זו המתקפה שעלולה להוביל למפולת חדה בוול סטריט

מנכ"ל מוריס גרופ מתייחס לפריצה ל"ענן" של אפל בשבוע שעבר ומתריע מפני מתקפת סייבר רחבה עלולה להוביל למפולת בוול סטריט
נושאים בכתבה מתקפת סייבר

בשבוע שעבר הסיפור החם ביותר בארה"ב הוא הפריצה ל"ענן" של חברת אפל ופרסום תמונות הערום של כוכבות הוליווד. עם כל הכבוד לחשיבות השמירה על פרטיותן של נשים מפורסמות, הסיפור האמיתי כאן הוא הצורך ההכרחי בעיבוי מערך אבטחת המידע בחברות הגדולות בארה"ב. אחרי הכל, אם באפל נפלה השלהבת, גם חברות קטנות ומתוחכמות פחות חשופות למתקפת סייבר של האקרים שעלולה להוביל למפולת בוול סטריט.

הסיפור הגדול כאן הוא התלות של החברות הגדולות בתחום הפיננסים והטכנולוגיה בהמשך התפתחותו של תחום המסחר האלקטרוני הכולל תשלומים מקוונים המוגנים לכאורה בסיסמאות השומרות על פרטי תשלום של מיליוני לקוחות של החברות הגדולות בעולם. ברמה של שוק ההון, מדובר כאן בסיכון ממשי שעלול לגרור גל של ירידות שערים חדות בדומה לאירועי קיצון אחרים כמו אסונות טבע מהותיים או פיגועי טרור אסטרטגיים או לחלופין משבר האשראי. כל זאת בשל הסיכון לאובדן אמון הצרכנים בשימוש באמצעים אלקטרוניים.

אפל התכוונה להציג השבוע במקביל להשקת האייפון 6 מערכת תשלומים מקוונים באמצעות הסלולאר בשיתוף עם החברות ויזה, מאסטר קארד ואמקס. ההשקה של אפשרות תשלום ישירה באמצעות חשבון אפל העושה שימוש באותו ענן היא כרגע בעייתית בלשון המעטה. באפל יודעים כי חלק מהמשתמשים פשוט יימנעו משימוש באפליקציה הזו שנראה כרגע בצדק כי היא לא מאובטחת מספיק בדיוק כמו התמונות האינטימיות של כוכבות הוליווד.

במאמר מוסגר, המערכת היחידה שטרם הצליחו לפרוץ היא המערכת של בלקברי שנמצאת עדיין בשימוש פעיל בעיקר אצל מנהיגים, פוליטיקאים ואנשי ביטחון ברחבי העולם. לא מן הנמנע כי המשך השימוש במכשירי בלקברי וברשת שלה יזכה לעדנה מחודשת כמכשירים היחידים שאת הרשת שלהם עדיין לא הצליחו לפרוץ.

מצב אבטחת המידע אצל חברות גדולות בוול סטריט לא נראה מעודד - איביי, טארגט, ג'יי פי מורגן והום דיפו כבר דיווחו על פרצות אבטחה חמורות שנוצלו על ידי האקרים. כשאצל כל אחת מהחברות נחשפו פרטיהם האישיים של מיליוני לקוחות. ככלל, חברות גדולות כאלה עם תקציבי ענק לאבטחת מידע אינן מצליחות להתמודד עם האקרים שיכולים מן הסתם לפרוץ ולחבל באתרים של חברות בינוניות וקטנות נוספות, הדבר שקול לתאונת שרשרת רבת משתתפים שבה כל אחד יכול להיפגע.

לפגיעה הישירה של ההאקרים בחברות יש גם השפעה נוספת בדמות ההכרח להעלות את ההוצאות על אבטחת מידע. ב-2013 החברות המובילות בארה"ב השקיעו באבטחת מידע כ-50 מיליארד דולר. ב-2014 הסכום הזה חייב יהיה לעמוד על כ-70 מיליארד דולר כשאת ההפרש הזה, מוטב לחברות שישקיעו בתבונה בטכנולוגיות חדשות על מנת ליצור אתרים בטוחים יותר.

עם זאת, בשלב הנוכחי עלייה בהוצאות האבטחה אינה מהווה משקולת על החברות הגדולות שמחויבות כרגע להציג למשקיעים ולציבור הלקוחות שלהן הגדלה באמצעי הביטחון והאבטחה מפני פריצות סייבר על למנוע הישנות שלהן בעתיד. הפיתרון של הגברת אמצעי האבטחה אינו מספיק. מדינות חייבות להטיל סנקציות ולהגיע להסכמות משותפות על מנת למנוע הישנות של תקיפות כאלה, בינתיים הדבר לא קורה בהתאם למתיחות בין סין, רוסיה וארה"ב אך הלחץ הדיפלומטי חייב להימשיך למניעה של מתקפת סייבר שכל העולם יצא מופסד ממנה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הכותב הוא מומחה למסחר בוול סטריט ומנכ"ל מוריס גרופ

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    האנלייזר 11/09/2014 13:40
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שהשרת של אפל לא חסם את הנסיונות המרובים לפצח את הסיסמה, אנחנו לא מדברים על חשבון אחד. מדובר בפיצוח פשוט למדי שדורש סך הכל פרצת אבטחה פשוטה בה אין מגבלת נסיונות להכנסת הסיסמה. אל תדבר שטויות אם אתה לא מבין מה אתה אומר
  • 3.
    חושב שהוא צודק 11/09/2014 08:39
    הגב לתגובה זו
    הוא צודק, לא לוקחים את האיום הזה מספיק ברצינות. מה יעשו בארה"ב אם יקומו בבוקר לחשבונות בנק ריקים? זה יכול ליצור אפקט דומינו
  • 2.
    מהת׳דפוק 09/09/2014 19:25
    הגב לתגובה זו
    עוד אפס שלא מבין כלום, אף אחד לא פרץ לאפל פרצו לחשבון של איזו בלונדינית סתומה שנתנה את הסיסמא שלה כמו השם של הכלב שלה שזה ממש מצריך להיות מדען אטום לגלות
  • 1.
    נודניק. ואם תיפול פצצת אטום גם תהיה מפולת. מה אמרת (ל"ת)
    שמעון 09/09/2014 13:24
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

TOAH
צילום: באדיבות View Point

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?

על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב? 

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה נדל"ן מניב ריבית

בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026. 

הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.


מהן חברות נדל"ן מניב?

חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.

חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.

ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".

השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.