צרות לנמרודי: צו הפסקת שימוש לפאוור סנטר ירקונים וצפי לקנס
מכה לבתי המסחר בפאוור סנטר ירקונים ליד צומת ירקון - בית משפט השלום בכפר סבא הוציא ביום ה' צו הפסקת שימוש מסחרי במתחם וב-30 בתי עסק שפעלו בו. באפריל 1999 רכשה הכשרת הישוב 51% מהקרקע. נכון לסוף 2011 שווי הנכס בספרי החברה הוא 40 מיליון שקל נכון לספטמבר 2012. עוד שלוש חברות מחזיקות בקרקע בשיעור של 16% כל אחת.
בית המשפט קבע שמתחם העסקים הוקם שלא כדין ועל פי היתרים בלתי חוקיים בקרקע המועדת לחקלאות. בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה, מועד ביצוע הצו נדחה לתקופה ארוכה יחסית של כ-30 חודשים.
במישור הפלילי הגיעו הצדדים בסופו של דבר להסדר טיעון לפיו, הורשעו בעלי המקרקעין על פי הודאתם בביצוע עבירות של הקמת מבנים ושימוש במקרקעין בלא היתר בניה, שימוש בקרקע חקלאית בניגוד לסעיף 204(ג) לחוק התכנון והבניה, שימוש במבנה בסטייה מהיתר בניה ובסטייה מתוכנית ואי קיום צו מנהלי. דינם של בעלי המקרקעין טרם נגזר, ובימים אלה מתנהל דיון במסגרתו מבקשת המדינה כי ייגזר על כלל הנאשמים קנס בסך של 15 מיליון שקל.
יצוין כי הכשרת הישוב הודתה אך ורק בשימוש בקרקע ללא קבלת היתר לשימוש חורג והקנס של 15 המיליון הוא לכלל הנאשמים ועל כלל האישומים וחלקה של הכשרת הישוב מינורי.
הפאוור סנטר נבנה בסוף שנות ה-90 על קרקע שהוכרזה חקלאית ואשר השימושים המסחריים בה אסורים. פרקליטות המדינה הגישה, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, כתב אישום נגד בעלי הקרקע עמוס לוזון וחברת הכשרת הישוב, בגין עבירות בנייה.
בין בתי העסק במתחם נמנים H&O, היפר טוי, רשתות תאורה, אופיס דיפו, גולף, ספורט דיפו, צומת ספרים, סופר פארם וברגר קינג.
- 4.אנונימי 20/01/2013 17:57הגב לתגובה זו15 שנה לוקח לסגור אתר על קרקע חקלאית? בתקופה הזו הם הרוויחו 150 מליון
- 3.אחד העם 20/01/2013 15:57הגב לתגובה זושל אבי לוזון עם ראש העיר של פ"ת . הון שלטון קלסי. אח"כ צריך לשאול למה לוקח לחוק 12 שנים להוציא פסיקה ככ פשוטה כשמדובר על בנייה על קרקע חקלאית
- 2.בבון 20/01/2013 12:37הגב לתגובה זוהרי אבי לוזון, חבר מרכז ליכוד. השופטים לא נסתבכים עם מי שמממנה אותם
- 1.הצופה 20/01/2013 12:01הגב לתגובה זואם אזרח מהשורה היה עושה תרגיל דומה סביר להניח כי הכנס היה מוכפל. ישר כח לפרקליטות למען עתיד טוב יותר לכולנו.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
