השופט שמואל בורנשטיין
השופט שמואל בורנשטיין

האחים זינו ישלמו מיליוני שקלים נוספים במס על מכירת אדי מערכות לקבוצת שנפ

יצחק ואברהם זינו דיווחו על הכנסות של 42 מיליון שקל ממכירת חברת האזעקה לרכב בשנת 2016. כעת קובע ביהמ"ש: הלוואות שקיבלו בסך 32.5 מיליון שקל היו גם הן חלק מהתמורה
נושאים בכתבה מיסוי

האחים יצחק ואברהם זינו חייבים במס רווחי הון על הכנסות בסך 37.5 מיליון שקל כל אחד, בעקבות מכירת חברת א.ד.י מערכות סטריאו ואזעקות לרכב לחברת שנפ בשנת 2016 - קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטין. הוא דחה את ערעורן של החברות שבבעלות האחים על השומות שהוציא להן פקיד שומה רחובות וקבע, כי ההלוואות שניתנו להן במסגרת העסקה היו חלק מן התמורה. המשמעות היא שעל כל אחד מהאחים לשלם תוספת מס בגין  16 מיליון שקל; בשיעור מס החברות הנוכחי, מדובר על 4 מיליון שקל כל אחד.

האחים זינו מכרו לשנפ 25% ממניות אדי מערכות ב-42.5 מיליון שקל, ואדי הקצתה לשנפ 25% נוספים כנגד הלוואה בסך 32.5 מיליון שקל. במקביל, אדי הלוותה 32.5 מיליון שקל לחברות שבבעלות האחים, וזו נפרעה באמצעות דיבידנד שקיבלו בגין מניות בכורה שהוקצו להן. פקיד השומה קבע, כי ההכנסה החייבת של כל אחת מן החברות (ולמעשה של האחים) הייתה 37.5 מיליון שקל, אשר יצרה רווח הון למעשה באותו סכום. זאת, לאחר שכל אחת מן החברות דיווחה על הכנסה בסך 21.25 מיליון שקל; השתיים לא דיווחו על הדיבידנד שקיבלו, בטענה שהוא היה כנגד פרעון ההלוואה מחברת אדי.

שני הצדדים דיווחו על 75 מיליון שקל

בורנשטיין אומר (12.3.26): "אין חולק על כך, שמנקודת מבטה של שנפ היא רכשה במסגרת העסקה עם המערערות 50% ממניות אדי מערכות בתמורה לסך כולל של 75 מיליון שקל. מאחר שקודם לאותה עסקה, המערערות הן שהחזיקו במלוא הון מניותיה של אדי מערכות, הדעת נותנת כי באותה מידה יש לראות בכל אחת מהמערערות כמי אשר מכרה לשנפ 50% מהמניות בתמורה לסך הנ"ל. זו, אפוא, נקודת המוצא לדיוננו, וסבורני כי זו אף נקודת הסיום". 

לדברי בורנשטיין, הסכם המסגרת בין הצדדים קבע שהתמורה היא 75 מיליון שקל; אותו סכום מופיע בדוח של שנפ לשנת 2016 ובדוח של אדי מערכות. יו"ר שנפ, אבי אורטל, העיד, כי שוויה של אדי הוערך ב-200 מיליון שקל, ולאחר הפחתת דיבידנד - ב-145 מיליון שקל, סכום העולה בקנה אחד עם תשלום של 75 מיליון שקל בעד מחצית ממניותיה. ההלוואות היו חלק מעסקת המכירה, ו"מדובר במערכת הסכמית אחת, שלמה, כוללת ומהודקת, שמשמעותה היא, הלכה למעשה, כי שנפ היא שהעמידה את ההלוואה בסכום הנ"ל למערערות".

בורנשטיין דוחה את טענת זינו, לפיה חלוקת הדיבידנד הייתה אירוע נפרד. "אכן, קבלת הדיבידנד המועדף תלויה ברווחיות החברה ובהחלטה על חלוקת דיבידנד", הוא אומר. "עם זאת, ובסופו של יום, השאלה אינה במישור התיאורטי אלא המעשי, וככל שהצדדים לעסקה העריכו כי יהיו בידי החברה רווחים לחלוקה, הערכה זו מהווה חלק בלתי נפרד מהעסקה המלאה והשלמה על כל מרכיביה, ולפיכך תוצאותיה המיסויות הן בהתאם".

ההלוואה והדיבידנד היו תמורה נוספת

בורנשטיין קובע: "מנגנון מניות הבכורה, יחד עם מנגנון ההלוואה, משקף הלכה למעשה הסכמה בין הצדדים כי תמורת מניותיהן של המערערות תשלם להן שנפ סכום כולל של 75מיליון שקל. מנגנון זה עוגן גם בהסכמים הנלווים להסכם המסגרת. הסכומים שכונו על ידי הצדדים כ'הלוואה', כמו הסכומים שכונו על ידם כ'דיבידנד', בפועל אינם הלוואה ואינם דיבידנד. מדובר בתמורה נוספת המשולמת עבור המניות".

זינו טענו, כי ביצוע העסקה במתכונת זו נועד להזרים כספים לחברת אדי לצורכי הון עצמי, ומשום שרצו לקבל כסף נזיל. בורנשטיין דוחה שני הסברים אלו. הכסף לא נכנס בפועל לקופתה של אדי, אלא חולק בידי שנפ כבר בשנת 2017. ואילו אברהם זינו העיד שלא היה מעונין לקבל כספים מחברת אדי, היה זה רצונו של אחיו יצחק בלבד - אך האח לא הובא לעדות.

קיראו עוד ב"משפט"

בורנשטיין גם דחה את טענת זינו לפיה היו זכאים לקזז הפסד הון בסך 4.8 מיליון שקל - אובדן השקעתם בחברת Quidie האנגלית שעסקה במתן הלוואות. הוא אומר, כי ההפסד לא הוכח וכי מתעורר חשד לנוכח מחילת החוב של השניים לחברה במקביל לעסקת שנפ, לנוכח רצונם כאמור לקזז את ההפסד מן התמורה שקיבלו בעסקה. שתי החברות חויבו בהוצאות בסך 40,000 שקל.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה