חסימת הסתה איסלאמיסטית בפייסבוק: "מי שירצה להסית ימצא פלטפורמה אחרת"

כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
בפסק דין שהתקבל באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הובהר כי חוב מס בן 20 שנה אינו נעלם מעצמו ואינו מתיישן, אם רשות המסים נקטה מהלך כלשהו לאורך השנים. אף שהנישום טען שלא ידע דבר על החוב, השופט קבע כי פעולות כמו עיקול או שליחת מכתב השאירו את החוב רלוונטי
- ויצרו איפוס למועד ההתיישנות שלו
במאי האחרון פורסם פסק דין יוצא דופן במחוזי חיפה, שבו נדחתה העתירה של בעל עסק בתעשיית הבשר שטען כי חוב מס בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל מ-2002-2001 התיישן. שופט המחוזי, אינאס סלאמה, קבע כי חוב מס - גם כזה שנשאר “בשקט” עשרות שנים - יכול להישאר לגבייה במידה שבמהלך השנים נעשו פעולות מצד רשות המסים.
רעיון המקרה פשוט אך מורכב: בעל עסק הוטלו עליו שומות מס משמעותיות ב-2001 (יותר מ-8 מיליון שקל) ו-2002 (כ-800 אלף שקל), בנוסף לקנסות גירעון ועיצומים שנוספו עם הזמן. סך כל החוב הגיע כאמור לכ-10 מיליון שקל. במשך השנים טען בעל העסק כי לא קיבל מכתבים או הודעות על החוב, שהליכי הגבייה הושבתו, ואף שבשלהי 2021, כשניסה לפתוח תיק עוסק מורשה, לא נמסר לו על החוב הקיים. ואולם במאי־יוני 2022, כך נטען, פתאום החל להיתקל במכתבי דרישה ובעיקול בנקאי על חשבונו בסכום של יותר מ-10 מיליון שקל. לטענתו, המחאות ששלח לא כובדו, והוא הופתע לשמוע על קיומו של התחייבות כספית עצומה שלא ידע עליה במשך שנים.
הנישום טען כי מעולם לא נודע לו על החוב לאורך שנים, ומאז 2011 - אז העביר את העניין לעורך דין - לא נקטה רשות המסים יוזמה כלשהי לגבייה. על כן, לטענתו, החוב אמור היה להתיישן. מנגד, פקיד שומה טען כי נעשו פעולות לאורך השנים: הודעות, עיקולים, תביעות חוב בהליך פשיטת רגל - הקו המתמשך של פעולות אלה מונע את קיומה של התיישנות של המקרה. כמו כן, הובעה ביקורת קשה על התנהלות התובע, בטענה שהוא נמנע באופן מתמשך מלקיים את חובותיו.
הנישום קיבל פטור מריבית, הצמדה, עיצומים ופיגורים
השופט סלאמה קיבל את הטענות של רשות המסים וקבע בפסק הדין כי, “אין שבע שנים רצופות שבהן הנישום ישב בחיבוק־ידיים” בלי שננקטו פעולות כלשהן. הוא קבע כי במסגרת הזמן לאורך השנים נוצרה “חזקת איפוס” של מרוץ ההתיישנות - מושג משפטי שבעקבותיו פעולות מצד הנושה ממחזרות את מניין הזמן מחדש. גם נטען כי התובע ידע על השומות לאורך השנים - בעת קביעתן, בעת בקשת הארכת מועד ערעור ב-2011, וגם כשנפתחו הליכי פשיטת רגל ב-2016. אף שמצא השופט כי נגרם עיכוב של שנים בגביית החוב בשל תקלה טכנית במערכת המחשוב של רשות המסים, שמנעה העברת עדכונים לגורמים אנושיים במשך כארבע שנים - הוא פטר את הנישום מתשלום ריבית, הצמדה, עיצומים ותוספות פיגורים שנבעו מאותה תקופה. כלומר החוב נשאר קיים, אך לא ייתוספו עליו עמלות נוספות.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה החשוב כאן הוא לא רק גובה החוב או שנותיו, אלא ההבנה שתקופת הזמן לבדה אינה מבטלת חוב מס. מרוץ ההתיישנות, כלומר הזמן שבו הנושה יכול לדרוש את החוב - ניתן לאפס (לחדש) אם לאורך השנים נעשות פעולות מנהליות או משפטיות שמביעות רצון לגבייה. ובמלים אחרות, אם פקיד השומה שולח מכתב דרישה, מטיל עיקול או מבקש צו כינוס נכסים - גם אם מבצע זאת בצורה אטית או חלקית - הפעולה הזו יכולה ללמנוע את התיישנות החוב. זהו עיקרון חשוב במיוחד בנושאי מסים, שכן לפי מקורות משפטיים, תקופת ההתיישנות הכללית לפי חוק ההתיישנות היא שבע שנים לתביעות רגילות. ואולם כשמדובר בחובות מס, המערכת המשפטית נוטה לאפשר מרחב פעולה רחב יותר לנושה, מתוך ראייה שפקיד השומה חייב להיות “סופר אקטיבי” בגבייה.

תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד איהב סייד, בן 24 מהכפר אל-סייד, בגין עבירות של סחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות. לפי האישום, סייד ניסה לכפות על חברת בנייה לשכור את שירותיו כקבלן משנה, תוך איומים קשים כלפי מנהלי עבודה, קבלני
משנה ועובדים באתר בנייה באשדוד - בין השאר בעזרת מצלמה שהציב ללא אישור. במקביל, הוגשה בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים
בחודש שעבר התנהלה באתר בנייה סמוך לקניון לב העיר באשדוד דרמה של ממש - לא על רקע הנדסי או מקצועי, אלא כתוצאה ממאבק כוחני שנהפך, כך לפי כתב האישום שהוגש, למסכת של סחיטה ואיומים. במרכזה עומד איהב סייד, בן 24 מהיישוב אל-סייד שבנגב, שעל פי פרקליטות מחוז דרום, הפעיל לחץ מתמשך על חברת בנייה וקבלני משנה ששכרה, במטרה לכפות עליהם להעסיק אותו בפרויקט, תוך שימוש באיומים מפורשים בפגיעה ברכוש ובנפש.
לפי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, סייד, שעבד באותה העת באחים מוסא, פנה כבר בתחילת אוגוסט אל מנהלת הרכש של החברה שביצעה את הפרויקט באשדוד, והציע לספק את שירותיו כקבלן משנה לצורך עבודות חפירה וסיתות באתר. אף שנחתם עמו מחירון לשם רישום כספק פוטנציאלי, הדגישה החברה כי אין הוא רשאי להגיע לאתר ללא הזמנה רשמית מראש. אלא שסייד, כך נטען, לא נענה להנחיות והחל להגיע לשטח הבנייה שוב ושוב, כשהוא מציג עצמו בשם בדוי, מאיים על עובדים ומנסה להניע את החברה להעסיקו בכוח.
לפי האישום, במהלך השבועות שלאחר מכן, בין 28 באוגוסט ל-14 בספטמבר, נהפך האתר לזירת איומים חוזרים. סייד היה מגיע מדי יום כמעט, יוצר קשר עם מנהל העבודה ועם קצין הביטחון של החברה, ומבהיר להם כי “אם הוא לא יעבוד בפרויקט - אף אחד אחר לא יעבוד בו”. כך, לדברי אחד העדים, “הוא אמר שזה האתר שלו ושאף אחד לא יכול לעבוד שם בלעדיו”. חלק מקבלני המשנה, כך צוין בבקשת המעצר, אכן הפסיקו את עבודתם מתוך פחד. באחת מהעדויות תיאר עובד קבלן משנה בשם ש.ז כיצד ביום השני של ספטמבר קיבל מסייד שיחת טלפון מאיימת. "יש לך שעה לצאת מהאתר, אם לא הכלי שלך יהיה ברזל", נאמר לו, כך לפי כתב האישום. ש.ז, שחשש כי האיום יתממש, הפסיק את עבודתו ועזב את המקום עוד באותו היום. מעסיקיו אישרו כי אכן התקשר אליהם מיד לאחר מכן וביקש לעזוב את האתר לאלתר בשל הפחד.
הפעיל גם אחרים כדי לאיים על עובדים
הפרקליטות מציינת כי סייד לא הסתפק באיומים ישירים, אלא הפעיל אחרים, שזהותם אינה ידועה במדויק, כדי להטיל אימה על העובדים. כך למשל, ב-14 בספטמבר הגיעו שניים מהם אל האתר, פנו לאחד הקבלנים שעבד שם ואמרו לו, “תצא מהאתר, אם לא נזיין אותך”. אחד מהם אף טיפס לקבינה של הטרקטור ואמר: “זה העבודה שלנו, תצא לפני שיהיה בלאגן”. כשד' סירב, הוסיף אחד מהם כי, “אני אביא לך 50 איש עכשיו”.
- כתב אישום חמור: סחיטה באיומים, איומים בשריפה וניסיון גניבה של ציוד צבאי
- שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המאשימה מדגישה כי במקביל לאיומים הפיזיים, סייד גם פגע בפרטיות החברה. הוא התקין באתר מצלמה משלו - ללא כל אישור או ידיעת החברה - כדי לעקוב אחרי הנעשה בזמן אמת. בהמשך, באחת מהשיחות שהוקלטו, הוא הודה כי המצלמה אכן בבעלותו, ואף אמר לקב"ט כי, “ראיתי מישהו שעובד שם ושאלתי מי זה”. הפרקליטות טוענת כי מדובר בפגיעה ישירה בפרטיות העובדים והקבלנים, שנועדה לאפשר לו לפקח מרחוק על מי שנכנס לשטח ולוודא שאיש אינו עובד בלעדיו.