שוק הנדל"ן למגורים בוונקובר קנדה סוער. ביום שני בשבוע שעבר (ה-25 ביולי) הודיע ממשלת הפרובינציה הקנדית על הטלת מס בגובה 15% על משקיעים זרים שיירכשו נדל"ן למגורים בתחומי העיר ונקובר. הגרזן הונחת באופן כמעט מיידי, החל מה-2 באוגוסט המס החדש נכנס לתוקף. הטלת המס באה בניסיון לרסן את מהלך עליית מחירי הדירות בעיר, מהלך שבחלקו נתמך ע"י רכישות של משקיעים זרים (שלפי נתונים רשמיים מהווים 5% מסך העסקאות בתחום הנדל"ן למגורים בתחומי העיר). תוך שנה עלו מחירי הדירות בעיר בשיעור של כמעט 39% (בזמן שבישראלי עלו בפחות מ-8%) והדבר עורר דאגה מכך שהדור הצעיר לא יהיה מסוגל להמשיך להתגורר בעיר, וכמובן גם חשש מהיווצרות של בועה. בשל העובדה שהמס החדש נכנס לתוקף באופן כמעט מיידי, בדומה למהלך ביוני האחרון בישראל בו הועלה מס הרכישה על משקיעים והביא לגל ענק של רכישות שמטרתן להקים את כניסת המס לתוקף, גם בוונקובר הייתה הסתערות עצומה. ביום שישי האחרון בוצעו 9,200 עסקות, המספר הגבוה אי פעם ליום בודד. וזה אחרי שביום חמישי בוצעו 5,800 עסקאות. וזה לא נגמר שם, ממשלת הפרובינציה אישרה בשבוע שעבר לעיר ונקובר לגבות גם מס מיוחד על 'דירות ריקות', כלומר על בעלי דירות שלא מתגוררים בנכסים ומחזיקים אותם לא מושכרים. מושלת הפרובינציה בריטיש קולומביה, בה נמצאת ונקובר, אמרה כי ריסון הביקוש, מעבר להאצת לניסיון להגדיל את ההיצע, זה מהלך חשוב. "אני רוצה שבעלות על דירה תהיה בהישג ידם של בני מעמד הביניים בפרובינציה", כך אמרה. ביום שאחרי כניסת המס לתוקף, בסוכנויות נדל"ן בוונקובר כבר מדווחים על עסקאות רבות שנפלו בשל חוסר היכולת להתארגן במהירות טרם כניסת המס החדש לתוקף ואי הרצון של הרוכשים לשלם את המס הגבוה. בחלק מהמקרים מדווח אפילו שרוכשים שכבר שילמו מקדמה, מוכנים להפסיד את סכום המקדמה ולא לשלם את תוספת המס. אבל לא רק הרוכשים הזרים נעלמו מהשטח ביום שאחרי, ייתכן שגם הרוכשים הקנדים ייקחו כעת צעד אחורה. סוכן נדל"ן בעיר אמר לפייננשל פוסט כי הוא מכיר מקרים רבים בהם רוכשים קנדים החליטו להמתין עם רכישות הדירה ולמעשה ביטלו עסקאות, זאת בשל חוסר הוודאות שנכנס לשוק ביום שבו הורחקו המשקיעים הזרים בצורה כה אגרסיבית. "יש כאן אפקט דומינו של ביטולי עסקאות מצד קנדים", אמר אותו סוכן. צריך גם להגיד שוונקובר מנסה למצב את עצמה כמתחרה לעמק הסיליקון האמריקני, והצעד הזה להרחק משקיעים זרים -  עלול גם להרחיק נאשי היי-טק שהתכוונו לבצע רה-לוקשיין לעיר. "זה שוק מוחלט, סיוט, אם הייתי יודע שזה מה שהולך לקרות, הייתי בוחר במעבר למקום אחר", כך אמר לבלומברג איש היי-טק מסינגפור שנמצא בדיוק באמצע מעבר לעיר.  ומה המצב בישראל? לפי נתוני רשות המיסים בשנת 2015 נרכשו 2,803 דירות בישראל ע"י תושבי חוץ, זאת מתוך 92,414 דירות שנרכשו במשק באופן כללי. כלומר שיעור הדירות שנרכשו ע"י תושבי חוץ עמד על כ-3%. מדובר בירידה קלה לעומת 2014 אז נרכשו 3,005 דירות ע"י תושבי חוץ אך גם מספר הדירות שנרכשו במשק היה גבוה יותר ועמד על 101,092 דירות, כלומר היחס נשאר זהה. באופן אבסולוטי מספר הדירות שנרכשו ע"י משקיעים ב-2015 היה הנמוך מאז לפחות 2008. בשנת 2012 רכשו תושבי חוץ 3,809 דירות, כ-3.6% מהיקף רכישת הדירות במשק, בשנת 2011 נרכשו 3,726 דירות ע"י רוכשים זרים, שיעור של 4.2% (הישראלים עצרו רכישות סביב המחאה החברתית, ולכן שיעור הזרים גדל). בשיחה עם Bizportal מסביר עו"ד שגיב רון, שותף במשרד יאיר-בינימיני, כי "עד אוגוסט 2013 תושבי חוץ רכשו דירות בישראל והוגדרו כרוגשי דירה ראשונה ולכן גם נהנו ממדרשות המס המקלות שניתנות לרוכשי דירה ראשונה (0% מס לדירה של עד 1.6 מיליון שקלים). יאיר לפיד שינה את זה והחל מה-1 באוגוסט 2013 מוגדרים תושבי חוץ כרוכשי דירה שניה, כלומר משלמים מס של 8%-10% החל מהשקל הראשון, בדיוק כמו משקיעים מקומיים". עוד אומר עו"ד רון כי אחת הבעיות הייתה שהתושבים הזרים יכולים היו לרכוש 2 דירות בישראל מבלי לשלם מס רכישה, כיוון שהדירה הייתה נרשמת פעם אחת על האישה ופעם שנייה על הגבר ובארץ אי אפשר היה לדעת שהם נשואים. בכל אופן החוק שונה וכעת תושבי חוץ מוגדרים כרוכשי דירה שניה".