קיבוץ אפיקים
צילום: קלוגר זולטן, לע"מ
דעה

מהפרחת השממה לתשואה: הקיבוץ מעולם לא היה רווחי יותר

הקיבוצים עוד נתפסים בעיני רוב הציבור הישראלי כחלק מעולם ישן שמתמקד בחקלאות, אבל המהפכה הכלכלית בעיצומה. כך הפכו הקיבוצניקים לאנשי עסקים ומשקיעים מצטיינים
עומר דגני | (35)

בשנת 1910 הסתכסכה קבוצה של 12 פועלים יהודים עם מעסיקם בחוות כנרת, והחליטה לצאת לעצמאות כלכלית. הם אימצו את רוח החלוציות והקימו קומונה על אדמות שקיבלו באזור הכפר אום-ג'וני שעל נהר הירדן. בשלב ראשון הם בנו שלושה צריפים רעועים, החלו לפתח את הקרקע ולעסוק בחקלאות. העבודה הייתה קשה, החום בלתי-נסבל ולא היו חסרות מחלות שפגעו בבריאותם – אבל גם נרשמו רווחים. הם קראו למקום "דגניה", ושנתיים אחר כך עברו דירה לגדות הכנרת שם הקימו את הקיבוץ הראשון.

 

קצת פחות ממאה שנה לאחר מכן, ב-2007, חברי הקיבוץ החליטו להפסיק את המודל השוויוני-שיתופי ועברו לחלק משכורות בצורה דיפרנציאלית בהתאם לתרומה של כל חבר קיבוץ. אבל זה רק קצה הקרחון.

 

לאט-לאט, מבלי ששמנו לב, את האוברול והמגפיים החליפו לפטופים וסמארטפונים, ואת הרפת והלול – מסכים עם גרפים. עוד ועוד קיבוצניקים, שתמיד היו מזוהים עם כלכלה שיתופית וסוציאליזם, הפכו לאנשי עסקים ולמומחים פיננסיים. הם מגייסים הון מקרנות השקעה, עושים אקזיטים ממפעלים, נהנים מעליית שווי הנדל"ן שברשותם, מנהלים תיקי נוסטרו ואפילו משקיעים במיזמים של קיבוצים אחרים.

 

כיום ישנם בישראל כ-275 קיבוצים. רק פחות מ-20% מהם עדיין שיתופיים. הקיבוצים עברו מהפכה כלכלית חיובית והפכו לגופים אמינים שחושבים קדימה לטווח הארוך. חלק מהחברות שהוקמו על ידי הקיבוצים אף הונפקו ומניותיהן נסחרות בבורסה של ת"א ובוול-סטריט – אלפי קילומטרים הרחק מחדר האוכל המשותף ומחדרי הילדים.

 

המציאו את עצמם מחדש

בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, הקיבוצים בישראל נקלעו למשבר כלכלי חריף שגרר אחריו גם משבר דמוגרפי-חברתי פנימי. האינפלציה שהשתוללה בישראל הכתה בקיבוצים בעוצמה מפני שרובם היו בעלי חובות גבוהים ועם יכולות החזר נמוכות. בעשור שחלף מאז המשבר – במטרה לפתור את המצוקה הפיננסית – הבנקים וממשלת ישראל חתמו על הסדרי חוב מול הקיבוצים, שכללו מחיקת חובות וגיוסי-חוב חדשים בריביות נמוכות יותר.

 

לאחר היציאה מהמשבר, בשלהי המאה ה-20, חל שינוי בתפיסה של מרבית הקיבוצים – לא עוד פעילות לטובת הכלל, אלה שיפור איכות החיים של חברי הקיבוץ.

 

כדי לעמוד במשימה נולדו מודלים של קיבוצים לא-שוויוניים עם שכר דיפרנציאלי שמבוסס על התרומה של כל חבר קיבוץ, כפי שאנחנו מכירים משוק העבודה המודרני. הנדל"ן, בעיקר הדירות, הועברו לרשות חברי הקיבוץ עצמם, משכורות חיצוניות של החברים לא הועברו לקופת הקיבוץ ולבסוף גם הופרטו ענפי היצור של הקיבוץ ומניות חולקו לחברים.

 

הקיבוץ הפך מחברה שיתופית שוויונית לקהילה שאינה אחידה מבחינה כלכלית. רבים מהמאפיינים של הקיבוץ נשמרו אבל בכל הנוגע לרכוש וכסף, תפיסת העולם הסוציאליסטית הקיצונית הלכה והתרחקה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אקזיטים של מיליארדים

אם נסקור את הקיבוצים הרווחיים ביותר בישראל נגלה קיבוצים שפיתחו בעצמם ענפי תעשיה, בעיקר בתחום הפתרונות החקלאיים שעימם התמודדו, וחלקם רכשו פעילות אותה הם שכללו בקיבוץ. המוצר המפורסם ביותר הוא כמובן הטפטפות של קיבוץ חצרים. פתרון ההשקיה בעזרת טפטוף נבע מהצורך לגדל חקלאות בת-קיימא במדינה שסבלה ממחסור במים. כיום חברת "נטפים", יצרנית פתרונות ההשקיה, שולטת ב-30% משוק ההשקיה בטפטפות העולמי.

 

במהלך פעילותה הכניסה חברת נטפים השקעות מקיבוץ מגל וקיבוץ יפתח ואחר כך גם השקעה של קרן פרמירה. ב-2017 נמכרו 80% מנטפים לחברת אורביה המקסיקנית, שעוסקת בייצור צינורות פלסטיק, תמורת 1.5 מיליארד דולרים.

 

דוגמה נוספת הוא קיבוץ יזרעאל, שרכש בשנות ה-80 פעילות קצת לא-אופיינית: רובוטים לניקוי בריכות. אף אחד לא האמין שרכישת הפעילות הזו תהפוך את קיבוץ יזרעאל לאחד הקיבוצים העשירים בישראל ואת חברת "מיטרוניקס" למובילה עולמית בשוק הזה. ב-2004 מיטרוניקס הונפקה בבורסה וב-2012 הקיבוץ עמד בפני החלטה גורלית, האם למכור את החברה לענקית ציוד בריכות השחייה האמריקאית "הייוורד" תמורת 345 מיליון שקלים, מחיר גבוה ב-30% משווי המניה אז, אבל חברי הקיבוץ החליטו לוותר. בדיעבד, זאת הייתה החלטה עסקית נבונה מאוד.

 

מיטרוניקס רשמה ב-2020 הכנסות של 1.07 מיליארד שקלים, ורווח נקי של כ-168 מיליון ש'ל. שווי השוק שלה עומד כיום על כ-7.8 מיליארד שקלים; 56% מהחברה עדיין מוחזק בידי קיבוץ יזרעאל.

 

דוגמה נוספת להצלחה אפשר לראות בקיבוץ שדות-ים, בעל חברת משטחי הקוורץ "אבן קיסר". בסוף שנות ה-80 אבן קיסר החלה לקרום עור וגידים על חורבות מפעל לריצוף שהיה בשטח הקיבוץ. ב-2006 קרן ההשקעות טנא רכשה כ-22% מהחברה תמורת 25 מיליון דולר, וב-2012 אבן קיסר הונפקה בנאסד"ק. נכון להיום היא נסחרת לפי שווי של כחצי מיליארד דולרים. לא רע בשביל קיבוץ.

 

יש עוד דוגמאות רבות, גם להנפקות וגם לעסקאות פנימיות בין קיבוצים. קיבוץ משמר העמק רכש לאחרונה מידי קרן ההשקעות טנא רבע ממניות חברת ריקור של קיבוץ עין חרוד, תמורת כ-100 מיליון שקלים. חברת ריקור מתמחה במכשירים למדידת טמפרטורות לתהליכים תעשייתיים, תרמומטרים וחיישני טמפרטורות.

 

קיבוץ משמר העמק, עוד אחד מהקיבוצים העשירים בישראל, רכש לפני כשנתיים כ-25% ממניות חברת מוצרי ההשקיה ברמד מידי הקיבוצים עברון וסער. ב-2016 קיבוץ יטבתה רכש 10% מניות חברת האנרגיה המתחדשת דוראל ובשנה שעברה, לאחר הנפקת דוראל בבורסה, הקיבוץ מכר אותן ברווח של יותר מ-400%.

 

קיבוץ מודל 2.0

במבט לאחור נראה שחלק גדול מהקיבוצים בישראל עשו כברת דרך ארוכה מאז ימי חומה ומגדל. רבים מהם התגברו על מצב כלכלי קשה והצליחו לעודד צמיחה חדשה ושונה. בשנים האחרונות חלק מהקיבוצים נהנים מתנופה כלכלית ומהתחזקות משמעותית. ההתעוררות של הקיבוצים מושכת אליהם אוכלוסיות חדשות ומעלות את רמת החיים של התושבים.

 

הקיבוצים משנים את תדמיתם וממציאים את עצמם מחדש באמצעות השקעות, בעיקר בתחומי התעשייה וכעת אנחנו רואים גם מעבר לעולמות ההיי-טק. זה אמנם לא החזון של דור המייסדים, שלא העלו כנראה בדמיונם שחברי קיבוץ יעשו אקזיטים, אבל אין ספק שמדובר בחזון חדש שמקדם את הקיבוצים ואת המשק הישראלי קדימה.

 

הכותב הוא סמנכ"ל בבית ההשקעות ילין לפידות

 

תגובות לכתבה(35):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    לא קיבוצניק 19/09/2021 23:39
    הגב לתגובה זו
    שווה בשוודיה לחברת הייטק גדולה . רק שחברות ההיטק לא תופסות 40 אחוז משטחי המדינה , לא מקבלות הקלות במס ולא נעזרות במכסים כדי לבלום יבוא . מזלם של הקיבוצניקים שיש את העירונים , ובאסה לעירוניים שיש את הקיבוצניקים גוזלי המשאבים
  • 18.
    מזרחית 05/09/2021 15:56
    הגב לתגובה זו
    וכפרה עליהם. אין להם מתחרים. הם עטרת ראשנו וימותו הדבילים הבטלנים הבכיינים והקנאים
  • 17.
    עילית של אוכלוסיה 05/09/2021 15:47
    הגב לתגובה זו
    וכאשר יענו אוכלוסיה עם שכל בינה וערכים כן ירבה וכן יפרוץ.
  • 16.
    תארו לכם 05/09/2021 15:40
    הגב לתגובה זו
    הארץ היתה נשארת ביצות ושממה המרוקאים היו נשמעים בבדואים
  • גזענים לגיליוטינה (ל"ת)
    תאר לך 19/09/2021 23:51
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    מלי 04/09/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
    למיטב ידיעתי קיבוץ יזרעאל אינו שיתופי.
  • טעית הוא כן שיתופי (ל"ת)
    חיים 19/09/2021 20:23
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    כתבה נכונה. כל הכבוד לקיבוצים שהמציאו את עצמם מחדש. (ל"ת)
    לאון 03/09/2021 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אבי 03/09/2021 07:56
    הגב לתגובה זו
    אבל ביבי קראה להם שמאולנים בוגדים הם שמרו על הגבולות פיתחו את המדינה שירתו ביחידות מובחרות,התנדבו לכל משימה ועוד ביבי ישב בעיר וכשיהי צריך ללמוד ארכיטקטורה שגם מלמדים בטכניון ברח לארה'ב
  • 12.
    מירי 03/09/2021 07:03
    הגב לתגובה זו
    הזוי בזוי
  • תלמדו 05/09/2021 16:19
    הגב לתגובה זו
    ממשלה של חזירים וטיפשים
  • 11.
    חחחח... לא במקרה (ל"ת)
    אני 02/09/2021 23:27
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    א. 02/09/2021 21:30
    הגב לתגובה זו
    כתבה מוזרה, הקיבוצים באמת השתנו רובם, ולרוב אלו שהופרטו אין עסקים משותפים כלל. כל הדוגמאות בסוף הכתבה הן של קיבוצים שיתופיים מבוססים מאוד ואינן מעידה כלום על התמורות הכלכליות בקיבוצים המתחדשים. ברובם אין שום דבר עיסקי
  • חיים 19/09/2021 20:24
    הגב לתגובה זו
    שדות ים לא שיתופי
  • אס מה 05/09/2021 16:18
    הגב לתגובה זו
    זה כבר הפך לעניין פרטי
  • 9.
    מי 02/09/2021 21:25
    הגב לתגובה זו
    לא זנחו את הסוציאליזם אלא נדרשו לערוך התאמות, להיות קיבוצניק זה דבר יקר בימינו
  • בשנות נ-80 05/09/2021 16:15
    הגב לתגובה זו
    שלטון הליכוד ראה בהם נציגי העבודה והתנכל להם וגרם למשבר הכלכלי שלהם.
  • שנות ה80 19/09/2021 23:31
    כשכולם השתחוו בפניך , ופתאום זה לא קורה , אתה מרגיש שמתנכלים אליך
  • 8.
    עמי 02/09/2021 21:09
    הגב לתגובה זו
    לכל תושבי הפריפריה והמצקצקים למינהם בל נשכך ומאז ועד היום בכל מקום שיש קיבוץ קיבוצים כל הסביבה מתפרנסת ממנו בעיקר במפעלים אבל גם בחקלאות עוד ועוד אל תשכחו זאת לעולם הילדים שלכם גדלו התחנכו ל דו בכסף שהרווחתם בעמלכם במפעלי הקיבוץ הזיכרון הוא קצר ומתעתע
  • עמי הגזען 19/09/2021 23:34
    הגב לתגובה זו
    השחורים לפי דבריך חייבים לאדונים הלבנים
  • זיכרון ארוך 05/09/2021 16:13
    הגב לתגובה זו
    במקום דייגו תודה התלוננו שהיו "פועלים של' במקום הארגונים של.
  • זיכרון ארוך 05/09/2021 16:12
    הגב לתגובה זו
    כל מה שקיבלו הבכיינים לא נחשב. שהביאו אותם ארצה ולא באו לבד. לא נחשב. שסיכנו והפעילו אותם במעברות. לא נחשב. שעשו להם ביעור הערות, לא נחשב שחיפשו להם עבודה לא נחשב שהקימו לפנים את הביטוח הלאומי לא נחשב. ועוד מלא
  • 7.
    טוב אבל דווקא רוב הקיבוצים שציינת עדיין שיתופיים (ל"ת)
    שולמית 02/09/2021 19:38
    הגב לתגובה זו
  • טובה 05/09/2021 16:07
    הגב לתגובה זו
    קל וחומר
  • זאת הודות להצלחה הכלכלית (ל"ת)
    מי 02/09/2021 21:25
    הגב לתגובה זו
  • אני 05/09/2021 16:06
    אדיוט
  • 6.
    בת יעקב 02/09/2021 18:59
    הגב לתגובה זו
    הקיבוצניקים זכו למחיקת חובות לאורך השנים, למרות כל ההשקעות בקיבוצים. מתי דאגו לפריפריה לחינוך טוב ולתרבות... הקיבוצניקים קיבלו בכפית של כסף תרבות השכלה פנאי ורווחה. מה שאף אחד בארץ לא זכה לזה בחינם. עבדו, בסדר ייבשו ביצות, גם בסדר.. אפשר לחשוב שבפריפריה לא עבדו. רק שהאחרונים לא קיבלו הנחות, לא קיבלו שטחי נדלן, וקומבינות.. בקושי קיבלו אותם לעבודת כפיים. ולא לא בגלל חוסר ההשכלה.
  • מאיר 02/09/2021 23:44
    הגב לתגובה זו
    החלוץ הקיבוצי בא לארץ כדי לבנות את הארץ וגם כדי להיבנות כיהודי חדש. מה זה אומר? שהוא עבד בפיתוח הקרקע החקלאית אך גם הקים ספרייה, הקים להקת מחול, הקים תזמורת, כתב שירים, כתב מחזות. הקיבוץ עלה על גבעות טרשים חשופות ובעמקים היו ביצות, הם שתלו עצים, בנו בתים, חפרו תעלות ניקוז, השקיעו בחצר השיתופית שעות רבות של עבודה, התייחסו ברצינות למרחב הציבורי והרגישו שהמרחב הציבורי הוא ביתם. לכן הקיבוץ הוא מקום יפה, הוא נבנה בזעת אפם של התושבים.
  • 5.
    כתבה טובה (ל"ת)
    בני 02/09/2021 17:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאז שנהיית רזה אתה פורח (ל"ת)
    אני 02/09/2021 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מאז שנהיית רזה אתה פורח (ל"ת)
    אני 02/09/2021 16:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד מהצפון 02/09/2021 15:24
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על המאמר המתאר נכון את התהליך הכלכלי שעברו הקיבוצים מהקמתם ועד היום. המאמר מביא באופן חיובי ואוהד את הקיבוצים שעברו משבר כלכלי קשה, עשו תהליך שינוי דרמטי והצליחו להגיע חזרה להצלחות כלכליות טובות בעבודה קשה ומתוך חשיבה יצירתית. ופרשנות לעמדת הכותב -"עליהם הסתכלו ומהם לימדו איך לעשות מהפך חיובי."
  • 1.
    לא לקיבוצים ולמושבים מגיע אדמות גם להורים שכולים (ל"ת)
    יויו 02/09/2021 14:53
    הגב לתגובה זו
  • בכיינים וסכסכנים 05/09/2021 16:02
    הגב לתגובה זו
    אתם טפילים. לעולם לא תבינו את גודל הנס שיש בקרבנו את האנשים הענקים האלה.
  • דביל 19/09/2021 23:33
    האדמות היו קיימות גם בלי הקיבוצים . מדינות העולפ צריכים להודות על זה שאין בקרבם קיבוצניקים שגונבים אדמות ויוצרים סגרגציה
ניר חצבניר חצב
הצפת ערך

89bio יצאה מחברת טבע ושווה כבר יותר מ-600 מיליון דולר. האם זאת רק ההתחלה?

החברה מפתחת תרופה בעלת ייתרון מובהק ביחס לתרופות של חברות מתחרות למחלה ממנה סובלים כיום כ-16.5 מיליון אמריקאים, מספר שגדל בקצב גבוה וצפוי להגיע ל-27 מיליון איש עד 2030
ניר חצב |
חברת 89bio (סימול: ETNB) היא חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית העוסקת בפיתוח תרופות ל-Unmet Needs, כלומר לאינדיקציות שהטיפול הנוכחי עבורן אינו אפקטיבי מספיק. הנכס המוביל של החברה הוא התרופה BIO89-100, שמיועדת לטיפול ב-NASH - non-alcoholic steatohepatitis, שמכונה גם מחלת הכבד השומני, וכן לטיפול ב- SHTG - hypertriglyceridemia, שהיא רמת טריגליצרידים גבוהה בדם. האינדיקציה המובילה היא ל-NASH, כשהתרופה נמצאת כעת בניסוי 2a/1b, בעוד האינדיקציה ל-SHTG נמצאת לאחר ניסויים פרה-קליניים ולפני ניסוי ראשון בבני אדם. למרות היותה חברה אמריקאית, ל-89bio יש הקשר ישראלי מובהק, והיא מנהלת את חטיבת המחקר והפיתוח שלה מישראל. בנוסף, שניים ממייסדיה הם בכירים לשעבר בטבע - סמנכ"ל התפעול שלה הוא ד"ר רם וייסבורד, לשעבר סגן נשיא לענייני אסטרטגיה בטבע, ואחד מחברי הדירקטוריון שלה הוא ד"ר מייקל היידן, שכיהן כמדען הראשי של טבע בשנים 2012-2017. כמו כן, ואולי חשוב מכל, המולקולה המרכזית של 89bio הייתה שייכת בעבר לטבע, והיא נרכשה על ידי 89bio באפריל 2018. בתמורה למולקולה זו שילמה 89bio לטבע סכום של 6 מיליון דולר, עם אפשרות לשלם 135 מיליון דולר נוספים, ביחד עם תשלום תמלוגים, אם וכאשר תגיע התרופה לשוק. הקשר ישראלי נוסף הוא דרך קרן פונטיפקס הישראלית, שהשקיעה ב-89bio בשלביה הראשוניים וגם כיום מחזיקה בכ-7% ממניות החברה. מחלת הכבד השומני – אינדיקציית ענק שרק הולכת וגדלה ה-NASH, או מחלת הכבד השומני, היא אחת מהאינדיקציות ה"חמות" ביותר בעולם הביוטכנולוגיה כיום. לפי הערכות, כ-30% מאוכלוסיית העולם סובלים מבעיה שנקראת NAFLD - Non Alcoholic Fatty Liver Disease, שמוגדרת כמצב בו בכבד יש 6% שומן או יותר. ה-NASH הוא השלב המתקדם יותר של ה-NAFLD, בו הכבד מתחיל לפתח דלקת – משם סכנת ההידרדרות לצלקת, שחמת ואפילו סרטן גדלה. חולי NASH סובלים בדרך כלל ממספר בעיות בריאותיות נוספות, כמו רמת טריגלצרידים גבוהה בדם (hypertriglyceridemia, שהיא כאמור אינדיקציה נוספת ל-BIO89-100), משקל יתר וסכרת. כמו הבעיות הבריאותיות ה"מודרניות" הללו, שתפוצתן הולכת וגדלה בשל אורח החיים בעולם המערבי, כך גם מספר החולים ב-NASH גדל משמעותית בשנים האחרונות, וצפוי להמשיך לגדול גם בעתיד – לפי ההערכות הנוכחיות, כ-16.5 מיליון אמריקאים סובלים כיום מ-NASH, ומספר זה צפוי לגדול לכ-27 מיליון איש עד לשנת 2030. אין כיום טיפול תרופתי ייעודי ל-NASH, כאשר הטיפול הנפוץ הנוכחי מבוסס על ניסיון לשנות את אורח החיים של החולים, דרך הגברת כושר גופני ושיפור תזונה. המון חברות פרמצבטיקה וביוטכנולוגיה עומלות על פיתוח טיפולים למחלת ה-NASH, ביניהן חברות ענק כמו Novartis ו-Bristol Myers Squibb וגם חברות קטנות יותר, כמו חברת Galmed הישראלית (GLMD) שנסחרת בשווי של כ-100 מיליון דולר. לא מעט חברות נכשלו בפיתוח תרופה אפקטיבית למחלה לאורך השנים, כולל Gilead, שהודיעה באפריל 2019 כי ניסוי שלב 3 בתרופה לטיפול ב-NASH לא עמד ביעדיו. הכישלון האחרון היה של חברת Intercept Pharmaceuticals - ICPT שהודיעה בחודש יוני כי בקשתה לאישור התרופה לשיווק נדחתה על ידי ה-FDA בשלב זה, כשהסוכנות ביקשה מידע פוסט קליני נוסף שיוכיח כי התועלת שבתרופה עולה על הסיכונים שבה. התרופה של 89 מציעה יתרון אחד משמעותי מאוד מנגנון הפעולה של ה-BIO89-100 מבוסס על ההורמון FCF21, שהוא הורמון מטבולי שהגוף מייצר באופן טבעי, ושמטרתו היא לווסת את המטבוליזם של גלוקוז וליפידים בגוף ודרך כך, גם להפחית את רמת השומניות בכבד. זהו מנגנון פעולה אחד מני רבים שנבחן כעת על ידי חברות התרופות כטיפול אפשרי ל-NASH. בניסוי שלב 1 בתרופה השתתפו 58 מטופלים בריאים, שקיבלו מנה אחת של התרופה ונבדקו 8 ו-15 ימים לאחר מכן. בניסוי נמצא כי התרופה לא גרמה לתופעות לוואי משמעותיות, וכי נרשמה ירידה במספר היבטים של מחלת ה-NASH, דוגמת רמת הטריגלצרידים בדם, כולסטרול LDL וכולסטרול HDL. חשוב לציין כי קיימות חברות אחרות שמפתחות תרופות ל-NASH בהתבסס על אותו הורמון FCF21, דוגמת Bristol Myers Squibb ו-Akero Therapeutics - AKRO. עם זאת, 89bio טוענת של- BIO89-100 יש יתרון מרכזי על תרופות אלו והוא זמן מחצית החיים שלה (Half Life) שעומד על 55-100 שעות, לעומת מתחת לשעתיים ב-FCF21 "סטנדרטי". יתרון זה מאפשר לתרופה להיות זמן רב יותר בגוף, מה שמציע יתרונות פרקטיים וקליניים משמעותיים לחולים. התרופה BIO89-100 נמצאת כעת בעיצומו של ניסוי שלב 2a/1b באינדיקציית ה-NASH, שכולל 81 חולים שטופלו ב-6 מינונים שונים של התרופה למשך 12 שבועות. החברה צפויה לפרסם תוצאות ראשוניות מהניסוי בסוף הרבעון הנוכחי או בתחילת הרבעון הרביעי של 2020, עם צפי להתחלת השלב הקליני הבא, שהוא ניסוי 2b/3, במחצית הראשונה של 2021. מעבר לאינדיקציה ל-NASH, גם האינדיקציה לטיפול ב-hypertriglyceridemia - SHTG היא משמעותית מאוד, עם כ-4 מיליון חולים בארה"ב בלבד, שכ-50% מהם אינם מגיבים היטב לסטנדרט הטיפולי הנוכחי. אינדיקציה זו נמצאת כאמור לקראת ניסויים ראשונים בבני אדם, עם ניסוי שלב 2 שצפוי להתחיל בחציון הנוכחי, ותוצאות ראשוניות בעוד כשנה. החברה מציינת כי בניגוד למקרה ב-NASH, בו לוח הזמנים הקליני הוא ארוך ויקר יחסית, פרוטוקול ה-FDA גורם ללוח הזמנים ב-SHTG להיות קצר וזול יותר, מה שגורם גם לתרופה זו להיות פוטנציאל משמעותי להצפת ערך עבור החברה. תמחור החברה מלמד על הפוטנציאל הגדול שהשוק רואה מניית 89bio נסחרת כעת בשווי שוק של כ-630 מיליון דולר. נכון לסוף הרבעון השני 2020, לחברה כ-74 מיליון דולר במזומן ובנוסף, בחודש יולי האחרון היא גייסה כ-78 מיליון דולרים נוספים. כלומר, השווי מנוטרל המזומנים של החברה הוא כ-480 מיליון דולר. שווי השוק שבו נסחרת 89bio הוא מכובד לחברה שנמצאת בסך הכל לקראת ניסוי קליני שלב 2, כלומר מרחק כמה שנים טובות מהשוק. השווי הגבוה יחסית שמעניק השוק ל-89bio מלמד לדעתי על 2 דברים מרכזיים. תחילה, הוא מלמד על הערכת השוק בנוגע לפוטנציאל האדיר שטמון בטיפול אפקטיבי ל-NASH, בהתחשב בגודל העצום של שוק זה ולטיפולים הלא מספיק אפקטיביים כעת. שנית, השווי מלמד על הערכה שהמשקיעים נותנים לפלטפורמה הטכנולוגית של 89bio, כמו גם לאיכות ולמוניטין שמביאים ההנהלה והדירקטוריון שלה. הסיפור של 89bio ממחיש שוב שניתוח "יבש" של חברת ביוטכנולוגיה, לפי המרחק שלה מהשוק, לא מספר את הסיפור המלא. משקיעי הביוטכנולוגיה בעולם נותנים משקל גם לגורמים כמו הצורך בשוק לתרופות חדשניות, לגודל השוק כיום ולתחזיות בנוגע לגודלו בעתיד, לפלטפורמה הטכנולוגית (והאפשרות למנף אותה לתחומי טיפול אחרים), יתרונות תחרותיים פוטנציאלים, מוניטין ההנהלה ועוד. לכן, למרות ש-89bio נמצאת עדיין רחוק יחסית מהשוק, היא מקבלת שווי שלא מעט חברות עם מוצרים מאושרים יכולות רק לחלום עליו. הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital. המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.    פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכללי.