נדלן דירה בניה
צילום: תמר מצפי

האם קיימת הזדמנות בדירות ללא ממ"ד במרכז? בדקנו

בזמן שמדד מחירי הדירות עולה, דירות ללא מיגון מתאים (ממ"ד) יכולות להוות "מוקש" בהליך רכישת הדירה; זה אכן גורם למחירי הדירות האלו לרדת, אבל אולי דווקא הירידות יכולות להיות הזדמנות?

הרצי אהרון | (6)

מאז ה-7/10 הרבה תובנות שלנו על החיים השתנו, עלינו, על האויבים שלנו השתנו. אחד הדברים שהבנו הוא שצריך מיגון אמיתי. אם פעם ממ"ד היתה אופציה, היום בשביל הרבה מאוד אנשים הוא חובה. האיומים עלינו הם מקיפים, רבים ומגיעים לכלך מקום. ממ"ד הוא כבר חובה לא רק באזורים מול וסמוך לגדר, הוא נדרש גם במרכז ובמקומות נוספים שלכאורה פחות מאוימיים, הוא נדרש בכל מקום בארץ.

המלחמה גרמה להפנמה עד כמה ממ"ד חשוב, והיא יצרה הבדלה בשוק הדירות. יש דירות עם ממ"ד והן מבוקשות ויש דירות בלי ממ"ד והן לא מבוקשות. תחשבו על זה - אנשים עוברים דירה או רוכשים דירה חדשה, אם כבר הם עושים את המהלך המאוד חשוב הזה הם לא רוצים לקנות דירה שלא מספקת אותם ומבחינתם זה הכרחי שיהיה ממ"ד או מיגון מספק אחר. 

 מאז שנות ה-90 המוקדמות הבנייה בארץ מחייבת ממ"ד כלקח ממלחמת המפרץ. אבל יש עדיין קרוב ל-1.3 מיליון דירות שאין בהן ממ"ד. ההתחדשות העירונית פותרת חלקית את עניין הממ"ד. פרויקטי ההתחדשות אומנם הולכים ומתרבים, אבל זה עדיין לא בכמויות שישנו את התמונה - יש כמות אדירה של דירות בלי מיגון.   

הקונים לא מתפשרים. היום זה די ברור שממ"ד בדירה הוא מוצר בסיסי, במיוחד עקב המלחמה וזה מייצר בידול במחיר בין דירות עם ממ"ד ודירות בלי ממ"ד. הפערים באזורי שסופגים רקטות וטילים הם גבוהים וככל שמתקרבים לאזורים "הבטוחים" יותר הפערים יורדים, ועדיין הם מגיעים במרכז לעד 10% מערך הדירה. זה לא היה בעבר.  


בעלי הדירות שמחזיקים בנכס ללא ממ"ד לא מוצאים קונים וכאשר הם מוצאים - הם נאלצים להתאים את המחיר שלהם כלפי מטה, ומתרחקים מהמגמה הכוללת בשוק הדיור שהיא עליות . מדד מחירי הדירות האחרון שפורסם ביום חמישי שעבר (13/3) הראה כי מחירי הדירות ממשיכים לזנק ועלו בכ-1.2% בחודש פברואר. אבל לפי נתוני סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים, מחירי הדירות בלי ממ"ד ירדו בשנה האחרונה. 


רמת גן - הבדל משמעותי

ברמת גן, שעליית הערך הממוצעת ב-5 השנים האחרונות היא מעל ל-30% ודירה ממוצעת בה תעלה כ-3 מיליון שקל, קיים פער גדול בסכום הרכישה/מכירה בין דירות שנמכרות עם ממ"ד ודירות שלא קיים בהן ממ"ד. כך לדוגמא: דירה ברחוב יוהנה 4 הנמצאת במרכז העיר ג' נמכרה לאחרונה בסכום של 1.2 מיליון שקל, זאת לאחר שרכשה את הדירה 6.5 שנים קודם לכן בכ-1.8 מיליון שקל - ירידה של 33% בתקופה.

מדובר על דירת חדר וחצי בשטח של כ-65 מ"ר בקומה הראשונה. אגב, לפי הנתון היבש של עליית הערך בחמש השנים האחרונות, היינו מצפים לראות בדיוק את ההיפך, כלומר עליית ערך של כ-30% שהם כחצי מיליון שקל. קיבלנו את ההפך הגמור וזאת ככל הנראה בשל כך שבתקופה הזאת אנחנו רואים את הציבור שם דגש על מיגון ואינו רוצה לצאת עם הילדים והמשפחה לחדר מדרגות או לחפש מקלט ציבורי בשעת אזעקה. המחיר למטר בעסקה זו היה כ-18 אלף שקל לעומת המחיר למטר הממוצע בשכונה העומד על כ-38 אלף שקל למטר - הבדל עצום.

דוגמא נוספת בעיר נמצאת במתחם נגבה, ברחוב פנחס 11 נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.1 מיליון שקל, הדירה הזו נרכשה על ידי המוכר שנתיים קודם לכן ב-2.2 מיליון שקל. מדובר על דירת 3 חדרים בשטח של כ-61 מ"ר בבניין בן 4 קומות ושוכן בקומה השלישית. המחיר למטר כאן היה כ-35 אלף שקל, לא רע בהתייחס לממוצע, אבל עדיין לא ברמה של מחירי הדירות הקיימות עם הממ"דים.

כתבנו על מחירי הדירות בעיר לפני כחודשיים - מרמת חן ועד הבורסה: מה קרה למחירי הדירות ברמת גן?

קיראו עוד ב"נדל"ן"


תל אביב - ירידה ניכרת

בנווה עופר, נמכרה דירה לאחרונה ברחוב קורקידי 20 - בסכום של כ-2.18 מיליון שקל, זאת לאחר שנרכשה כשבע שנים קודם לכן בסכום של כ-2.2 מיליון שקל. מדובר על דירה בבניין שנבנה בשנות ה-70, הרבה לפני שהחלו לבנות ממ"דים בדירות (בערך בשנות ה-90 לאחר מלחמת המפרץ), הדירה בעלת 4 חדרים בשטח של כ-73 מ"ר בקומה השלישית מתוך ארבע קומות. 

לפי נתוני רשות המסים, עליית המחירים בשכונה ב-5 השנים האחרונות עלו בכ-56%. אבל, לא במקרה שלנו - כאן אנחנו רואים ירידה נומינלית וריאלית (אפקטיבית) שבאה לידי ביטוי במכירת הדירה וכן עיקר הסיבה נובע מהיעדר המיגון בדירה ובבניין. חשוב לציין שבבניין זה גם אין ממ"ק (ממ"ד בקומה) והדיירים נאלצים לשהות בחדר מדרגות במהלך האזעקות או לחפש מקלט ציבורי בזמן קצר מאוד - מה שמאוד מקשה על איכות החיים.


ודוגמא נוספת - בשכונת נוה חן שבדרום העיר, נמכרה לאחרונה דירה ברחוב מעפילי אגוז 70, בניין אשר נבנה בשנת 1970 וכאמור, אינו כולל ממ"ד בדירות. הדירה הזו נמכרה בסכום של כ-2.15 מיליון שקל, לאחר שנרכשה בסכום של כ-2 מיליון שקל באפריל של שנת 2021. מדובר על דירה בעלת 3.5 חדרים בשטח של כ-80 מ"ר הנמצאת בקומה השנייה מתוך 8 קומות. אמנם המוכר שלנו עושה כאן תשואה של כ-6.5% בקרוב ל-4 שנים.

אגב, עליית המחירים ב-5 השנים האחרונות בשכונה עמדה על כ-40%. והמחיר עמד על כ-30 אלף שקל למטר, בעסקה שלנו רואים מחיר של כ-27.5 אלף שקל למטר.


האם מחיר הדירות בלי ממ"ד יעלו?


האם זה יימשך? הפער בין מחירי הדירות בלי ממ"ד לעומת דירות עם ממ"ד הוא ברור, אבל צריך לקחת בחשבון שאזורים רבים עוברים התחדשות עירונית כך שמה שבלי ממ"ד היום יהיה עם ממ"ד בעוד כמה שים. זה לא מספיק לרכושי דירות, אבל זה יכול להיות טוב למשקיעים - תהיה השבחה. נכון, גם שוכרי הדירות לא רוצים לשכור דירה בלי ממ"ד, אבל הכל זה עניין של מחיר - בשכר דירה נמוך יותר הם יסכימו לשכור דירה כזו. 

ואז עולה שאלה - איך זה שהמחירים של הדירות האלו לא עולים, וכמה צריך להיות הפער בין דירות עם ממ"ד לדירות בלי ממ"ד? עקרונית נראה שהפער צריך להיות העלות של ממ"ד. הבעיה שהעלות הזאת נשארת במגירה אם אין מספיק דיירים שיצביעו בעד התקנת ממ"ד. אז אפשר לבנות סוג של ממ"ד אישי, זה פתרון כנראה לא מושלם, ועדיין - מדובר בעלויות של 100 עד 160 אלף שקל לממ"ד, זה בערך צריך להיות ההבדל בין דירה עם לדירה בלי ממ"ד, אולי קצת יותר כי זה ייקח כמה שנים וכמו תמיד יש עלויות מסביב וחוסר נוחות של הדיירים לתקופה מסוימת. 

ואם יש פערים גדולים יותר, אם יש הזדמנויות בדירות האלו? נחזור לשאלה האם זו הזדמנות. יש סיכוי שאם נתרחק מאיומים וממלחמות אז  אנשים בהדרגה יישכחו והפער יצטמצם, אבל יש גם סיכון ענק - אנחנו עוד לא השלמנו את המלאכה באיראן, החות'ים ממשיכים לירות לעברנו טילים, המצב רחוק מלהיות מזהיר. יש כאן סיכון, והסיכון הזה לרוב לא נלקח על ידי רוכשי דירות ראשונות או משפרי-מצמצמי דירות, הוא נלקח על ידי משקיעים. הם בוחנים את הדירות האלו, יש גם כאלו שקונים, הם מקבלים דיסקאונט לעומת דירות עם ממ"ד, אבל הסיכון גדול. אפשר להיתקע עם דירה ללא שוכרים, אפשר להיתקע עם דירה שעל רקע המלחמות לא תושבח.

   

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דירה ברחוב יוהנה אין רחוב כזה... (ל"ת)
    אנונימי 22/03/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הבעיה בדירה שנמכרת במחיר נמוך מלפני 7 שנים היא לא הממד (ל"ת)
    קליגולה 22/03/2025 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חן ניצן 22/03/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
    שלא יעבדו עליכםהמחירים מזמן עברו את השיאאל תאמינו לקבלנים
  • 3.
    קשקש 22/03/2025 11:27
    הגב לתגובה זו
    אני מצטער להודיע שאין תקומה להשקעות בנדלן בריבית עולה .להשקיע בהלוואות של 7% על תשואה של 2.5% איפה פה ההיגיון תחום הנדלן חגג בהגזמה בזמן שהריבית הייתה 0 והיום ציבור הרוכשים מתעלם מההפרשים וחי בתקווה .טעות
  • 2.
    דין 22/03/2025 11:06
    הגב לתגובה זו
    נכון ניתנו דוגמאות אבל מה הפער באחוזים
  • 1.
    שקרים לא מוכרים 22/03/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    מחירי כל הדירות יורדים כבר חצי שנה והירידות רק מתחזקות...תבינו שקרים בעיתון לא מוכרים ולא יוצרים מציאות
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.