סכסוך גירושים: רכש נדל"ן רב בזהות בדויה ונפטר - הילדים מנסים להוכיח בעלות

התביעה הוגשה על ידי ארבעת בניו הישראלים ביחד עם בן נוסף אמריקני ונדונה בבית המשפט לענייני משפחה בת"א
אבי שאולי | (5)
נושאים בכתבה גירושים

גבר ישראלי בשם ש', ברח מהארץ בשנות ה-80 והיגר לארה"ב, כשהוא משאיר אחריו את גרושתו וארבעה ילדיהם, במטרה לחמוק מתשלום מזונות. ש' התאקלם בארה"ב והחל להתפרנס יפה מעבודת כפיו.

כעבור מספר שנים הוא הפך למבוסס מאד והחליט להגיע לישראל על מנת לרכוש נכסי נדל"ן, אך מחשש שבארץ ייעצר עקב חוב מזונות מנופח, השתמש ש' בזהות בדויה, ונכנס לארץ באמצעות דרכון אמריקני הנושא את השם "שון".

תחת אותה זהות בדויה רכש ש' בישראל מספר רב של נכסים ואדמות, ולאחר שנים רבות של נתק, אף יצר קשר עם ילדיו בארץ, שחיו חיי דוחק, והביע בפניהם את התנצלותו על הנתק הארוך, ואת כוונתו להוריש להם את רכושו.

מספר חודשים לאחר שחשף את זהותו, נפטר ש', ומאז, במשך כשלוש שנים, עמלים בניו להוכיח, כי הנכסים הרבים הרשומים תחת זהותו הבדויה של אביהם, אכן היו שייכים לו, ועל כן להם.

באמצעות עו"ד דפנה זיס הגישו ילדיו של ש' בקשה למתן פסק דין הצהרתי לירושה, ביחס לעיזבון שהותיר אחריו. התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

 

בשנת 2011 נפטר ש' בארה"ב ולאחר מותו, סיפר אחיו של ש' לאחד מבניו, כי המנוח השתמש בדרכון אמריקני תחת השם "שון" בכל פעם שהגיע לישראל.

עוד סיפר האח, כי ש' נהג להציג עצמו בישראל ולחתום על עסקאות בשם הבדוי "שון", וזאת מפני שחשש ממעצר ומצו עיכוב יציאה מהארץ עקב חוב מזונות מנופח.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לדברי האח, ש' חשש לחתום על עסקאות או לרכוש נכסים וזכויות בארץ על שמו, מחשש לעיקול שיוטל על אותם נכסים על בסיס תביעת או חוב המזונות, ולכן גם במהלך שהותו בישראל, וגם כשביצע עסקאות שונות, השתמש בזהותו הבדויה.

 

אחיו של ש' סיפר כי ראה במו עיניו מסמך המאשר שהמנוח ש' הינו "שון". בנוסף מסר האח לבנים מסמכים רבים, המוכיחים כי המנוח חתם  על ייפוי כוח בלתי חוזר, לצורך עריכת העסקאות בישראל.  שיחה טלפונית שאותה ניהל אחד מבניו של ש' עם האח, ובו מפורטת הפרשה על מגוון הסתעפויותיה, הוקלטה על ידי הבן.

קיראו עוד ב"משפט"

לאחרונה הגישו ארבעת בניו של ש', וכן בן חמישי שנולד לו בארה"ב מאישה אחרת, בקשה למתן צו ירושה ביחס לעיזבון שהותיר אחריו המנוח.

עו"ד דפנה זיס: "פסק הדין ההצהרתי דרוש לבניו של המנוח, על מנת שהרשויות יכירו בנכסים ובזכויות שנרשמו בישראל על שמו, וככאלה – השייכים על פי דין לילדיו לאחר מותו. למרות ניסיונותיהם של ילדיו, הם לא הצליחו לגרום לאחיו של המנוח לחתום על תצהיר שיוגש מטעמו לבית המשפט בנידון, ולפיכך מוגש לבית המשפט תמליל השיחה איתו בלבד, המאשר את זהותו הבדויה של המנוח".

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    צחי 30/03/2015 07:41
    הגב לתגובה זו
    תקבל את חלקה היחסי בדירות
  • 3.
    ר.ש 30/03/2015 06:20
    הגב לתגובה זו
    פשוט מאוד בדיקת DNA
  • 2.
    איזה סכסוך ???? (ל"ת)
    איציק 29/03/2015 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הרבה מיסים יזרמו לקופת המדינה !!! (ל"ת)
    מיסים ... מיסים ... 29/03/2015 17:06
    הגב לתגובה זו
  • אין מיסים בירושה (ל"ת)
    דני 29/03/2015 18:48
    הגב לתגובה זו
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.