חובות צריך לשלם, וזה מתחיל להעיק על הצרכן האמריקני, האם אנחנו בדרך ל"הליקופטר כסף"?
אחד הנושאים המרתקים בעשורים האחרונים בכלכלה הוא הניהול של בועת האשראי. בועת החוב התחילה אי שם בשנות ה-80 לאחר הורדת מגבלות בשוקי האג"ח ומאז רק מתנפחת עוד ועוד. לצד צדדים חיובים רבים שהביא האשראי הזול, כמו ההתפתחות הטכנולוגית האדירה בעשורים האחרונים, חוסר האיזון מוביל למשברים רבים. למעשה, כל המשברים ב-35 השנים האחרונות קשורים לחוב שצמח עד לנקודה שלא היה ניתן להחזירו ולבסוף הביא לשמיטת החוב, גם התגובה של הבנקים המרכזיים הייתה זהה- הקלה על תנאי האשראי, דבר שמאפשר גלגול חוב קדימה . ובכן, מצב מעניין מתפתח בשוק האמריקני, מצב שלבסוף יחייב את הבנקים המרכזיים לעבור לשלב הבא בניסוי הכלכלי- "הליקופטר כסף לאזרחים", אחרת המצב יביא לקריסה של הסקטור הפרטי.
על מנת להבין את בועת האשראי צריך להבין מהי צמיחה מבוססת חוב: כל תהליך ההתפתחות הכלכלית בעשורים בנוי על לקיחת אשראי מצד הפרטים במשק. הממשלות לוקחות חובות על מנת להשקיע בשירותים לאזרחים, חברות מגייסות חוב על מנת להתפתח, והפרטים לוקחים הלוואות לרכישת נכסים. הסיסמא השולטת היא "חיים עכשיו על חשבון העתיד". כיוון מחשבה זה הביא לזינוק חסר תקדים בכמות החוב הכוללת, שימו לב לגרף הבא: ע"פ הבנק להסדרים בינלאומיים (סימול:BIS), היקף החובות בכלכלות המפותחות זינק ליחס של 390% מהתוצר הגולמי של אותן מדינות בשנת 2016.
צריך כמובן להבין שהטיפול בחוב פרטי שונה לחלוטין מחוב ממשלתי. בשנים האחרונות מצאו הבנקים המרכזיים שיטה להגן על המדינות מפני פשיטת רגל: קנייה של החוב בהיקפים אדירים מאז 2008 צמחו המאזנים של הבנקים המרכזיים בכ-12 טריליון דולר, רק ב-2017 בלבד הזרימו הבנקים 2 טריליון דולר לשווקים. בחוב הפרטי אין אפשרות מעשית לתמוך בחוב, וכרגע הסקטור הפרטי בבעיה חמורה. אחד הנושאים המרכזיים שעולה בשנה האחרונה הוא רפורמת המיסים שאולי תצליח להקל במעט על נטל של הסקטור הפרטי, הממשל צפוי להציג את הרפורמה בחודש הקרוב, אך גם אם יעבור מדובר בטיפול קוסמטי בלבד: הוא יגדיל עוד יותר את החוב הריבוני של ארצות הברית, ובגלל התכונה של "ריבית דה ריבית" של החוב לא יעבור זמן רב עד שהבעיה תצוץ מחדש.
רעיון נועז יותר הוא "הליקופטר כסף". בשנת 1969 שאל הכלכלן היהודי־אמריקאי זוכה פרס נובל, מילטון פרידמן, מה יקרה אם פתאום ירחף הליקופטר מעל העיר ויפזר למטה שטרות של 1,000 דולר. השאלה התיאורטית הזו הועלתה בסך הכל כחלק מדיון במודל שמקשר בין כמות הכסף במשק לצריכה ואינפלציה. מה שהתחיל כגילוי של סקרנות אינטלקטואלית, עשוי להפוך בקרוב למדיניות רשמית של חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, וכפי שראיתם המתמטיקה הפשוטה מראה שהאלטרנטיבה היא קריסה של הסקטור הפרטי נוכח תשלום החובות. ההבדל העיקרי בין תוכנית הרכישה שהבנקים המרכזיים שמתבצעת בשנים האחרונות (QE) לבין "הליקופטר כסף" בגרסה המלאה הוא שבגרסה המלאה גם האזרחים מקבלים כסף "בחינם" מהמדינה, כך שיכולו לעלות את הצריכה הפרטית. בקיץ 2016 הוצע ליפן להעניק לכל תושב 95 דולר מידי חודש על ידי המדינה בתקווה שזה יעודד את הצריכה הפרטית. התוכנית נגנזה לאור התרוממות האינפלציה מיד לאחר בחירתו של טראמפ.
אם למדנו משהו בשנים האחרונות, זה שדברים שנשמעים מטורפים בהתחלה הופכים למציאות בהמשך הדרך. השבוע הפד' אמור להודיע לראשונה כי הוא מתחיל בתהליך של צמצום המאזן שטפח בשנות המשבר, המשמעות של צעד זה היא עוד הכבדה על הסקטור הפרטי, או במילים פשוטות הפד' בוחר להתעלם מהנושא כרגע. יהיה מעניין מאוד לראות איך הנושא יתפתח.
— The Big Shorts trade (@amital13) 17 בספטמבר 2017הבעיה בחובות היא שצריך להחזיר אותם, וזה מגיע לנקודת רתיחה חדשה אצל הצרכן האמריקני. תהליך מעניין במיוחד קורה בשוק: חל זינוק חד בהחזר החודשי על ההלוואות הצרכנים האמריקנים, ההחזר החודשי מגיע שוב לפיק של 2007. אך ההבדל היחידי הוא שהפעם הריבית האפקטיבית בשוק נמוכה בהרבה מהריבית ב-2007, מה שאומר שהפד' מוגבל מאוד בכלים כעת. הגרף הבא מציג את התמונה בבהירות: העקומה הכחולה- ההחזר החודשי של הפרטים במשק מסך ההכנסה, והעקומה האדומה היא הריבית במשק. מעניין לראות גם איך הפד' טיפל בעבר בזינוק בהחזר החודשי.
כאשר ההחזר החודשי על הלוואת עולה, נשאר פחות ופחות כסף בהכנסה הפנויה שמיועדת לצריכה. ההיגיון אומר שאם יש פחות כסף לצריכה נראה צניחה במכירות הקמעונאיות בארה"ב. ובכן, זה בדיוק מה שקורה מתחילת השנה: בשישי האחרון התפרסם נתון המכירות הקמעונאיות לחודש אוגוסט והיה חלש במיוחד, ואם חשבתם שזה נתון חד פעמי אז הסתכלות על המגמה מתחילת 2017 מראה מגמה ברורה.Low interest rates do not help deleveraging, they encourage indebtedness @amital13 pic.twitter.com/4CmeRu71JN
— Daniel Lacalle (@dlacalle_IA) 16 בספטמבר 2017
תעודת הסל העוקבת אחר סקטור הקמעונאות (סימול:XRT) כמובן שמושפעת ומציגה ביצועי חסר משמעותיים מול המדדים המרכזיים.helicopter money? pic.twitter.com/9Zqatt4Rl2
— The Big Shorts trade (@amital13) 17 בספטמבר 2017
- 10.האינפלציה בסוף תחזור ותציל את כולם (ל"ת)דודו 24/09/2017 08:33הגב לתגובה זו
- 9.אנחנו בשלבים האחרונים של השוק השוורי (ל"ת)חושם 20/09/2017 21:15הגב לתגובה זו
- 8..... 19/09/2017 08:19הגב לתגובה זולכסף אין ערך כתוצאה מהמדיניות הזו ובסוף תתפרץ אינפלציה אדירה.
- 7.איך למנוע מעלאת מחים 19/09/2017 06:20הגב לתגובה זואיך מונעים העלאת מחירים . שהמדינה נתנה לרוכשי דירה את " מענק ירושלים" הקבלנים העלו את מחירי הדירות בדיוק באותו הסכום כך שהמענק בפועל לא הועיל לרוכשים. אך מונעים תהליכים כאלו???
- 6.עמי 19/09/2017 00:35הגב לתגובה זובין הכתבים הכלכליים היחידים שמנסה לנתח את הכיוון שאליו הכלכלה הולכת. מאוד מעניין
- 5.עמי 19/09/2017 00:03הגב לתגובה זוצריך יותר כתבות כאלה. הבעיה היא גלובלית, וגם מקומית. בישראל בועת האשראי על ספק פיצוץ. הריבית אפסית וההתמודדות של בנק ישראל עם משבר אשראי מובלת ביותר.
- 4.יוסי ישראל 18/09/2017 21:53הגב לתגובה זוהבנקים המרכזיים יוצרים יש מאין מדפיסים ומדפיסים יכולת השמורה רק לבורא עולם הסוף יהיה איום ונורא תוהו ובוהו וחושך על פני תהום
- 3.אם אפשר ,שטר של הרצל עם חתימה של בן גוריון ? אשמח מאד (ל"ת)משוגעים הביתה 18/09/2017 21:39הגב לתגובה זו
- 2.ניר 18/09/2017 21:23הגב לתגובה זומעניין, אבל את השינוי בצריכה הקמעונאית צריך להשוות לאותו חודש בשנה לפני ולא למהלך השנה הנוכחית: כשמשווים את חודשי ספטמבר 2016 ו 2017, אז רואים שאין שינוי בצריכה, לכן אנשים עדיין לא מתקשים להחזיר את החוב, לא הוצג פה שום נתון שמצביע על כך שהמשק על סף קריסה
- 1.נראה לי שהליקופטר כזה דרוש בארץ לאחר העליה התלולה במחירהנדלן (ל"ת)אחד העם 18/09/2017 19:48הגב לתגובה זו
TV
האיש שהוא היזם-מהפכן הגדול בדורנו, מסמן מטרות - ואיך חמאס הוצג כדוגמה?
מכוניות מעופפות? ממש לא, האיש שמגשים חלומות ועל הדרך מטריף את וול סטריט - בראיון שחובה לראות
בשבוע החולף התיישב אילון מאסק לראיון של 40 דקות ב'טד'. לבן אדם הממוצע מסביב לעולם השם הזה אילון מאסק לא אומר הרבה, אבל מדובר אולי ביזם מהפכן הגדול בעולם מאז לכתו של סטיב ג'ובס. מאסק בן ה-45 שנולד בדרום אפריקה והיגר לקנדה כשהיה בן 17 (במטרה להתחמק משירות צבאי), הוא מנכ"ל ומייסד ענקית הרכב החשמלי טסלה, מנכ"ל ומייסד חברת השיגורים לחלל ספייס-X, יו"ר ומייסד חברת סולאר-סיטי שעוסקת בפיתוח אנרגיה סולארית, מנכ"ל ומייסד חברת Neuralink שמפתחת ממשק ממחושב להשתת מוח ועוד ועוד. בעבר הוא ייסד את ענקית התשלומים אונליין PAYPAL שנמכרה ב-2002 ל-eBay בסכום של 1.5 מיליארד דולר.
בניגוד להרבה מאוד יזמים-חולמים אחרים, מאסק הוא מהזן שמגשים. את חברת טסלה הקים מאסק ב-2003 מתוך חזון שבעתיד (הלא רחוק) מרבית המכוניות בעולם יהיו מכוניות חשמליות). בשנת 2012 השיקה טסלה את דגשם S, המכונית החשמלית הראשונה של החברה, והתגובות היו מדהימות. אמנם החזון של מאסק עדיין רחוק מלהתממש, אבל מבט על שווי השוק של טסלה כיום מבהיר מה חושבים המשקיעים לגבי עתיד תעשיית הרכב. שווי השוק של טסלה כיום עומד על 52.5 מיליארד דולר, בעוד שווי השוק של פורד למשל עומד על 45 מיליארד דולר ושל ג'נרל מוטורוס עומד על 52 מיליארד דולר. כלומר החברה שייסד מאסק רק בעשור הקודם, כבר הינה בעלת שווי שוק הגבוה מ-2 ענקיות הרכב הוותיקות שנוסדו 100 שנים קודם לכן.
לפי הערכות, הונו האישי מוערך במעל 15 מיליארד דולר, מה שמכניס אותו לרשימה היוקרתית של 100 האנשים העשירים בעולם. אבל אם צריך לנחש, הוא עוד יטפס במעלה הרשימה.
כאמור, לפני מספר ימים התיישב מאסק ל"שיחה על העתיד", שיחה שהיא אירוע חובה לצפייה. "אנחנו מנסים לחפור בור מתחת ללוס אנג'לס, שיהיה בתקווה ההתחלה של מערכת 3D של מנהרות שייתנו פתרון לגודש בכבישים. אחד הדברים שהורגים את הנשמה זה פקקי התנועה, זה משפיע על אנשים בכל מקום מסביב לעולם (בדגש על לוס אנג'לס), זה גוזל חלק כ"כ גדול מהחיים, זה נורא", כך אמר מאסק בראיון והציג באמצעות סרטון הדמייה את הפיתרון שלו - מערכת מנהרות מתחת לאדמה שבהן מכוניות מושאות על גבי פלטפורמה ומועברות מנקודה לנקודה במהירות של מעל 200 קמ"ש. מאסק מדגיש כי אין מגבלה למספר המנהרות שניתן לחפור, וכל שכבה תביא להקלה נוספת שעומס שבכבישים שעל פני השטח.
כאשר שואל אותו המראיין, האם העלות הגבוהה של חפירת המנהרות לא תפיל את הפרויקט הזה, משיב מאסק כי הוא מסכים שכרגע העלות נראית גבוה ומציין את הארכת ציר הרכבת התחתית בלוס אנג'לס ב-2.5 מייל בלבד שעלתה כ-2.5 מיליארד דולר, כלומר העלות הייתה מיליארד דולר למייל. עם זאת, טען מאסק כי ניתן לבצע שורה של צעדים שיביאו להפחתה משמעותית בעלות חפירת המנהרות. אחד הדברים עליהם מדבר מאסק הוא הצרה של גודל המנהרה, לגודל שיאפשר גישת חירום למקרה של תאונות.
המראיין שוב מקשה ושואל את מאסק מדוע הפיתרון הוא לא מכוניות מעופפות? "אני מחבב מאוד דברים שעפים, ולראייה יש לי חברה לשיגורים לחלל, אבל יש אתגר ברכבים מעופפים, כי זה עלול להיות מאוד רועש, יש את עניין הרוחות, ויש את עניין החשש מהחרדות שיווצרו מהחשש שמכוניות כאלה עפות לנו מעל לראשים". אגב, מאסק גם התייחס לכך שאנשים יכולים לחשוב שחפירה של מנהרות מתחת לעיר זה דבר שכביכול להיות מאוד רועש ובעייתי, ואמר כי אם חופרים מספיק עמוק, אז אי אפשר לשמוע או לדעת בכלל על החפירה, "אם תהיה מסוגל לגלות את החריפות האלה, אתה תקבל הרבה מאוד כסף מהצבא הישראלי שמנסה לגלות מנהרות שחופר חמאס" (דקה 9:55), כך אמר מאסק וגרר צחוק רועם מהקהל.
לסיום החלק הזה, שאל אותו המראיין: כמה זמן אתה משקיע בחברה הזו להקמת רשת מנהרות תת-קרקעית (The Boring Company), מאסק השיב שבערך 2%-3% מזמנו. "יש לך תחביב", אמר לו המראיין. מאסק חייך ואמר שבכל זאת הסיפור מתקדם.
מכאן הריאיון עבר לחברת טסלה. המראיין שאל אותו - כשהתחלת את החברה, אנשים רבים צחקו עליך, היום זה כבר לא המצב, האם היום לכל יצרנית רכב גדולה יש תכניות לייצור רכבים חשמליים? "כן, זה נכון. חלק גדול מהיצרנים פועלים, אבל זה ייקח להם זמן". האם אתה כבר יכול להכריז על ניצחון שלך בתחום ויכול לעבור להתמקד בדברים אחרים? "אני מתקווה להישאר עם טסלה לעתיד הנראה לעין, יש לנו עוד הרבה דברים בהמשך הדרך. תחילת ייצור של מודל ה-S ביולי, חשיפת דגם המשאית ועוד". המראיין שאל גם על הנהיגה העצמאית ברכבי טסלה, ומאסק הציג סרטון (דקה 14:00) והדגיש שהמשימה הגדולה היא מתן פיתרון לראייה של הרכב. "לקראת סוף השנה נוכל להסיע מכונית של טסלה מניו יורק ללוס אנג'לס מבלי לגעת בהגה בשום שלב". המראיין הקשה ואמר כי זה אולי ניתן יהיה כי בטסלה עשו ניתוח עמוק למסלול הספציפי אבל זה לא יספיק אם תהיה חסימה בכביש וכו', מאסק טען כי הרכב האוטונומי יידע לנסוע לכל מקום על בסיס הכבישים המהירים וניתן יהיה לשנות את המסלול בזמן אמת.
מאסק דיבר בראיון גם על הבית של העתיד, שיהיה בעל יכולת לקליטת אנרגיה סולארית שתספק את כל צרכיו של אותו בית. "15 שנה קדימה, בית ללא קולטנים סולאריים זה יהיה יוצא דופן. כל האנרגיה הזו שאמורה לספק את צרכי הבית, וכמובן גם המכונית - אמורה להיקלט בתוך סוללה. ולכן מאסק בונה כיום מפעל ענק לייצור סוללות (תמונה ב-26:40). מאסק טוען שיהיה צורך ב-100 מפעלים שכאלה כדי לספק את תצרוכת החשמל העתידית בעולם ואמר בראיון כי עוד השנה הוא יכריז על המיקומים להקמת עוד 4 מפעלים. זו כנראה הסיבה שמאסק הוא "האיש של טראמפ" מבחינת יצירה של משרות בארה"ב. ובעניין זה נציין כי מאסק נמנה על 'הכוורת הכלכלית' שתפקידה לייעץ לטראמפ בנושאים הקשורים למגזר הפרטי בארה"ב.
כדי להבין את מהות ההסתכלות של אילון מאסק לגבי העתיד ולגבי פועלו שלו, תקפיצו לדקה 35:00.
נציין כי ביום חמישי הקרוב יתייחס שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של Bizportal, בטור השבועי שלו לראיון שנתן מאסק - שווה להמתין למאמר.
הנה הריאיון המלא:
