תזכיר משרד המשפטים לתיקון חוק חדלות פירעון שצפוי לעבור בכנסת עד סוף השנה, יצמצם משמעותית את יכולתם של החייבים לגרור את הנושים משך שנים בהליכי הקפאת הליכים אינסופיים. השינויים יביאו בסופו של דבר לגידול משמעותי בהליכי הסדר תשלומים מול הנושים ולשיפור הסיכויים לגבות את כל החוב או החלק הארי ממנו. השינויים  ישפיעו לטובה על עליוית המימון קרי, על תנאי המימון שיעניקו הבנקים וחברות אשראי חוץ בנקאית ללווים.

התיקונים יאפשרו עיכוב ההליכים שהתאפשרה זמנית בקורונה, רק למי שיראה שפניו באמת להסדר, מה שבא  בלאזן את מעמדם של הנושים מול החייבים, ולהזיז המטוטלת בין החייב לנושה, מעט לכיוון הנושה. זאת בין היתר על ידי הגבלת תקופת הקפאת הליכים לתאגידים  לחודשיים מקסימום ולחייבים פרטיים עד 4.5 חודשים עד למינוי נאמן. בנוסף לפני שבית המשפט  יוציא צו להקפאת הליכים, החייב יצטרך להציג תמונה ריאלית  והגיונית להסדר עתידי וקרוב מול הנושים שיגובה על ידי דו"ח של רואה חשבון.

התיקונים גם מסייעים לעובדי התאגיד בכך שהחייב צריך להוכיח לבית המשפט שבמסגרת הסדר החוב הצפוי, הוא יוכל לכסות את החובות כלפי עובדיו כדי שאלה לא יצטרכו לקבל את שכרם מהביטוח הלאומי וכך להכביד יותר על קופת המדינה.

התיקונים החדשים יאפשרו למנהל ההסדר -  נציג בית המשפט שלא יוכל להתמנות בעתיד לנאמן לתאגיד החייב - לקבל בשלב מוקדם תמונה כלכלית של החייב על מנת להסיק האם יש סיכוי להבריא את התאגיד או שחייבים להתחיל בהליכי פירוק.  אם התיקונים ייכנסו לתוקף ניתן בפרק זמן קצר ומוגבל יחסית, להבין אם התאגיד או החייב הפרטי נקלעו לקושי תזרימי רגעי או שמא אין סיכוי להצילם.

• חלל תקשורת תפנה לבית המשפט לקידום ההסדר
• מאחורי הזינוק בחלל תקשורת: מה החזיר ערך למניה שנחשבה אבודה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגבלת תקופת הקפאת ההליכים גם תמנע מהחייבים להבריח נכסים, למכור התאגיד או נכסי התאגיד במחירי הפסד וכף לפגוע ביכולתם של הנושים לגבות את חובם.  

התיקונים המוצעים מעניקים לנושים ולמנהל ההסדר, סמכויות חקירה נרחבות נגד החייבים ומקטינים את יכולתם של מנהל התאגיד או החייב,  להתנהל עצמאית תוך הסתרת המצב האמיתי של החברה או של החייב בפני הנושים. התיקונים גם מונעים מחייבים סדרתיים,  להגיש כל שנה בקשה חדשה להקפאת הליכים ונבדק  האם הוגשו הליכים כאלה שנה לפני הגשת בקשה חדשה.

מנתוני משרד המשפטים עולה כי במהלך כשנתיים וחצי מאז כניסתה לתוקף של הוראת השעה בעידן הקורונה ועד למלחמת ה-7 באוקטובר, רק כ-40 אחוזים מהתאגידים שהגישו בקשה להקפאת הליכים הגיעו בסופו של דבר להסדר עם הנושים ורק 29% מהחייבים הפרטיים הגיעו להסדר .  כתוצאה מכך החלק העיקרי של החוב 60-70% לא נגבה, מה שהשפיע לרעה על סיכויי הלווים (הבנקים, חברות אשראי חוץ בנקאיות) לגבות ההלוואות ולכסות האשראי, מה שהשליך לרעה על תנאי המימון העתידיים של תאגידים הפרטיים.

מאז חקיקת חוק חדלות הפירעון החייב יכל למשוך הליכי ההקפאה לתקופה בלתי מוגבלת ויכל לאיים על החייבים כי אם לא יסכימו להליך ולהסדר תשלומים חד צדדי לטובת החייבים, הם לא יראו את הכסף ואז הנושה יהיה חייב להגיע להסדר גרוע שטמן בחובו ויתור על חלק גדול מהחוב.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

החייבים והנושים מנהלים מלחמת חתול ועכבר:  הנושה רוצה לשים את ידו  על כספי ונכסי החייב ואילו החייב מנסה להעלים הכספים והנכסים,  במטרה להגיע להסדר שיכלול הקטנות החוב. לכן, משרד עורכי דין שיפעל מהר ובחוכמה לטובת הנושה, יצליח לשים יד על אותם כספים ונכסים ויכך יהיה לו מנוף משמעותי על החייב.