בשנת 2005 נטל עובדיה (אווי) לוי משכנתא מבנק לאומי בכדי להבטיח אשראי שהעניק הבנק לחברה בשליטת אחיו יהודה לוי (בני דודיו של רמי לוי), דיגל השקעות, למימון פרויקט נדל"ן בשכונת נוף ציון במזרח ירושלים, הצמודה לשכונה הפלסטינית ג'בל מוכבר. חברת דיגל קרסה בשל חובות ב-2012 ונאלצה למכור את פרויקט הדגל שלה בנוף ציון, שבו החזיק אווי לוי ב-25% מהזכויות, ועל כן תבע לוי להתנער מהמשכנתא שנטל תוך תביעת פיצויים מהבנק בסך 21 מיליון שקל, אלא שלוי נחל הפסד צורם בבית המשפט.

בית המשפט המחוזי תל אביב דחה במלואה את התביעה שהגיש לוי נגד בנק לאומי וחייב אותו בתשלום הוצאות של 200 אלף שקל לבנק. בפסק הדין קבעה השופטת טל לוי-מיכאלי לגבי עדותו של התובע לוי כי "בשאלות מרכזיות יצרה רושם מגמתי ומניפולטיבי" וכי לוי "דבק בהיגדים ואמירות המשרתים לדעתו את התזה שלו, תוך שנמנע פעם אחר פעם מלנסות אפילו ליישב סתירות מובהקות שהוצגו לו בחקירתו". בנק לאומי יוצג בתביעה על ידי עוה"ד יניב אזרן, אסף קליין ורותם עמרן ממשרד עורכי הדין ב. לוינבוק ושות'.

השופטת קבעה כי לוי חזר, גם שכלא נשאל, על סיסמאות ומספרים ובחר להתנגח בשאלות ולא להתמודד עם העובדות, והוסיפה כי "תביעתו, תצהירו ועדותו התאפיינו בהצגת תמונה עובדתית שנולדה בדיעבד, באופן שמנסה ליישב את המציאות עם חלקי מסמכים". השופטת ציינה כי התרשמה שלוי הבין היטב בזמן אמת את היקף ערבותו לחובות דיגל, אלא כשמערכת היחסים שלו עם אחיו עלתה על שרטון, הוא התחיל לפעול מול הבנק בניסיון לחלץ חלקי משפטים ומסמכים כדי לתמוך בטיעוניו הפתלתלים שנשענים על ניסיון משפטי מסורבל ולא משכנע להציב את העובדות בדרך אחרת.

בתביעה שהגיש אווי לוי נגד בנק לאומי ב-2019, טען יזם הנדל"ן כי הבנק נמנע מלהסיר בשנת 2010 משכנתא שרבצה על מקרקעיו בשכונת נוף ציון, שהבטיחה מימון שהבנק העמיד לחברת דיגל השקעות ואחזקות - חברה ציבורית שבסוף 2012 נקלעה להליכי חדלות פירעון בעקבות הליכים שמחזיקי האג"ח שלה נקטו נגדה, אף הם בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

• בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
• דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התובע לוי טען כי פרויקט למגורים שנבנה על ידי חברת דיגל בשכונת נוף ציון בליווי בנק לאומי, הסתיים בשנת 2010 ברווח - ולכן היה על הבנק עוד אז להסיר ולבטל את המשכנתא שלוי יצר לטובת הבנק על מקרקעיו באותה שכונה. בפועל, לוי טען כי שיעבד את מקרקעיו אך ורק להבטחת האשראים שהבנק העמיד לחברת דיגל לבניית שלב א' של הפרויקט, ולא להבטחת אשראים נוספים שהבנק העמיד לדיגל, גם לא להבטחת אשראים שהבנק העמיד לדיגל לשם רכישת המקרקעין שלה.

השופטת לוי-מיכאלי קבעה בפסק הדין, בין השאר, כי התובע נמנע מלזמן עדים רבים שהיו יכולים, לשיטתו, לתמוך בגרסתו, ובהם גם אחיו יהודה לוי, עורכי הדין שייצגו את האינטרס שלו ממשרד ראב"ד מגריזו, עו"ד ריכטר שבפניו הוא חתם על מסמכים שונים, וגם עובדי בנק שונים שעימם לטענתו הוא עמד בקשר. יחד עם זאת, השופטת ניתחה באופן מעמיק את המסמכים הרלוונטיים, אגב ניתוח העדויות שניתנו לגביהם, וקבעה כי "פרשנות הבנק היא הפרשנות האפשרית היחידה לפי לשון ההסכמים, אומד דעת הצדדים ולפי תכלית ההסכם ולפיה המשכנתא הבטיחה את האשראי גם בגין רכישת המקרקעין".

אף שניתן היה לחתום את פסק הדין כבר בשלב זה, השופטת המשיכה ובחנה בפסק הדין גם את טענת התובע בדבר כך ששלב א' של הפרויקט, שנבנה על ידי חברת דיגל, הסתיים ברווח - והגיעה למסקנה כי טענה זו לא הוכחה, ו"משכך הותרת המשכנתא על מקרקעי התובע היתה כדין גם אם היו מתקבלות טענות התובע ביחס להיקף האשראי שהמשכנתא נועדה להבטיח". במסגרת זו, נדחו גם טענות לוי לגבי עיתוי הסרת המשכנתא, כשלגבי עניין זה ביהמ"ש ניתח את עדותו של עו"ד ורטהיים שזומן לעדות על ידי הבנק; כמו גם טענת לוי לגבי האופן שבו הבנק פעל בעניין מקרקעי דיגל, שבמקום לממשם בהוצאה לפועל, המחה לצד שלישי את זכויותיו ביחס אליהם - ובכך חסך עלויות שונות כגון ביטוח, אגרות, מיסים, שכר טרחה כונס ועוד.

• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?