הסכנה שבהשבתת סקטור הנדל"ן: "3,000 חברות יקרסו"
ההשפעות של וירוס הקורונה על עולם העסקים הוא אירוע מתגלגל, שהחל בפגיעה משמעותית בסקטור התיירות, המלונאות, התעופה והנפט. עכשיו, גם תעשיית הנדל"ן מצטרפת לרשימת הנפגעים, עם ההכנות לקראת החמרת הסגר והשבתת הסקטור, שעלול, כך לפחות לפי יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז יהודה כתב.
"החלטה על השבתה כוללת של ענף הבנייה על זרועותיו משמעותה קריסה ופשיטת רגל של מעל ל-3,000 חברות קבלניות קטנות ובינוניות, חברות שכח העבודה שלהן מבוסס כולו או ברובו על כח אדם פלסטיני", אמר כתב.
בנוסף, כיוון שהעובדים הפלסטינים מבצעים בשטח את מה שנקרא הגלגל הראשון של הביצוע, קרי, העבודות הרטובות. השבתתם תעצור את המשך הבניה ונראה התמוטטות של הענף כמו מגדל קלפים. בנוסף, תהיה פגיעה חמורה בקבלני מערכות וגמר רבים המעסיקים כח אדם ישראלי – אלומיניום, חשמל ועוד", הוסיף.
החשש באיגוד הוא שאלפי עובדים נוספים יצטרפו למעגל האבטלה. "יש לזכור כי מרביתן של החברות הקבלניות הללו עוסקות בבניה של פרויקטים אותם הציגה ממשלת ישראל לא מכבר כפרויקט הדגל שלה. תוכנית מחיר למשתכן, ועכשיו בסיבוב פרסה הממשלה מפקירה את החברות הקבלניות שהצטרפו לתוכנית ועמן משפחות וצעירים רבים שממתינים לדירות", המשיך.
- חברת רייק קיבלה היתר בנייה למגדל בשדרות הילד ברמת גן
- האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור מצבו הקשה של הענף לא יהיה מי שייכנס בנעליהן של חברות אלה ואתרי בניה יעמדו נטושים חודשים רבים גם אחרי משבר הקורונה. זאת מכיוון שניסיון העבר מלמד שהחזרת העובדים הפלסטינים לעבודה בישראל לוקחת חודשים ותהליך בירוקרטי ארוך ומייגע, חלקם אף בוחרים לעבוד במדינות אחרות, מתבצע תהליך סינון עד להחלטה מי יכנס לישראל ומי לא וזאת עוד מבלי לקחת בחשבון בידוד של שבועיים.
- 8.צודק בכל מילה (ל"ת)איציק 01/04/2020 18:35הגב לתגובה זו
- 7.אב 01/04/2020 09:24הגב לתגובה זובמקום להכנס למעגל האבטלה שילכו לעבוד בבניין במקום העובדים הפלסטינים.
- 6.אופיר 30/03/2020 15:31הגב לתגובה זופתאום נזכר "לדאוג" למשפחות ולצעירים ? במשך 12 שנים גזרו קופון שמן וגרמו לצעירים ולמשפחות להשתעבד כלכלית ל 4 קירות ( כמובן שהאחריות בסופו של דבר על הקונים) ופתאום הוא הופך ל"רובין הוד" של הצעירים והזוגות הצעירים.
- 5.אלה לוי 29/03/2020 16:23הגב לתגובה זואנחנו 36 משפחות שגרות בצמידות, הדירות שלנו, 6מ מאתר בנייה פעיל בימים אלו, ועוד עשרות משפחות מסביב. מה לגבי סיכון בריאותנו, של ילדינו? איך יתכן שאנחנו בסדר בריאות ואף אחד לא מתייחס לכמויות אבק אדיר המשאיות, מהבנייה, מה איתנו?
- 4.יאיא 29/03/2020 15:30הגב לתגובה זוואנחנו נעסיק ישראלים... וככה כולם ייהנו....
- 3.פנחס 29/03/2020 12:04הגב לתגובה זוואחרי שירד הסגר האבטלה תישאר סביב 12% לעוד שנה עדיף תיקח את הכסף ותברח...רגע בעצם הכל סגור ואין לאיפה לברוח...
- דודו 29/03/2020 23:44הגב לתגובה זורוב הדירות בבניה כבר נמכרו. אנשים לקחו משכנתאות ומשלמים שכירות ומשכנתא במקביל. עצירת הבניה זה גזר דין מוות על עשרות אלפי משפחות.
- 2.10 שנה שרים "שוק חופש" - תכניסו יד לכיס (ל"ת)JK 29/03/2020 11:51הגב לתגובה זו
- 1.מניות הנדל"ן לבניה התרסקו בקרוב (ל"ת)רוני 29/03/2020 11:04הגב לתגובה זו
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
האם מחירי הדירות אכן ירדו?
ניתן לחשוב גם על נקודת מבט נוספת, והיא שלמרות הניסיון למתג את פריסת התשלומים כהוזלה, בפועל אין כאן הנחה אלא דחייה: המדינה פשוט מחליפה את הבנק כמממן, דוחה את קבלת הכסף ומסבסדת את המימון לקבלנים, מבלי להפחית את מחיר הקרקע. החיסכון התיאורטי של 100-200 אלף שקל לדירה מבוסס על הנחות לגבי ריבית ומשך המתנה, ובמציאות שבה המימון ממילא נעשה בשלבים, ייתכן וההשפעה על העלות הכוללת קטנה בהרבה.
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
מעבר לכך, מחירי הדירות בישראל מושפעים לא פחות מציפיות שוק וספקולציה, ולא רק על פי עלויות היזם, ולכן כל חיסכון במימון צפוי לשפר את הרווחיות או לצמצם את סיכון האשראי של היזמים, אך לא בהכרח להתגלגל באופן ממשי לכיס של הרוכשים. התוצאה המאקרו כלכלית עלולה להיות דחיית הכנסות למדינה בזמן גירעון, העברת חלק מהסיכון הפיננסי מהבנקים למאזן הציבורי, שימור רמות המחירים הגבוהות בשוק ושיפור זמני בתזרים של היזמים, שיאריך את חיי הבועה במקום לטפל בשורש הבעיה.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או כך, המהלך מבטא הכרה רשמית בכך שהמודל הישן, שבו היזם משלם את מלוא התמורה וממתין שנים לבנייה,
אינו מתאים לריביות הגבוהות ולשוק המתוח של העשור האחרון. כעת, השאלה הגדולה היא האם המנגנון החדש יהפוך לכלי אפקטיבי להצלת שוק הדיור מהקיפאון שבו הוא נמצא, והאם ההקלה במימון אכן תגיע, בסופו של דבר, לקונים.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
האם מחירי הדירות אכן ירדו?
ניתן לחשוב גם על נקודת מבט נוספת, והיא שלמרות הניסיון למתג את פריסת התשלומים כהוזלה, בפועל אין כאן הנחה אלא דחייה: המדינה פשוט מחליפה את הבנק כמממן, דוחה את קבלת הכסף ומסבסדת את המימון לקבלנים, מבלי להפחית את מחיר הקרקע. החיסכון התיאורטי של 100-200 אלף שקל לדירה מבוסס על הנחות לגבי ריבית ומשך המתנה, ובמציאות שבה המימון ממילא נעשה בשלבים, ייתכן וההשפעה על העלות הכוללת קטנה בהרבה.
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
מעבר לכך, מחירי הדירות בישראל מושפעים לא פחות מציפיות שוק וספקולציה, ולא רק על פי עלויות היזם, ולכן כל חיסכון במימון צפוי לשפר את הרווחיות או לצמצם את סיכון האשראי של היזמים, אך לא בהכרח להתגלגל באופן ממשי לכיס של הרוכשים. התוצאה המאקרו כלכלית עלולה להיות דחיית הכנסות למדינה בזמן גירעון, העברת חלק מהסיכון הפיננסי מהבנקים למאזן הציבורי, שימור רמות המחירים הגבוהות בשוק ושיפור זמני בתזרים של היזמים, שיאריך את חיי הבועה במקום לטפל בשורש הבעיה.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או כך, המהלך מבטא הכרה רשמית בכך שהמודל הישן, שבו היזם משלם את מלוא התמורה וממתין שנים לבנייה,
אינו מתאים לריביות הגבוהות ולשוק המתוח של העשור האחרון. כעת, השאלה הגדולה היא האם המנגנון החדש יהפוך לכלי אפקטיבי להצלת שוק הדיור מהקיפאון שבו הוא נמצא, והאם ההקלה במימון אכן תגיע, בסופו של דבר, לקונים.
