אתר בניה פועלים נדלן אתר בנייה
צילום: Istock
משבר הקורונה

הסכנה שבהשבתת סקטור הנדל"ן: "3,000 חברות יקרסו"

יו"ר איגוד הקבלנים של מחוז תל אביב מזהיר כי השבתת הסקטור תביא לנפילה של מגדל קלפים שיכניס אלפי משפחות ישראליות נוספות למעגל האבטלה - מבקש שלא לסגור את הענף - אבל, נו באמת, אם כל המשק סגור, למה להשאיר את הבנייה?
ארז ליבנה | (9)
נושאים בכתבה בנייה

ההשפעות של וירוס הקורונה על עולם העסקים הוא אירוע מתגלגל, שהחל בפגיעה משמעותית בסקטור התיירות, המלונאות, התעופה והנפט. עכשיו, גם תעשיית הנדל"ן מצטרפת לרשימת הנפגעים, עם ההכנות לקראת החמרת הסגר והשבתת הסקטור, שעלול, כך לפחות לפי יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז יהודה כתב. 

"החלטה על השבתה כוללת של ענף הבנייה על זרועותיו משמעותה קריסה ופשיטת רגל של מעל ל-3,000 חברות קבלניות קטנות ובינוניות, חברות שכח העבודה שלהן מבוסס כולו או ברובו על כח אדם פלסטיני", אמר כתב. 

בנוסף, כיוון שהעובדים הפלסטינים מבצעים בשטח את מה שנקרא הגלגל הראשון של הביצוע, קרי, העבודות הרטובות. השבתתם  תעצור את המשך הבניה ונראה התמוטטות של הענף כמו מגדל קלפים. בנוסף, תהיה פגיעה חמורה בקבלני מערכות וגמר רבים המעסיקים כח אדם ישראלי – אלומיניום, חשמל ועוד", הוסיף. 

החשש באיגוד הוא שאלפי עובדים נוספים יצטרפו למעגל האבטלה. "יש לזכור כי מרביתן של החברות הקבלניות הללו עוסקות בבניה של פרויקטים אותם הציגה  ממשלת ישראל לא מכבר כפרויקט הדגל שלה. תוכנית מחיר למשתכן, ועכשיו בסיבוב פרסה הממשלה מפקירה את החברות הקבלניות שהצטרפו לתוכנית ועמן משפחות וצעירים רבים שממתינים  לדירות", המשיך. 

לאור מצבו הקשה של הענף לא יהיה מי שייכנס בנעליהן של חברות אלה ואתרי בניה יעמדו נטושים חודשים רבים גם אחרי משבר הקורונה. זאת מכיוון שניסיון העבר מלמד שהחזרת העובדים הפלסטינים לעבודה בישראל לוקחת חודשים ותהליך בירוקרטי ארוך ומייגע, חלקם אף בוחרים לעבוד במדינות אחרות, מתבצע תהליך סינון עד להחלטה מי יכנס לישראל ומי לא וזאת עוד מבלי לקחת בחשבון בידוד של שבועיים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    צודק בכל מילה (ל"ת)
    איציק 01/04/2020 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אב 01/04/2020 09:24
    הגב לתגובה זו
    במקום להכנס למעגל האבטלה שילכו לעבוד בבניין במקום העובדים הפלסטינים.
  • 6.
    אופיר 30/03/2020 15:31
    הגב לתגובה זו
    פתאום נזכר "לדאוג" למשפחות ולצעירים ? במשך 12 שנים גזרו קופון שמן וגרמו לצעירים ולמשפחות להשתעבד כלכלית ל 4 קירות ( כמובן שהאחריות בסופו של דבר על הקונים) ופתאום הוא הופך ל"רובין הוד" של הצעירים והזוגות הצעירים.
  • 5.
    אלה לוי 29/03/2020 16:23
    הגב לתגובה זו
    אנחנו 36 משפחות שגרות בצמידות, הדירות שלנו, 6מ מאתר בנייה פעיל בימים אלו, ועוד עשרות משפחות מסביב. מה לגבי סיכון בריאותנו, של ילדינו? איך יתכן שאנחנו בסדר בריאות ואף אחד לא מתייחס לכמויות אבק אדיר המשאיות, מהבנייה, מה איתנו?
  • 4.
    יאיא 29/03/2020 15:30
    הגב לתגובה זו
    ואנחנו נעסיק ישראלים... וככה כולם ייהנו....
  • 3.
    פנחס 29/03/2020 12:04
    הגב לתגובה זו
    ואחרי שירד הסגר האבטלה תישאר סביב 12% לעוד שנה עדיף תיקח את הכסף ותברח...רגע בעצם הכל סגור ואין לאיפה לברוח...
  • דודו 29/03/2020 23:44
    הגב לתגובה זו
    רוב הדירות בבניה כבר נמכרו. אנשים לקחו משכנתאות ומשלמים שכירות ומשכנתא במקביל. עצירת הבניה זה גזר דין מוות על עשרות אלפי משפחות.
  • 2.
    10 שנה שרים "שוק חופש" - תכניסו יד לכיס (ל"ת)
    JK 29/03/2020 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מניות הנדל"ן לבניה התרסקו בקרוב (ל"ת)
    רוני 29/03/2020 11:04
    הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
מחירי הדירות

כמה שווה הדירה שלכם - עסקאות אחרונות בערים מרכזיות

עשרות עסקאות בערים מרכזיות - תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון, פתח תקווה ורמת גן; וגם - בכמה ירדו מחירי הדירות בשנה האחרונה?

צלי אהרון |


מחירי הדירות בירידה. לפי נתוני הלמ"ס מחירי הדירות ירדו בדיווח האחרון ב-0.3% בחודש (לתקופה של אוגוסט-ספטמבר) כשקצב הירידה הוא כ-5% בשנה. בשטח הירידה גדולה יותר. מדובר על ירידה של 7% ואפילו 10% בשנה וזה מאוד משמעותי בהינתן שקצב עליית מחירי הדירות הוא 2.5% בשנה. מדובר על ירידה ריאלית של 10%.

הבאנו לכם את העסקאות בשבועות האחרונים בערים מרכזיות בארץ - תל אביב, חיפה, ירושלים, פתח תקווה, באר שבע ועוד ערים רבות כדי שתקבלו אינדיקציה למחייר הדירות אם אתם עומדים לרכוש דירה ולהבין "כמה אתם שווים" אם אתם בעלי דירה. הנה הנתונים שמתבססים ברובים על מאגרי רשות המסים:

תל אביב

חיים כץ
צילום: פייסבוק

קידום הקמת היישובים דניאל ושיבולת: אושרו תקציבי הפיתוח

שני היישובים, המשלבים קהילה עם אנשים עם צרכים מיוחדים, ייכללו במסגרת היישובים הזכאים לסבסוד פיתוח; משרד הבינוי יקצה 12.3 מיליון שקל לדניאל ו-15 מיליון שקל לשיבולת בשנתיים הקרובות

צלי אהרון |

הממשלה אישרה השבוע צעד נוסף ודי משמעותי בדרך להקמתם של שני יישובים חדשים בדרום: היישוב הקהילתי "דניאל" והכפר השיקומי-שילובי "שיבולת". בהחלטה שאושרה במליאה, תוקנו החלטות משנת 2018 כך ששני היישובים יוגדרו כיישובים הזכאים לסבסוד פיתוח בהתאם למדיניות העדיפות הלאומית. המשמעות: המדינה תממן את התשתיות הראשוניות הדרושות להקמת היישובים, צעד שמאפשר להניע את התכנון והביצוע בפועל.

על פי ההחלטה המעודכנת, משרד הבינוי והשיכון יקצה בשנים הקרובות תקציבי פיתוח ייעודיים לשני היישובים. בשנת 2025 יופנו 12.3 מיליון שקל עבור פיתוח תשתיות ביישוב "דניאל", הממוקם בסמוך לעלי נגב במועצה האזורית מרחבים. בשנת 2026 יוקצו 15 מיליון שקל נוספים לטובת הקמת התשתיות בכפר השיקומי-שילובי "שיבולת". מדובר בתקציבים שיועברו מהסטת מסגרת קיימת בתחום סבסוד הפיתוח, ללא פתיחת תקציב חדש וללא פגיעה בתוכניות אחרות שכבר סומנו לביצוע.

במשרד הבינוי והשיכון מדגישים כי שני היישובים מהווים מודל תכנוני וחברתי ייחודי בישראל, המשלב בין הקמה של יישוב קהילתי חדש לבין תפיסה ערכית של שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בליבת הקהילה. במסגרת זו, פועל המינהל לענייני הכפר לקדם תכנון מותאם לשני היישובים, כך שישלבו מגורים, תעסוקה, חינוך ושירותים קהילתיים באופן המשקף מגוון אוכלוסיות וחיי קהילה משותפים.

המשמעות הרחבה יותר

יישוב "דניאל" נולד כחלק מחזון רחב יותר לחיזוק ההתיישבות באזור עוטף עזה והדרום בכלל. מיקומו בסמוך למרכז "עלי נגב" מבטא את השילוב בין פיתוח אזורי לבין ערכים חברתיים של הכלה ושילוב. מעבר לעידוד האכלוס ולחיזוק היישובים באזור רגיש מבחינה ביטחונית, דניאל מתוכנן לשלב קהילה רב־שכבתית המבוססת על חיים משותפים של משפחות ואנשים עם מוגבלויות, תוך שימת דגש על איכות חיים, יציבות ומענה חברתי-קהילתי.

כפר "שיבולת", מצידו, מתוכנן לשמש מודל חדש לכפרי שילוב בישראל - יישוב ייעודי שנבנה מלכתחילה למען חיים משותפים של אנשים עם מוגבלויות לצד אוכלוסייה מגוונת. התכנון כולל קשת רחבה של שירותים קהילתיים, מבני ציבור, פתרונות הנגשה, ותפיסה שמבקשת לטשטש את הגבול בין “מסגרת” לבין “קהילה”. המטרה, כפי שמגדירים אותה במשרד הבינוי, היא לייצר מרחב מגורים שבו כל התושבים נהנים מאותם תנאים, הזדמנויות ושירותים.