מאז החודשים הראשונים של 2020 העולם כמרקחה. כל הדברים שחשבנו והנחנו שהם וודאיים ומוכרים נעצרו, נכנסו לסגר והובילו אותנו לאורח חיים שונה ממה שהכרנו. וירוס הקורונה גרם לממשלות העולם לקבל החלטות כבדות משקל, בהם הקריבו את הכלכלה והנוחות של אזרחי העולם על מנת להציל חיים. הפשרה הייתה וויתור מסוים על איכות חיים לטובת כמות חיים. ההחלטה הקולקטיבית הייתה מורכבת מאוד; ועוד ידונו בה שנים מרובות בתקשורת, באוניברסיטאות ובשיחות סלון רועשות.

המרוץ לחיסון

כבר בשלבים הראשוניים של המגפה העולמית, היה ברור שיש צורך בפיתוח חיסון. מדינות העולם, וחברות התרופות והפארמה זינקו ממקומם והחלו לפתח במרץ חיסון כנגד הקורונה. בגלל ההשפעות ההרסניות של המגפה על כל העולם, הייתה לכולם שליחות מדעית, מוסרית (וגם כלכלית) לפתח חיסון יעיל, בטוח, איכותי ובמהירות. הם נתקלו מהר מאוד בבעיה מהותית, של זמן הפיתוח הארוך הצפוי בעולם החיסונים.

AC ו-BC

נהוג לחלק את ההיסטוריה המודרנית לשני תקופות מרכזיות AC ו-BC. החלוקה הקלאסית הייתה לפני הספירה ולאחר הספירה, אבל נראה כי למגפת הקורונה השפעה מהותית כל כך על החיים של כולנו, עד שראוי לחדש כי מדובר על התקופות של: לפני הקורונה (BC – Before Corona) ולאחר קורונה (AC – After Corona).

חיסונים BC

במשך שנים רבות (לפני משבר הקורונה), העולם פיתח וייצר חיסונים למחלות זיהומיות (כמו פוליו, חצבת, שפעת וכו') על בסיס וירוסים מוחלשים. המדע המודרני מצא דרך ליצור גרסה לא מזיקה של וירוסים אלו. החשיפה של מערכות הגוף לווירוס המוחלש, מעודדת את מערכת החיסון לפתח נוגדנים פעילים. כשאדם נחשף לווירוס האמיתי, מערכות הגוף כבר מוכנות והודפות את ההתקפה. הבעיה היא שפיתוח חיסון בשיטה זו אורך עשור או יותר, ותהליך הייצור בפועל מצריך עוד מספר חודשים (במקרה הטוב).

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"הצורך הוא אם כל ההמצאות" (Necessity is the mother of all invention)

האמירה מיוחסת לפילוסוף היווני העתיק פלאטו, שקבע כי התקדמות טכנולוגית ומחשבתית -לעיתים רבות מונעת דווקא ממשבר ממשי. מגפת הקורונה 2020 הוכיחה זאת בצורה נחרצת!

מדינות העולם (סין ורוסיה) ובמקביל חברות התרופות והפארמה (פייזר, מודרנה, אסטרא-זניקה וג'ונסון אנד ג'ונסון) החלו לפתח במרץ חיסונים חדשניים על בסיס טכנולוגיות שטרם מומשו בפועל בקנה מידה גדול. בעידוד הממשלות, הן החלו לפתח חיסונים שייתנו מענה מהיר יותר למגפה, ויעזרו לכולנו לחזור לשגרה מבורכת. בהסתכלות לאחור, הם הצליחו מאוד. החיסונים שפותחו כנגד הקורונה, צפויים לתת ערך מוסף משמעותי במאבק המתמשך כנגד הקורונה וכלל המחלות הזיהומיות.

תהליך מדעי מוכח

למרות שזו מובן מאליו, יש צורך (ולצערי הכרח) לכתוב קצת על התהליך הכולל של פיתוח החיסונים במערב. חברות התרופות והפארמה המערביות (להבדיל מסין ומרוסיה) מפתחות חיסונים בפרוטוקולים מדעיים מוכחים וברורים. שיטות העבודה שלהם כוללת בחינה מתמדת, תחקור ובדיקת נתונים, שקיפות מלאה, ביקורות עמיתים ופיקוח רגולטורי מחמיר.

• העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
• מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג...

תהליכים מדעיים אלו מובילים במשך שנים רבות לפיתוח תוצרים בטוחים ויעילים, שנותנים מענה ממשי לקידום המין האנושי. אפשר לומר כי הסיכוי לשגיאה משמעותית וקיצונית בתהליך המדעי שמיושם במערב, הינו נמוך ביותר. יש כאן אמירה ברורה לאלו שעדיין קצת חוששים: לכו להתחסן!

ג'ונסון אנד ג'ונסון

בשבוע שעבר אישר ה-FDA האמריקאי את החיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון. מעבר לשיפור במבנה החיסון שמההווה מנה בודדת עם פחות דרישות אחסון (קירור), החיסון החדש מהווה עוד פריצת דרך בטכנולוגיה רפואית שיש לה משמעויות מרחיקות לכת.

וקטור ויראלי (Viral Vector)

החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון פותח בטכנולוגיה שנקראת וקטור ויראלי (Viral Vector). מבלי להיכנס יותר מדי למכניקה הרפואית, ניתן לפשט ולומר כי במקום להשתמש בנגיף מוחלש מלא על מנת לייצר תגובה חיסונית (חיסונים BC), מסתפקים בבידוד המבנה הגנטי האחראי על ייצור חלבוני המעטפת החיצונית (ה-Spike) של הנגיף. אותם חלבונים חיצוניים מהווים זיהוי ממשי לנגיף הקורונה.

המדענים מפרקים את הגנים האחראיים לייצור המבנה החלבוני המזהה, והם מוכנסים לגרסאות מוחלשות ובלתי מזיקות של וירוסים אחרים (שקל יותר לייצר). כאשר מזריקים אותם למטופל, הנגיפים המהונדסים גנטית נכנסים לתאים הבריאים ושם הם מייצרים את חלבוני הזיהוי עם העטרה. חלבונים אלו, מפתחים בגוף מערך נוגדנים שמתמודד בצורה מוצלחת בחשיפה ממשית לקורונה. זה אולי נשמע קצת מורכב, אבל בשורה התחתונה מאפשר יותר גמישות בפיתוח חיסונים כנגד נגיפים, ובמהירות רבה יותר.

לפי הדיווחים, טכנולוגיה זו מהווה בסיס גם לחיסונים של סין, רוסיה (ספוטניק V) ואנגליה (אסטרא-זניקה). כאמור, ג'נסון אנד ג'ונסון פיתחה את חיסון הקורונה בטכנולוגיה חדשנית של וקטור ויראלי (Viral Vector), והיא הראשונה בקבוצה זו שזכתה באישור המחמיר של ה-FDA האמריקאי. זהו תחום חדש מאוד עבור חברה זו, וספק אם היא הייתה מגיעה לתוצאות כל כך טובות, ללא התמריץ של משבר עולמי.

messenger RNA

ג'ונסון אנד ג'ונסון הינה השלישית שמקבלת את אישור ה-FDA לחיסוני קורונה. קדמו לה פייזר ומודרנה. פייזר ומודרנה פיתחו חיסון על ידי טכנולוגיה שונה שנקראת messenger RNA או בקיצור m-RNA (להבדיל מסמל המניה של מודרנה). בטכנולוגיה זו גם מלמדים את התאים בגוף האדם לפתח חלבון מיוחד (לא מזיק), עם תכונות דמויות קורונה (במבנה). החלבון שמיוצר כאמור בגוף האדם, מוביל לתגובת שרשרת במערכת החיסונית, שמייצרת נוגדנים שיודעים להתמודד היטב עם וירוס הקורונה. ההבדל הגדול בין הטכנולוגיות נעוץ בכך שב-m-RNA אין צורך במנגנון של וירוסים מוחלשים ובלתי מזיקים, כאמצעי שילוח.

משמעויות מרחיקות לכת

קנאת סופרים תרבה חכמה; המרוץ לחיסון הוביל לפריצות דרך רפואיות שיתנו לנו ערך מוסף משמעותי לעוד הרבה מאוד שנים. חשוב להסתכל על הדברים מעבר למשבר הקורונה המקומי ולהבין שאנו לפני תקופה רפואית חדשנית עם המון פוטנציאל. זהו אחד מאותם הקפיצות המדעיות הענקיות של האנושות. שני הטכנולוגיות שחודשו בזכות המגפה העולמית, יובילו לעדנה ולשיפור ממשי בתהליכי פיתוח החיסונים והתרופות.

הפיתוח של ג'ונסון אנד ג'ונסון בתחום הוקטור הויראלי (Viral Vector) מראה כי לטכנולוגיה זו יש היתכנות ממשית גם בסביבה מדעית, בדוקה, שקופה ובפיקוח הדוק. היא מצטרפת לארנסל האנושי של כלי נשק למאבק מהיר בנגיפים קטלניים. זוהי תוצאה מבורכת מאוד של משבר הקורונה.

ענף הפארמה

כשמבצעים ניתוח עומק לחברות שמנינו (פייזר, מודרנה, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרא-זניקה), או לענף הפארמה בכללותו, ראוי לקחת בחשבון שלפיתוח הטכנולוגי האמור יש משמעות רבה. ניתוח ערך מנסה לאמוד את הערך הכלכלי האצור בפיתוחים אלו, שעוד יניבו דיבידנדים רפואיים בתחומים רבים ומגוונים. זוהי תקופה מאוד מעניינית בתחום פיתוח החיסונים והתרופות, וחדי העין יכולים למצוא הזדמנויות רבות להרוויח מכך כהשקעה אסטרטגית לטווח ארוך.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.