורף, איתן כסיף מקנטאר מדיה, אביב בושינסקי, אבינועם ברוג, יוסי ארועטי ממשרד הפרסום ארועטי ברמן GPS ונוספים.
בנוסף, הסטודנטים נחשפים למרצים אורחים כמו אמיר גיא יו"ר איגוד הפרסום ומבעלי אדלר חומסקי, יגאל בראון מנכ"ל האיגוד, יוסי לובטון מנכ"ל באומן בר ריבנאי, ריצ'י הנטר מנכ"ל מקאן אריקסון, יגאל שמיר וגיל סמסונוב מגליקמן נטלר סמסונוב ועוד. אייל ארד בגזרת ה-PR ואף מפכ"ל המשטרה שהרצה בפני הסטודנטים על מערך ההסברה של המשטרה והקשר עם הציבור.
מתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקורייטינג: כוכב הבא ומהדורת 12 בטופ, ערוץ 14 רושם עלייה בשעות הערב
במהדורות 12 נשארת בטופ אבל למהדורת החדשות של ערוץ 14 נרשמת עלייה קלה ברייטינג
מהדורת החדשות של 12 עדיין מונופול. ובכלל, קשת, למרות ניסיונה להתחמק מכך - היא מונופול. ערוץ 13 בגסיסה, 14 די נעצר, אך פחות מביא מפרסמים. קשת מקבלת את כל הקופה וכל הקצפת. סוד ידוע בשוק הפרסום והתקשורת הוא שקשת "שולחת" לקוחות לרשת רק כדי שתהיה לה תחרות ושהרגולטור לא יטיל עלייה סנקציות.
המהדורה המובילה היא כאמור של קשת 12 עם 17.6% ברייטינג ו-443 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעה המדורה של ערוץ 14 עם רייטינג של 9.3% ו-257 אלף צופים. אחרונות הן רשת 13 עם 6.7% ו-153 אלף צופים וכאן 1 עם 3.2% ו-38 אלף צופים.
פריים טיים
הכוכב הבא לאירווזיון ממשיך להוביל את טבלת הרייטינג עם 16.2% רייטינג ו-429 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעים הפטריוטים, תכנית הדגל של ערוץ 14 שרושמים 9.2% ו-262 אלף צופים. מעט אחריה מגיעה ווראט של רשת 13 עם 8.9% רייטינג ו-229 אלף צופים ותכנית הדרמה המקורית מקום שמח בכיכובה של נועה קולר של כאן 11 עם 6% ו-127 אלף צופים.
תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות
בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 4.1% ו-101 אלף צופים. אחריה חדשות היום עם אלי ראכלין בערוץ 13 ו-75 אלף צופים. הרבה מאחור היא תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-26 אלף צופים. התכנית על הבוקר עם עודד מנשה בערץ 14 בשעה תשע עם רייטינג של 1.2% ו-28 אלף צופים בלבד. באותה השעה ב-13 משודרת פותחים יום עם רייטינג של 1.3% ו-29 אלף צופים והמובילה היא נסלי ברדה במשדר הבוקר של 12 ורייטינג של 2.6% ו-56 אלף צופים.
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר
בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?
קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.
ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.
לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק.
כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?
סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.
מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא.
