הדולר תיקן מעט מול השקל: בעולם נסחר במגמה מעורבת, מתחזק מול האירו, נחלש מול היין

כלכלני הראל כבר לא בטוחים בהמשך התדרדרות הדולר: "הסיכויים להתחזקות או להיחלשות השקל בחודשים הקרובים שווים כיום"
איתי זהוראי |

המסחר בגזרת המט"ח בעולם מתנהל בשעה זו במגמה מעורבת של המטבע האמריקני אל מול שאר המטבעות, ברקע לאי ודאות בנוגע להתאוששות הכלכלית וירידות השערים הנרשמות בבורסות ברחבי העולם. מול האירו מתחזק המטבע האמריקני ורושם עליות, כאשר מול הפאונד והיין מאבד המטבע מערכו. במסחר מול השקל היום התחזק מעט הדולר ושערו היציג נסגר ברמה של 3.691.

בתוך כך פירסמו היום כלכלני הראל פיננסים את סקירת המאקרו השבועית במהלכה התייחסו להתחזקות המטבע המקומי מול סל המטבעות. בסקירה שינו הכלכלנים את תחזיתם להמשך התחזקות השקל ולא שללו ירידה בערך המטבע מול סל המטבעות: "להערכתנו הסיכויים להתחזקות השקל ולהיחלשות השקל בחודשים הקרובים שווים כיום, זאת בניגוד להערכות הקודמות שלנו לכיוון של התחזקות השקל"..

דבר נוסף שמוסיף לחץ על המטבעות המובילים כנגד הדולר הוא הנפילות הנרשמות היום בשוק המניות. ירידות אלו משפיעות על מטבעות בעלי תשואה גבוהה ותורמות להתחזקות הדולר כנגדם. החוזים על המדדים בוול סטריט מאבדים 0.6% והמדדים באירופה גם רושמים ירידות חדות.

נזכיר, כי היחלשותו של הדולר מול השקל בימים האחרונים מגיעה גם לאחר התערבות בנק ישראל בשבוע שעבר זאת לאחר שגופים זרים מוכרים דולרים, כשדויטשה בנק, מורגן סטנלי וברקליס מובילים את המהלך.

במסחר בעולם נרשמת תנודתיות במטבע שמחפש כיוון. מול האירו מתחזק כעת הדולר בשיעור של 0.25% ונסחר בשער של 1.447, לעומת זאת רושם המטבע ירידות של 0.75% מול היין לרמה של 91.4. גם מול הפאונד נחלש הדולר ונסחר בשער של 1.614.

בזירה המקומית רושם הדולר התאוששות מול השקל לאחר שנסחר בשפל של חודשיים וחצי. שערו היציג של הדולר נקבע בשער של 3.691 בעלייה של 0.22% כאשר במסחר כעת מוסיף הדולר להתחזק מעט.

גם האירו מתאושש מול המטבע המקומי ורשם עלייה קלה של 0.07% לשער של 5.352 זאת לאחר שגם אתמול התחזק המטבע האירופאי מול השקל ושערו היציג נקבע בעליות של 0.4% לרמה של 5.348.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.